מבצע שאגת הארי
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 מלמעלה למטה בכיוון השעון: מטוס F/A-18 סופר הורנט של חיל האוויר האמריקאי ממריא מנושאת המטוסים אברהם לינקולן (CVN-72); מטוסי F-16I סופה של חיל האוויר הישראלי בדרכם לתקיפה אווירית באיראן; שרידי אצטדיון אזאדי בטהראן שניזוק מהפצצה; שרידי מבנה בכרמאנשאה שנהרס מהפצצה; תושבים איראנים בבית ספר שנפגע מהפצצה; ענני עשן אפורים בשמי טהראן; טיל BGM-109 טומהוק אמריקאי משוגר מהדלברט די. בלאק; קבוצת הלחימה של נושאת המטוסים אברהם לינקולן (CVN-72) בים הערבי. | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: משבר ארצות הברית – איראן (2026), הסכסוך האיראני-ישראלי, זירת איראן במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 28 בפברואר 2026 – מתמשך (12 ימים) | |||||||||||||||||||||
| קרב לפני | מבצע עם כלביא | |||||||||||||||||||||
| מקום | מערב אסיה, דרום אירופה (קפריסין, טורקיה), האוקיינוס ההודי (חופי סרי לנקה) | |||||||||||||||||||||
| עילה | תוכנית הגרעין של איראן, תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן | |||||||||||||||||||||
| תוצאה |
מתמשך
| |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
 נתין זר הרוג[17] ומספר פצועים[18] במתקפת הפתיחה בטהראן, איראן 4 אזרחים הרוגים ומעל 4 פצועים, בהם ילדים, מפגיעת טיל תועה ששוגר לישראל ורסיסי יירוט בא-סווידא[19] ובפאתי דמשק[20] 3 נתינים זרים הרוגים ופצוע אחד במצר הורמוז, נתין זר הרוג ו-7 פצועים בערב הסעודית ונתין זר פצוע באיחוד האמירויות מספר נתינים זרים פצועים מפגיעת רסיסי יירוט באזורי מגורים סביב הבירה דוחה בקטר נתינה זרה הרוגה בישראל ומספר נתינים זרים פצועים באיחוד האמירויות 2 נתינים זרים הרוגים ומספר פצועים באבו-דאבי ובדובאי ונתין זר הרוג ו-7 פצועים בערב הסעודית נתין זר הרוג ומספר פצועים באיזור תעשייה באבו דאבי באיחוד האמירויות נתין זר הרוג ומספר פצועים מפגיעת רסיסי יירוט באבו דאבי | ||||||||||||||||||||||
מבצע שַׁאֲגַת הָאֲרִי[21] או מלחמת שַׁאֲגַת הָאֲרִי[22][23] (נקרא על-ידי הפנטגון: Epic Fury,[24] "חרון אֶפִּי" או "זעם עצום"[25]) הוא מבצע צבאי משולב של ארצות הברית וישראל לתקיפת איראן, שהחל ב-28 בפברואר 2026. במערכה זו בולט שיתוף הפעולה של חיל האוויר האמריקאי, חיל הים האמריקאי וחיל האוויר הישראלי וכן זרועות המודיעין של שתי המדינות. הפעולה היא חלק מהמשבר בין ארצות הברית ואיראן והסכסוך הישראלי-איראני. במכת הפתיחה תקפו ישראל וארצות הברית מטרות רבות בערים טהראן, אספהאן, קום, כרג' וכרמאנשאה, במתקפה נהרגו בכירים איראניים רבים ובוצעה התנקשות במנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי.
חיל האוויר והים של ארצות הברית מתמקדים בתקיפות בים ובדרום איראן וחיל האוויר הישראלי מתמקד במערב איראן ובטהראן. בהמשך הלחימה השיגה ארצות הברית שליטה אווירית על דרום איראן, פגעה בבסיסי חיל הים האיראני, והטביעה את רוב הספינות והצוללות שלו. שני הצבאות תקפו מטרות צבאיות רבות - מפקדות של צבא איראן ומפקדות צבאיות של משמרות המהפכה, בסיסי חיל האוויר האיראני, מתקני הגנה אווירית כמו מכ"מים וסוללות טילי קרקע-אוויר, מתקני גרעין, מפעלי נשק, מנהרות שיגור של טילים וכטב"מים, וחיסול משגרי טילים בליסטיים ניידים. ישראל וארצות הברית ביצעו מתקפות גם נגד ממשלת איראן ויכולתה לשלוט במדינה - הותקפו מתקנים של ממשלת איראן, בכירים איראנים, הותקפה תחנת הטלוויזיה הממשלתית, וכן מתקני משטרה וכוחות שיטור פנים של משמרות המהפכה.
בתגובה, איראן שיגרה אלפי טילים בליסטיים וכטב"מים מתאבדים לעבר יעדים בישראל ובמדינות מוסלמיות, במיוחד באזור המפרץ הפרסי. המתקפות של איראן כוונו נגד ירדן, כווית, בחריין, קטר, עיראק, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. המטרות כללו מטרות צבאיות כמו ובבסיסים צבאיים אמריקאיים במדינות אלו. איראן תקפה באמצעות כטב"מים מתאבדים את בסיסי הצבא הבריטיים אקרוטירי ודקליה בקפריסין. בנוסף התקיפה איראן מטרות אזרחיות רבות כולל נמלי תעופה אזרחיים ונמלי ים בכווית, באיחוד האמירויות, בעומאן ובאזרבייג'ן. איראן תקפה מסופים חשובים של זיקוק והפקת נפט וגז טבעי בקטר ובסעודיה והובילה להשבתתם. איראן סגרה את מצר הורמוז, דבר שגרם לשיבושים עולמיים בהובלת נפט וגז. חזבאללה בלבנון הצטרף למלחמה לאחר הריגת ח'אמינאי וישראל החלה במבצע צבאי נרחב נגדו. ממשלת לבנון גינתה את הארגון וגירשה מתחום המדינה נציגים של משמרות המהפכה.
שם המבצע
_(cropped).JPG)
המבצע החל בי"א באדר, התאריך העברי שבו התרחש הקרב על תל חי, בשל כך, נקרא המבצע בשם "שאגת הארי", בדומה לשם האנדרטה לשמונת ההרוגים בקרב - פסל האריה השואג.[21]
בארצות הברית קראו למבצע "Epic Fury" שפירושו "זעם אֶפִּי" או "זעום עצום".
האיראנים קראו למתקפת הנגד שלהם "הבטחת האמת 4" בהמשך למתקפות טילים קודמות שביצעה איראן במהלך מלחמת חרבות ברזל, שנקראו גם הן "הבטחת האמת".
רקע
יחסי ישראל וארצות הברית עם איראן
בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה איראן לקדם תוכנית גרעין, שבישראל רואים בה איום קיומי (כחלק מדוקטרינת בגין).[26] במקביל פיתחה איראן תוכנית טילים בליסטיים, שהייתה לגדולה ביותר במזרח התיכון ושימשה רכיב מרכזי באסטרטגיה הצבאית שלה.[27] הטילים הבליסטיים שפיתחה כחלק מתוכנית זו שימשו כגורם מרתיע, אשר איפשר לה להקים כוחות פרוקסי ברחבי האזור,[28] לקזז את העליונות הצבאית של יריבותיה, ולשדרג את חיל האוויר שלה.[29][30] המדינה אימצה גישה של "הרתעה באמצעות ענישה" כדי להדוף איומים מצד ערב הסעודית, ישראל וארצות הברית.[29][28] לדברי גורם איראני, כל מדינות אירופה נמצאות בטווח הטילים שלה.[27] מרכיב נוסף באסטרטגיה האיראנית הוא ציר השלוחים של הרפובליקה,[31] הכולל ארגוני טרור להם היא מספקת אמצעי לחימה ותחמושת,[32] ובכך יוצרת ברית צבאית-פוליטית המובלת על ידה ומשלבת מיליציות כמו חזבאללה,[33][34][35] החות'ים, וחדר המבצעים הפלסטיני בראשות חמאס.[36] ארגונים אלו מחזיקים ביכולות התקפיות כנגד אויבי איראן,[37] ומאפשרים לאיראן הגמוניה אזורית.[38]
.png)
בעקבות החשש הגובר מפעילותה של איראן בתחום הגרעין, ב-2015 נחתם הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, שבו התחייבה איראן לאפשר פיקוח על תוכנית הגרעין שלה ולעכב אותה למשך 15 שנים בתמורה להסרת הסנקציות הבין-לאומיות עליה. לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם ב-2018 והחזרת הסנקציות האיצה איראן את ההתחמשות הגרעינית שלה.[39][40][41] בשנת 2021 הצליחה איראן להעשיר אורניום לרמה של 60%,[42] רמה שאינה משרתת שימושים אזרחיים,[43][44] והגדילה את הכמויות שצברה.
במהלך מלחמת חרבות ברזל תקפה איראן את ישראל לראשונה באופן ישיר. טילים בליסטיים נורו מאיראן על ישראל באפריל 2024,[45] באוקטובר 2024,[46] וביוני 2025.[47] ביוני 2025 יזמה ישראל את מבצע עם כלביא, שבמסגרתו פגעה ישראל ביכולות הצבאיות, הבליסטיות והגרעיניות של איראן, הרגה בכירים בכוחות המזוינים ובתוכנית הגרעין שלה.[48] לאחר 12 ימים, ארצות הברית הצטרפה למבצע והשמידה מתקני גרעין איראניים משמעותיים.[49] ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, תיאר את תוצאות מבצע זה: "השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות".[50][51][52]
המחאות באיראן והמשבר הדיפלומטי
ערכים מורחבים – ההפגנות באיראן (2025–2026), טבח המפגינים באיראן (2026), משבר ארצות הברית – איראן (2026)
בסוף דצמבר 2025 פרצו הפגנות ברחבי איראן בעקבות המשבר הכלכלי במדינה, בעיקר האינפלציה הגבוהה ויוקר המחיה המאמיר.[53] בהמשך הפכו המחאות להתנגדות אקטיבית למשטר האייתוללות בראשותו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, ומפגינים קראו בגלוי להפלתו.[54] לאור המצב, ובעקבות מקרים אחרים בהם ביצע המשטר האיראני מעשי טבח באזרחיו שהפגינו כנגדו, איים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על המשטר, ואמר שאם יתבצע רצח חסר הבחנה כלפי מוחים מדינתו תבוא לעזרתם.[55] אף על פי כן, איראן ביצעה לכל אורך ההפגנות וביתר שאת מאז 8 בינואר טבח נרחב במפגינים, בו נרצחו על פי ההערכות, בין 2,435 ל-20,000 אזרחים עד 13 בינואר.[56][57] בעקבות הטבח שביצע המשטר האיראני במפגינים הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-13 בינואר כי "הסיוע בדרך".[58]
החל משבר דיפלומטי בין המדינות וארצות הברית תכננה לצאת למתקפה נגד המשטר האיראני בלילה שבין 14 ל-15 בינואר.[59] כנגד זאת, איראן סגרה את המרחב האווירי שלה[60]ואיימה כי אם תותקף על ידי ארצות הברית, היא תתקוף את ישראל,[61] ושיגרה איומים למדינות סביבה כי תתקוף בשטחן אם יאפשרו שימוש בו עבור ההתקפה האמריקנית.[62] בבוקר 15 בינואר פתחה איראן את המרחב האווירי מחדש, לאחר שהמתקפה בוטלה[63] בהוראת דונלד טראמפ, בעקבות הודעה שקיבל משר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י שבה נכתב כי איראן ביטלה 800 הוצאות להורג של מפגינים.[64] בהמשך פורסם כי ארצות הברית מורידה את רמת הכוננות בבסיסיה באזור[65] בעקבות הצלחת המאמצים הדיפלומטיים.
בחודש שלאחר מכן התקיים משא ומתן ישיר בין המדינות, שעסק בנושאים הקשורים לאיומים האיראניים על האזור, ובעיקר בתוכנית הגרעין של איראן, בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה ובציר השלוחים שלה. השיחות התקיימו במסקט, עומאן בסבב הראשון[66] והמשיכו לז'נבה, שווייץ, בסבב השני.
היערכות לתקיפה
כל אותה עת בנתה ארצות הברית את כוחה הצבאי במזרח התיכון והתכוננה לקראת מבצע צבאי נגד המשטר האיראני. פיקוד מרכז האמריקאי הציב במפרץ הפרסי, בים הערבי, בים סוף ובמזרח הים התיכון “ארמדה” שכללה נושאות מטוסים, ספינות מלחמה ומשחתות רבות,[67] חימש את בסיסיו במרחב במאות מטוסי תדלוק ומטוסי תקיפה,[68] התכונן יחד עם צה"ל להגנה לאחר פעולה צבאית משותפת וחימש סוללות הגנה אווירית במטרה להיערך להגנה על מדינות המפרץ ועל ישראל לאחר התקיפה. כלי השיט המשמעותיים ביותר שנשלחו לאזור כללו את נושאת המטוסים אברהם לינקולן נושאת המטוסים ג'רלד פורד[69][67] כל ספינה כזו מכילה כ-75 מטוסי קרב (F-35, F-18), וכן מטוסים עזר נוספים כמו בואינג EA-18G גראולר ללוחמה אלקטרונית, E-2 הוקאיי לשליטה ובקרה, והתראה מוקדמת וכן מסוקי סיקורסקי UH-60 בלאק הוק. כמו כן כל נושאת מטוסים כזו מלווה במספר משחתות מסדרת ארלי ברק וכלי שיט רבים נוספים. בסוף ינואר 2026 הגיעו לאזור המשחתות דלברט די. בלאק (DDG-119)[70] ורוזוולט (DDG-80)[71]
איראן הכינה את הכוחות המזוינים שלה להתקפה, והפעילה במפרץ הפרסי, במצר הורמוז ובמפרץ עומאן את נושאת המסוקים שהיד מהדאווי יחד עם ספינות מלחמה שלה,[67] כלי טיס בלתי מאוישים וככל הנראה גם צוללות.[67] אלו ביצעו תרגילים צבאיים במצר הורמוז, אשר במהלך אחד מהם אף חסמו אותו.[72] כמו כן הוצבו אוניות צבאיות מול חופי תימן שבשליטת החות'ים, הסמוכים למצר באב אל-מנדב מתוך ים סוף.[67] איראן ביצעה במהלך תקופת ההמתנה פעילויות הקשורות למערך הטילים הבליסטיים שלה, כהכנה למלחמה ולתקיפת אויבותיה.[73] ציר השלוחים של איראן ברחבי המזרח התיכון התכונן לעימות פוטנציאלי נגד ישראל, כולל חזבאללה, שנערך בסיוע קצינים איראניים שנשלחו לאזור,[74] המיליציות הפרו-איראניות בעיראק,[75] שקראו ללוחמיהם להתכונן למלחמה, והחות'ים, שהזיזו מחסני טילים וכטב"מים ונערכו לירי לעבר ישראל, לתקיפת כוחות ארצות הברית באזור ולחידוש המצור על ים סוף.[76]
השיחות בין איראן לארצות הברית הסתיימו ב-17 בפברואר, ללא פריצת דרך משמעותית.[72] ארבעה ימים קודם לכן הציב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אולטימטום לאיראן כי אם עד 13 במרץ לא יושג הסכם יהיו לכך "השלכות טראומטיות",[77] וביום זה איים המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי כי מדינתו תטביע את נושאות המטוסים האמריקאיות שנשלחו לאזור.[72] ב-27 בפברואר, לאחר אולטימטום אמריקאי על מנת להמשיך את המשא ומתן, החליטה איראן להסכים רק לתנאי אחד מהאולטימטום ולדחות את שאר התנאים.[78][79]
לטענת טראמפ, בעקבות המשא ומתן עם איראן הגיע למסקנה שהאיראנים עומדים לתקוף ראשונים ולכן הורה לתת מכה מקדימה.[80] בימים שקדמו למתקפה, מספר ממשלות ובהן הרפובליקה העממית של סין וארצות הברית יצאו באזהרות לאזרחיהן להימנע מביקור בישראל ובאיראן, וארצות הברית אף פעלה למשוך את עובדי השגרירות הלא חיוניים מהמדינה.[81][82]
תקיפות באיראן
מתקפת הפתיחה הישראלית-אמריקאית
ב-27 בפברואר 2026 הותקפו מתקני הגילוי בלבנון שהיו אמורים להתריע לאיראן על יציאת מטוסי חיל האוויר הישראלי לכיוונה.[83]
.jpg)
ב-28 בפברואר 2026, בשעות הבוקר המוקדמות לפי שעון ישראל, החלו ארצות הברית וישראל בתקיפה אווירית נגד איראן.[84] בגל הראשון של המתקפה באזור 8 בבוקר לפי שעון ישראל, הותקפו מערכות הגנה ומפקדת המודיעין האיראנית.[85] הותקפו שני כינוסים שונים של ההנהגה הפוליטית והצבאית, בהם מועצת ההגנה האיראנית, במטרה להרוג בכירים. המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי נהרג בתקיפה ממוקדת של חיל האוויר הישראלי במתחם המגורים שלו, בזמן ששהה במשרדו, ונהרגו גם עלי שמח'אני, יועצו הבכיר לענייני ביטחון וראש מועצת ההגנה האיראנית; מחמד שיראזי, ראש הלשכה הצבאית של ח'אמנאי; עזיז נסירזאדה, שר ההגנה האיראני; מפקד משמרות המהפכה האסלאמית מוחמד פאכפור; עבד א-רחים מוסאווי, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן; ועוד. נעשה גם ניסיון להרוג את נשיא איראן מסעוד פזשכיאן.[דרוש מקור] קציני מודיעין זיהו שלוש פגישות של בכירים פוליטיים וצבאיים, ועל פי דובר צה"ל נהרגו 40 בכירים איראנים בתוך דקה אחת.[86]
בין המטרות היה אזור בטהראן, שבו התגורר בדרך כלל עלי ח'אמנאי, ובו שוכנים גם ארמון הנשיאות והמועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. לדברי גורם אמריקאי, עשרות תקיפות אמריקאיות בוצעו על ידי מטוסי קרב ששוגרו מבסיסים ברחבי המזרח התיכון ומנושאת מטוסים אחת או יותר. סוכנות CNN דיווחו על פיצוצים נוספים בערים איראניות אחרות, כולל קום, כרמאנשאה, אספהאן וכרג'. בטהראן, דווח כי תקיפות טילים כוונו נגד רחוב יוניברסיטי, מחוז ג'ומהורי ואזור סייד ח'נדאן הצפוני.[87][88][89] לאחר ההתנקשות בעלי ח'אמנאי הוכרז על הקמת מועצת ההנהגה הזמנית האחראית על ניהול המדינה עד מינוי מנהיג חדש.[90] כמו כן, הוכרז על בחירות לתפקיד המנהיג העליון, שיתקיימו בקרב חברי מועצת המומחים האיראנית.
במהלך אותו היום, נפגע בית ספר יסודי לבנות בעיר מינאב, מה שגבה את חייהן של עשרות ילדות (אנ').[91][92][93] לפי איראן, נהרגו כ-153 אנשים.[94] לדברי צה"ל, לא מוכרת לו תקיפה שלו באזור, שנמצא בדרום המדינה, גזרה שבה צה"ל לא תקף. גם האמריקנים אמרו שלא ידועה להם תקיפה באזור. גורם ישראלי אמר שהפגיעה בבית הספר במינאב נגרמה על ידי טיל איראני כושל.[95] בסיס סמוך של חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית נפגע גם הוא באותו היום.[93][92]
במשך הבוקר והצהריים תקף חיל האוויר הישראלי והשמיד עשרות משגרי טילים איראניים.[96] בשטח עיראק תקפו ארצות הברית וישראל מטרות של מיליציות איראנית, כולל את מפקדת אל-חשד א-שעבי.[97] לפנות ערב ביצע חיל האוויר הישראלי את מטס התקיפה הגדול בתולדותיו כאשר 200 מטוסים תקפו למעלה מ-500 מטרות באיראן, בעיקר מערכות הגנה אווירית ומשגרי טילים בליסטיים.[98][99] הותקפו מאות מטרות ברחבי איראן, ועשרות משגרי טילים הושמדו, על מנת ליצור עליונות אווירית ולפתוח את הדרך לטהראן. ביממה הראשונה של המבצע הטיל צה"ל יותר מ־1,200 חימושים, בעוד ארצות הברית שיגרה 1,050 חימושים. ישראל פעלה בעיקר במערב איראן, בעוד ארצות הברית פעלה בעיקר במזרחה של איראן.[100][101]
המשך המתקפה על איראן
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא תת כיסוי תקיפות ארה"ב; אין כיסוי לפי מערכים שנתקפו (חיל אוויר, הגנ"א, טק"ק, משטר, תעשייה, מודיעין); מקורות - כמעט הכל עיתונות מקומית. (חסרים - עיתונות בעולם, פרסומים רשמיים, מומחי בטחון, ניתוח אסטרטגי, ניתוח מדיני).ב-1 במרץ תקף צה"ל מטרות של המשטר האיראני בלב טהראן,[102] נוסף על עשרות מפקדות של הכוחות המזוינים של איראן. אלו הושמדו כשבתוכן חיילי משטר. בין המפקדות שהושמדו נמנות מפקדות של משמרות המהפכה האסלאמית, מפקדות מיניסטריון המודיעין, מפקדות חיל האוויר של משמרות המהפכה ומפקדות המשטרה האיראנית.[103]
ארצות הברית השתמשה בארבעה מפציצי חמקן B-2 בתקיפות באיראן. אלו טסו הלוך ושוב מארצות הברית לאיראן, והטילו עשרות פצצות על אתרי טילים בליסטיים תת-קרקעיים.[104] כוח המשימה 'מתקפת עקרבים' השתמש לראשונה בהיסטוריה בכטב"מים מתאבדים, דמויי השאהד, באופן מבצעי.[100]
עד צהרי 2 במרץ תקף חיל האוויר הישראלי יותר מ-600 תשתיות טרור של המשטר האיראני באמצעות כ-2,500 חימושים ובהם. בין היעדים שהותקפו נכללו יותר מ-20 מטרות של ההנהגה הביטחונית האיראנית, יותר מ-150 טילים בליסטיים ויותר מ-200 מערכות הגנה איראניות".[105] על פי הערכות של צה"ל, כ-1,500 אנשי משמרות המהפכה האסלאמית נהרגו עד אותו יום.[106] הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית הודיעה כי נגרם נזק מסוים לשערי הכניסה למתקן העשרת האורניום בנתנז.[107]
ערוץ אל-ערביה הסעודי דיווח כי ב-2 במרץ ישראל פעלה קרקעית באיראן באמצעות "המוסד" וכוחות מיוחדים.[108]
בצהרי 3 במרץ תקפה ישראל בעיר קום את בניין מועצת המומחים האיראנית בזמן ההצבעה של הבחירות למנהיג העליון של איראן, בה הייתה אמורה המועצה לבחור את מחליפו של ח'אמנאי.[109] בתקיפות נוספות ישראל השמידה מפקדות שונות באיראן והרגה בסיכולים ממוקדים את מפקד גיס לבנון של כוח קודס, דאוד עלי זאדה ובכירים נוספים.[110]
במהלך הלילה תקפה ישראל בטהראן, שיראז, תבריז ואורמיה כאשר היעדים היו אתרי שיגור, מערכות הגנה ותשתיות של המשטר. חיל האוויר תקף גם עשרות מפקדות של הבסיג' באיראן.[111] ב-4 במרץ 2026 הפיל מטוס F-35I אדיר מטוס מאויש מדגם יאקובלב יאק-130 בשמי טהראן[112] ורשם הפלת בכורה עולמית עבור ה-F-35.[113]
רשת CNN דיווחה כי סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, ה-CIA, קידמה תוכנית חשאית ושאפתנית לחימוש כוחות כורדיים-איראניים לקראת פשיטה קרקעית במערב איראן.[111] היו דיווחים על תקיפות ריכוך ישראליות מאסיביות נגד מטרות משטר איראניות בגבול עיראק, שנועדו לאפשר כניסת מיליציות כורדיות.[114]
ב-4 במרץ הודיע יושב ראש המטות המשולבים גנרל דן קיין כי ארצות הברית השיגה שליטה אווירית על מרחב החוף של דרום איראן. לדבריו הדבר יאפשר לארצות הברית להתקדם עם התקיפות לתוך איראן עצמה. כמו כן התקיפות שבוצעו בעיקר על ידי חימוש מרחוק, יוכלו כעת להתבצע מטווחים קצרים יותר באמצעות פצצות מונחות GPS - כלומר כמות גדולה יותר של חימוש.[115] הוא דיווח על ירידה של 86% בשיגור של טילים בליסטיים מאז היום הראשון למלחמה.[116] באותו יום, במטס התקיפה העשירי, חיל האוויר הישראלי תקף תשתיות ואת מערכת ההגנה והגילוי בנמל התעופה הבין-לאומי מהראבאד שבטהראן.[117] באותו יום תקף חיל האוויר מתחם צבאי גדול של איראן בפאתי טהראן ובו מפקדות מטה משמרות המהפכה האסלאמית, מטה אגף המודיעין, מטה הבסיג', מטה יחידת כוח קדס, מטה הכוחות המיוחדים של ביטחון הפנים, מפקדות סייבר ומפקדת יחידת הסיוע וסיכול ההפגנות של ביטחון הפנים.[118]
במטס ה-11, השני באותו יום, התמקד צה"ל בתשתיות ברחבי טהראן. המפקדות שפעלו לניהול המערכה ולדיכוי של אזרחי איראן.[119][118]
לקראת סוף היום דווח כי אלפי לוחמים כורדים מכורדיסטן העיראקית נכנסו אל תוך איראן והתחילו להשתלט על עמדות כחלק ממבצע קרקעי רחב יותר נגד המשטר. גורם מפלגת החיים החופשיים של כורדיסטן אמר לפי הדיווח כי לוחמיו תפסו עמדות לחימה בתוך שטח איראן עוד ב-2 במרץ.[120][121] גורמים כורדים בעיראק הכחישו את הדיווחים.[122] במשמרות המהפכה תקפו חוליות כורדיות בטילים.[122]
חיל האוויר הישראלי תקף את מתחם פרצ'ין באיראן, אחד מאתרי התעשייה הביטחונית הגדולים והרגישים במדינה, שבו נמצאות תעשיות צבאיות כבדות ומפעל מרכזי לייצור ופיתוח טילים בליסטיים.[123]
ב־6 במרץ הודיע צה"ל שהשמיד מתחם תת-קרקעי בלב טהראן ששימש כבונקר חירום עבור הנהגת איראן. התקיפה בוצעה על ידי כ־50 מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי שהטילו יותר מ־100 חימושים כבדים על המקום. לפי הערכות בישראל, שהו בבונקר שורה של בכירי המשטר האיראני.[124] בנוסף חיל האוויר הישראלי ניסה להתנקש בעלי אצער מיר חג'אזי, שפעל כממלא מקום ראש לשכת המנהיג העליון של איראן, וחוסיין טאיב שהיה בעבר ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה, נערכו ניסיונות התנקשות נגד בכירים נוספים ששהו בטהראן.[125]
ב-6 וב-7 במרץ תקף צה"ל שני אתרים מרכזיים לייצור טילים בליסטיים ומנועי דלק מוצק בשהארוד ובפרצ'ין.[126]
ב-7 במרץ פורסמה הערכה שיותר מ-5,000 חיילי משמרות המהפכה האסלאמית נהרגו עד יום זה.[127]
ב-7 במרץ תקף צה"ל את נמל התעופה הבין-לאומי מהראבאד והשמיד על הקרקע 16 מטוסים ששימשו את כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית להעביר אמצעי לחימה וכסף מזומן לשלוחותיה של איראן במזרח התיכון. בנוסף, תקף חיל האוויר הישראלי מספר מטוסי קרב איראניים.[128] בשעות הערב, צה"ל פתח בהפצצות על מאגרי נפט באיראן כולל בבירה טהראן, לראשונה מאז תחילת הלחימה.[129] כ-30 מאגרי אחסון דלק הותקפו.[130]
בערב 7 במרץ פרסם ניר דבורי שבצה"ל מעריכים שלמעלה מ-7,000 אנשי משמרות המהפכה וחיילים בצבא איראן נהרגו בתקיפות.[12]
כחלק מהמאמצים לחזק את השליטה של ישראל בשמי איראן, מטוסי קרב מסוג F-14 של חיל האוויר האיראני הושמדו בתקיפות בשדה התעופה באספהאן. בנוסף הותקפו גם מערכות גילוי והגנה שהיוו סיכון למטוסי חיל האוויר הישראלי.[131]
ב-8 במרץ פורסם על ידי גורמים ישראליים כי לראשונה חיל האוויר של איחוד האמירויות תקף מתקן התפלה איראני. ובכך איחוד האמירויות הצטרפו לצד ישראל וארצות הברית.[132] באמירויות הכחישו.[133]
ב-8 במרץ נבחר בנו של עלי חמינאי, מוג'תבא חמינאי למנהיג העליון החדש.[134]
בחמשת ימי המבצע הראשונים, לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), תקפה ארצות הברית יותר מפי שלוש מאשר ישראל, עם 2,000 תקיפות באיראן לעומת 600. שבמהלך סוף השבוע הראשון של המבצע, אחרי שהכריזו גם בישראל וגם בארצות הברית על מעבר ל"שלב הבא" במבצע, צה"ל תקף מאז כמעט פי 3 יותר מהצבא האמריקני, עם 2,800 מטרות שהותקפו לעומת 1,000.[135]
ב-9 במרץ, צילומי לוויין של חברת Airbus חשפו את הנזק באתר לייצור טילים בליסטיים בשרהוד אחרי התקיפות הישראליות. צה"ל תקף מעבדות שקשורות לגרעין האיראני באזור טהרן.[136]
לפי, פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית, בעשרת ימי המבצע הראשונים, בין היתר הותקפו מפקדות, מבני מטה ואתרי מודיעין של משמרות המהפכה, לצד מערכות הגנה אווירית, תעשיות ייצור טילים בליסטיים וכטב"מים ואתרי שיגור וספינות וצוללות של חיל הים האיראני. [פורסמו גם הכלים של הצבא האמריקני שהשתתפו במערכה, בהם מפציצי B-1, B-2 ו-B-52, מטוסי קרב מסוגים שונים, נושאות מטוסים ומשחתות.[136]
לפי משרד הבריאות בטהראן, נכון ל-8 במרץ, כ-1,200 בני אדם נהרגו, בהם כ-200 ילדים ו-200 נשים.[137] תועד נזק שנגרם לבית חולים, מרכזי ספורט, ארמון גולסתאן ושני בתי ספר. לפי ארגון הבריאות העולמי נפגעו לפחות 13 בתי חולים ומתקני בריאות.[138][139]
מתקפת נגד איראנית
איראן נערכה מזה עשרות שנים למתקפה עליה והכינה מספר תוכניות פעולה לשימור המשטר והצבא, לגביית מחיר מלחמה מישראל וממדינות המפרץ, והפעלת לחץ על ארצות הברית ומדינות נוספות על ידי איום על תעשיות הנפט והגז העולמיות. בעקבות המתקפה הפעילה איראן את תוכנית הפעולה שלה שהתמקדה בתקיפת מדינות פרו-מערביות באזור בדגש על מדינות המפרץ, תקיפת ישראל ובסיסיים מערביים באזור, סגירת מצר הורמוז ופגיעה בתשתיות אנרגיה שונות.[140][141]
המבנה הצבאי האיראני מבוזר ונועד למקסם שרידות. בנוסף לחילות הצבא הרגילים, יש כוחות משמרות המהפכה עם מבנה פיקוד מקביל לצבא - זרוע יבשה, חיל ים, חיל אוויר, כוחות מיוחדים, כוח מודיעין נפרד ובסיג' שנועד לדכא הפגנות ולשמור על הסדר הפנימי. התפקיד המרכזי של משמרות המהפכה הוא להגן על המשטר התאוקרטי הקיים במדינה. משמרות המהפכה חילקו את המדינה ל-31 מרכזי פיקוד עצמאיים, לפי מחוזות. כך, כל מפקד מחוז הוסמך להמשיך בלחימה, לשגר טילים ולהפעיל כוחות גרילה באופן אוטומטי אם הקשר עם הפיקוד המרכזי נתקע. אסטרטגיה זו נועדה להבטיח שגם חיסול של הדרג המדיני והצבאי הבכיר ביותר, כפי שקרה עם ח'אמנאי ובכירי הצמרת הצבאית, לא יפסיק את המתקפות בשטח.[142]
איראן פעלה לפגוע ב"עיניים" של צבא ארצות הברית באזור. במסגרת התקיפות של איראן, היא ניסתה לפגוע במערכות מכ"ם, תקשורת והגנה אווירית של הצבא האמריקני בקטאר, איחוד האמירויות, ירדן, בחרין, כווית וסעודיה. למשל, כטב"ם איראני השמיד עמדת מכ"ם בבסיס על א-סאלם בכווית.[143]
המשטר האיראני קרא למתקפה שלו נגד ישראל ומדינות המפרץ בשם "מבצע הבטחת האמת 4" (בפרסית عملیات وعده صادق ۴, בתעתיק: עמליַת ואעדה צאדק 4).[144]
לאורך תחילת המבצע שיגרו משמרות המהפכה האסלאמית טילים וכטב"מים לעבר בחריין,[145] ישראל, אבו דאבי ודובאי באיחוד האמירויות הערביות,[146] כווית,[147] קפריסין,[148] בסיסים אמריקאיים בכורדיסטן העיראקית,[149] בסיס חיל האוויר אל-עודייד בקטר,[150] ובירדן דווח על רסיסי טיל שנפלו בצפון המדינה. בבחריין פורסם כי "מרכז השירות של הצי החמישי האמריקני ספג מתקפת טילים".[144] כשעה לאחר מכן איראן תקפה גם בסיסים אמריקאיים בערב הסעודית.[151] לאורך המבצע, סגרו מדינות רבות במזרח התיכון את המרחב האווירי שלהן, כולל בחריין, עיראק, ישראל, כווית, קטר, סוריה ואיחוד האמירויות הערביות, כאשר מטוסים רבים הופנו ליעדים אחרים.[152][153][154]
התקיפות הבליסטיות האיראניות על מדינות האזור הביאו ל-12 הרוגים ו-1,050 פצועים[6] בישראל; לשישה חיילים הרוגים וחמישה נוספים פצועים קשה בקרב כוחות ארצות הברית המוצבים במזרח התיכון;[7] לשלושה הרוגים ו-58 פצועים באיחוד האמירויות הערביות;[155] להרוג אחד ו-32 פצועים בכווית;[156] ל-16 פצועים בקטר;[157] לחמישה בירדן;[158] לארבעה בבחריין;[159] לאחד בעומאן.[160]
מתקפה איראנית על ישראל
ב-28 בפברואר בשעה 8:13 הופעלו אזעקות בכל רחבי ישראל כדי לעדכן את הציבור במצב, ופורסמו הנחיות חדשות של פיקוד העורף. שר הביטחון ישראל כ"ץ חתם על צו לפיו יוטל מצב מיוחד בעורף על כל שטחי ישראל כהכנה לתגובה איראנית. המשק הישראלי נכנס למצב חירום, הופסקו פעילויות לימודים ונאסר על קיום התאספויות גדולות. המתחם האווירי של ישראל נסגר.
במשך היום של 28 בפברואר שיגרה איראן למעלה מ-200 טילים בליסטיים לשטח ישראל.[161] רוב הטילים יורטו בהצלחה אך במטח לילי טיל אחד פגע בבניין מגורים, הרג אישה אחת ופצע 21 בני אדם נוספים. אישה נוספת לקתה בקוצר נשימה בזמן אזעקה ומותה נקבע בבית החולים. למחרת, בפגיעה ישירה של טיל בליסטי במקלט בבית שמש, נהרגו תשעה אזרחים.[162][163] קשיש בן 102 נפטר מפצעיו לאחר שנחבל בדרכו למרחב מוגן ברמת גן.[164]
ב-4 הימים הראשונים שיגרה טהראן כ-200 טילים וכ-100 כטב"מים לעבר ישראל וכ-500 טילים וכ-2,000 כטב"מים למדינות ערב.[165]
ב-4 במרץ לראשונה במלחמה, התבצע ירי משולב מאיראן ומלבנון, למרכז ולצפון ישראל: רקטה מאיראן ו-5 רקטות מלבנון.[114]
ב-9 במרץ ספגה תחנת הלוויינים עמק האלה פגיעה ישירה של רקטה ששיגר ארגון חזבאללה מלבנון, ונגרם לה נזק כבד.[166]
נכון ל-10 במרץ נמשך ירי טילים מאיראן לעבר ישראל וירי רקטות, טילים וכטב"מים מלבנון לישראל. חלק מהשיגורים יורטו, חלק נפלו בשטח פתוח וחלק גרמו לנפגעים ולפגיעות ברכוש.
מתקפה איראנית על מדינות המפרץ
בחמשת הימים הראשונים למלחמה איראן שיגרה אלפי טילים בליסטיים כטב"מים אל שבע מדינות המפרץ הפרסי. על פי נתונים רשמיים שאסף עיתון "הארץ", איראן שיגרה לפחות 2,191 טילים ומל"טים תוקפים לעבר איחוד האמירויות, קטר, בחריין וכווית. הותקפו גם מטרות בסעודיה, עיראק ועומאן, אך אלו לא פרסמו נתונים על מספר השיגורים הכולל לתחומן. איראן תוקפת בסיסים של ארצות הברית הממוקמים במדינות האלה, ובנוסף פגעה בתשתיות אסטרטגיות שלהן, כולל בתי זיקוק, נמלים ושדות תעופה. גם בתי מלון, מרכזים מסחריים ובנייני מגורים נפגעו.[167] רוב הטילים ומל"טים יורטו אך למדינות נגרם נזק כלכלי ניכר. דרך נוספת שבה איראן פוגעת במדינות המפרץ ובכלל העולם היא על ידי חסימת מצר הורמוז.
המתקפות של איראן על מדינות המפרץ גרמו לפחות 10 הרוגים ומעל 100 פצועים, פגעו גם באזורים שנחשבו בטוחים בעבר והובילו להאטה כלכלית ולעלייה בחששות המשקיעים. למרות שהמערכות הפיננסיות ממשיכות לפעול, עסקים נערכים לניהול סיכונים גבוה יותר ולעלויות ביטוח ותפעול מוגדלות.[168]
ב-2 במרץ, הכריזה מועצת השרים של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) כי המדינות החברות בה שומרות על זכותן החוקית להגיב להתקפות איראניות, בעקבות ישיבה חירום מקוונת שנערכה. בהודעה חריפה קבעה המועצה כי מדינות ה־GCC ״שומרות על זכותן החוקית להגיב לפי סעיף 51 של אמנת האו״ם, המכיר בזכות להגנה עצמית, באופן יחידני או קולקטיבי, במקרה של תוקפנות, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים לשמירה על ריבונותן, ביטחונן ויציבותן״.[169]
ב-7 במרץ נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, התנצל בפני מדינות המפרץ ואמר כי מועצת המנהיגות הזמנית אישרה כי איראן לא תתקוף מדינות שכנות, אלא אם תותקף משטחן. עם זאת כחצי שעה לאחר התנצלותו, הודיע קטר כי יירטה טילים איראנים ששוגרו לשטחה. איחוד האמירויות הודיעה גם היא על ירי כטב"מים וטילים. מאוחר יותר הבהיר פזשכיאן כי לשיטתו הבסיסים האמריקאים במזרח התיכון הם מטרות לגיטימיות.[170][171]
מתקפה על סעודיה
מאז המהפכה האיראנית ב-1979 היחסים בין איראן לבין ערב הסעודית מתאפיינים ביריבות אזורית חריפה על השפעה פוליטית ואידאולוגית במזרח התיכון. היריבות בין המדינות שהתקיימה עוד בשנות ה-80 על רקע מלחמת איראן–עיראק, ותקרית עולי הרגל במכה בשנת 1987 שבה נהרגו 400 אנשים. העימות בין המדינות הסלים בעקבות עימותים עקיפים באמצעות כוחות פרוקסי, במיוחד בתימן, שם תומכת איראן בתנועת חות'ים, בעוד סעודיה מובילה קואליציה צבאית נגד החות'ים במסגרת מלחמת האזרחים בתימן במשך 7 שנים בשנים 2015–2023. עימות זה גרר עשרות אלפי נפגעים בקרב החות'ים בתימן, ואלו מצידם שלחו טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לפגוע בתשתיות אנרגיה חשובות של סעודיה. נרשמו גם ניסיונות פיוס והידברות, אך אלו לא צלחו. מאז תחילת המלחמה תקפה איראן את סעודיה בדגש על תעשיית הנפט שלה. לצד תקופות של הסלמה וניסיונות פיוס שלא הבשילו, העימות נשאר בעיקר עקיף. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינות שבה איראן מתקיפה את סעודיה באופן ישיר וגלוי.
לפי דיווח בוושינגטון פוסט, במהלך החודש שקדמו למתקפה, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן התקשר מספר פעמים באופן פרטי לטראמפ בקריאה לפעולה צבאית, למרות תמיכתו הפומבית בפתרון דיפלומטי.[172] בתחילת פברואר אמרו גורמים סעודים לעיתון "א-שרק אל-אווסט" כי סעודיה מסרבת לכל שימוש במרחב האווירי שלה עבור פעולות צבאיות נגד איראן.[173]
ב-28 בפברואר 2026, לאחר תחילת פעולות מבצע שאגת הארי, איראן פתחה בתקיפות טילים וכטב"מים על יעדים באזור המפרץ. בסעודיה דווחו קולות פיצוצים במזרח המדינה, והסעודים טענו שהתקפות אלו יורטו. ב-1 במרץ 2026 מערכת ההגנה הסעודית דיווחה כי יירטה טילים שיועדו לבסיס חיל האוויר הנסיך סולטאן ולשדה תעופה בריאד, ללא נפגעים משמעותיים. לפי דיווח ב-CNN ב-1 במרץ יורש העצר הסעודי בן סלמאן נתן את הרשאתו לצבא סעודיה לתקוף את איראן.[174]
ב-2 במרץ 2026 שיגרה איראן כטב"מים לעבר מתקן הזיקוק הנפט הגדול של חברת ארמקו ב-ראס תנורה. זהו מתקן זיקוק הנפט הגדול בסעודיה, עם קיבלות של 550 אלף חביות נפט ביום ומהווה מסוף יצוא נפט קריטי למדינה. הכטב"מים יורטו, אך שריפה פרצה במתקן בעקבות רסיסים והמתקן הושבת.[175] כעבור מספר ימים תקפה איראן שוב את המתקן. באותו יום אישר משרד הביטחון של ערב הסעודית כי חמישה כלי טיס עוינים יורטו מעל לבסיס חיל האוויר הנסיך סולטאן. לא היו נפגעים באזור.[176]
ב-3 במרץ 2026 דווח כי שגרירות ארצות-הברית בריאד נפגעה משני כטב"מים איראניים, עם נזק מוגבל למבנה וללא נפגעים קשים.[177] ב-4–6 במרץ 2026 המשיכו דיווחים על ניסיונות שיגור נוספים. ב־6 במרץ דיווח משרד ההגנה של סעודיה על יירוט של 3 טילים בליסטיים לעבר בסיס הנסיך סולטאן, וכן יירוט של כטב"מים וטילים נוספים באזור אל-חארג׳ והמחוז המזרחי.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן שוחח ב-5 במרץ עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י והבהיר לו כי בעוד שהיא מעדיפה הסדר דיפלומטי, המשך התקיפות נגד הממלכה יגרום לה לאפשר לכוחות אמריקניים להשתמש בבסיסי צבא ארצות הברית בשטחה למבצעים צבאיים. כמו כן, המשך תקיפות על מתקני אנרגיה של סעודיה יגרמו לה להגיב בעצמה באופן צבאי נגד איראן.[178][179]
מתקפה על איחוד האמירויות הערביות
.jpg)
היחסים בין איראן לאיחוד האמירויות הם מורכבים ויש בהם שילוב של שיתוף פעולה כלכלי לצד מתיחות פוליטית. יש ביניהן קשרי מסחר והשקעות, אך קיימת מחלוקת ארוכת שנים על השליטה באיים במפרץ, וכן חשש באמירויות מהשפעה איראנית אזורית. למרות זאת, שתי המדינות מקיימות ערוצים דיפלומטיים ותקשורת, וניסו בשנים האחרונות לצמצם מתחים.
איחוד האמירויות הערביות, ובפרט דובאי, הן אחת המטרות הבולטות של איראן במדינות המפרץ.[180] עד 6 במרץ ירתה איראן על איחוד האמירויות מאות חימושים, אך רובם יורטו בהצלחה. במהלך המתקפה זוהו 196 טילים בליסטיים ששוגרו לעבר איחוד האמירויות; מתוכם 181 יורטו, 13 נפלו לים, ו-שניים פגעו בשטח המדינה. בנוסף זוהו 1,072 כטב״מים, מהם 1,001 יורטו, בעוד 71 נפלו בתוך שטח איחוד האמירויות. בנוסף זוהו 8 טילי שיוט ששוגרו לעבר המדינה וכולם יורטו בהצלחה.[181]
ב-28 בפברואר כטב"מים מתאבדים ששיגרו האיראנים פגעו במלון בורג' אל-ערב בדובאי. המלון הוא בין מהמבנים המפורסמים ביותר בדובאי. במהלך המתקפה יורטו מרבית האיומים מעל העיר על ידי מערכות ההגנה האווירית, אולם שברי יירוט או כלי טיס בלתי מאויש שהתפוצץ בקומות הנמוכות של המבנה גרמו לנזק חיצוני ולשריפה מקומית בשטח המלון.[180]
איראן גם תקפה את נמל התעופה הבין-לאומי דובאי,[182] ובנמל ג'בל עלי.[183]
ב-6 במרץ דווחו מקורות באיחוד האמירויות לוול סטריט ג'ורנל כי המדינה שוקלת להקפיא נכסים איראניים בסך מיליארדי דולרים המוחזקים במדינה. הצעד עלול לפגוע בצורה קשה בכלכלת איראן ויגביל את הגישה שלה למטבע חוץ ולרשתות סחר עולמיות.[184]
מתקפה על קטר
מאז המהפכה האיראנית שמרו קטר ואיראן על יחסים פרגמטיים, תוך שיתוף פעולה כלכלי (בעיקר בשדה הגז המשותף) לצד מתיחות תקופתית בשל יריבות אזורית. בניגוד למדינות מפרץ אחרות, קטר נמנעה בדרך כלל מעימות גלוי עם איראן, ואף שמרה ערוצי דיאלוג גם בעת משברים אזוריים, אם כי היחסים הושפעו מלחצים מצד שכנותיה. בעקבות המתקפה על איראן, הגיבה זו בירי טילים בליסטיים לשטח קטר שכוונו על בסיסי צבא אמריקאי במדינה. הירי גרם לפציעתם של 16 אזרחים קטרים, לא דווח על הרוגים. ב-2 במרץ 2026, דובר משרד החוץ הקטרי הצהיר בראיון לרשת CNN - "איראן צריכה לשלם מחיר על התקפותיה הבוטות" וכי קטר אינה מנהלת עוד יחסים דיפלומטיים עם איראן.
קטר היא יצואנית גדולה של גז טבעי, במיוחד של גז טבעי נוזלי-NLG. רוב היצוא נעשה על ידי הנזלה של הגז לאוניות לשם שינוע ארוך טווח שלו. ב-2 במרץ תקפה איראן מתקנים לעיבוד והנזלה של גז טבעי, ברס לפאן ובמסעיד, בין המרכזיים בעולם בייצור גז נוזלי. כתוצאה מהמתקפה הודיעה חברת הנפט והגז הממשלתית של קטר כי הפסיקה את הפקת הגז הטבעי. בעקבות כך, מחירי הגז הנוזלי באירופה קפצו בכ-50%.[185] מתקפות אלה לצד חסימת מצר הורמוז, מהווים איום משמעותי על כלכלת קטר שהרבה מהכנסתה מגיע מיצוא גז. בנוסף הדבר הוביל לקפיצה של מחירי הנפט והגז הטבעי.[186]
ב-2 במרץ, חדרו שני מטוסי סוחוי Su-24 של חיל האוויר האיראני למרחב האווירי של קטר והופלו על ידי חיל האוויר הקטרי.[187][188][189] למחרת, לפי קטר, איראן ניסתה אך נכשלה בפגיעה בנמל התעופה הבינלאומי חמד בדוחה.[190] לפי מקורות מערביים, קטר תקפה באיראן בתגובה.[109] קטר הכחישה את הדיווחים.[191]
ב-3 במרץ דובר משרד החוץ של קטר הודיע כי המדינה סיכלה מתקפה איראנית נגד נמל התעופה הבין-לאומי חמד שבבירה דוחא. בעקבות המתקפה על נמל התעופה יותר מ-8,000 נוסעים שהגיעו אליו במסגרת מעבר בין טיסות נתקעו - ושוכנו במלונות בדוחא. זאת בנוסף לנוסעים של ספינות תיירות שנתקעו במדינה ושוכנו גם הם במלונות. הדובר גם אמר "הטענה שלחץ על מדינות המפרץ יביא לחידוש המשא ומתן עם איראן שגויה".[192]
עד 6 במרץ זוהו 101 טילים בליסטיים שירתה איראן על קטר, מתוכם 98 יורטו. בנוסף זוהו 39 כטב״מים, מהם 24 יורטו. כמו כן זוהו ויורטו שלושה טילי שיוט.[181]
מתקפה על בחריין
מאז המהפכה האיראנית ב-1979 יחסי איראן–בחריין מתוחים על רקע נושאים גאופוליטיים שונים, כגון פרשנות האסלאם ושאיפות איראן להוביל את העולם המוסלמי. רוב אוכלוסיית בחריין משתייכת לזרם השיעי לעומת בית המלוכה הסוני, דבר שגורם למתיחות נוספת. המתיחות בין המדינות החריפה לאחר ניסיון הפיכה שיעי בבחריין בתחילת שנות ה־80, שיוחס בבחריין להשפעה איראנית. למרות תקופות של שיפור ביחסים, כמו ביקורו של נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד בבחריין בשנת 2007, שבו היחסים להתדרדר בעקבות האביב הערבי כאשר איראן הביעה תמיכה במפגינים שיעים במדינה וגינתה את התערבות מדינות המפרץ בדיכוי המחאה. בשנים שלאחר מכן האשימה בחריין את איראן בהתערבות בענייניה הפנימיים ובסיוע לארגוני טרור שפעלו במדינה דבר שגרר משבר דיפלומטי ומתיחות. גורם נוסף למתיחות בין המדינות הוא היחסים עם המערב, ואיראן מתחה ביקורת חריפה על בחריין לאחר שהאחרונה אירחה את הצי החמישי של ארצות הברית בבסיסי חיל הים שלה. בחריין היא בעלת ברית של סעודיה. בעקבות ניתוק היחסים בין סעודיה לאיראן ב-2016, גם בחריין נקטה בצעד דומה.[193] עם זאת, המלחמה הנוכחית היא הפעם הראשונה שבה איראן תוקפת את בחריין בצורה גלויה.
ב-3 במרץ דיווחה חברת אמזון כי מרכזי נתונים שלה בבחריין ובאיחוד האמירויות נפגעו עקב פגיעה של כטב"מים איראניים שגרמו להפסקות חשמל במתקנים.[194]
ב-5 במרץ דיווח משרד הפנים הבחרייני כי איראן תקפה את מתקן הנפט בעיר אל-מעמיר. במתקן פרצה שריפה, ובחריין דיווחה כי נגרם במקום "נזק מוגבל", ללא נפגעים. זו הפעם הראשונה שאיראן תוקפת מתקן מסוג שכזה בשטחה של בחריין.[195]
עד 6 במרץ דיווחה בחריין כי השמידה 74 טילים ו-123 כטב"מים ששיגרה איראן לעברה.[181]
ב-8 במרץ פורסם תיעוד של מתקני נפט בבחריין עולים באש לאחר תקיפה איראנית.[196]
מתקפה על כווית
יחסי איראן–כווית נעו בין יריבות (בעיקר בשנות ה־80 סביב מלחמת איראן–עיראק ומחלוקות נפט) לבין שיתוף פעולה זהיר. כווית גירשה דיפלומטים איראניים ב־2017 אך לא ניתקה יחסים. כווית היא מדינת המפרץ היחידה ששמרה על קשרים רשמיים עם איראן לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על נסיגה מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית בשנת 2018.
בבוקר 1 במרץ נהרגו 6 חיילים אמריקאים בכווית. לפי רשת CNN, השישה נהרגו במתקפה על חמ"ל בנמל שועייבה בכווית, ככל הנראה מדובר בטיל שפגע במבנה בו שהו החיילים ושימש כחמ"ל. לפני הירי לא נשמעה כל אזעקה או התרעה.[197] ב-2 במרץ הופלו 3 מטוסי F-15 של צבא ארצות הברית, מאש ידידותית. הצוותים של המטוסים נטשו בשלום. לאחר מכן התברר כי מטוס F-18 של חיל האוויר הכוויתי תקף אותם בטעות.[198]
ב-3 במרץ דיווחה כווית כי שני אנשי צבא שלה נהרגו מאש איראנית.[199] ב-5 במרץ דווח על פיצוץ במכלית שעגנה מול חופי כווית.[200]
עד 6 במרץ דיווחו הרשויות בכווית כי עקבו ויירטו 178 טילים בליסטיים ו-384 כטב"מים ששוגרו לעבר שטח המדינה מאיראן.[181]
תקיפות בירדן
בירדן, נשמעות אזעקות לסירוגין, כאשר המדינה ספגה גם תקיפות איראניות וגם נפילות של יירוטים.[201]
רשת CNN פרסמה צילומי לוויין שלפיהם איראן פגעה בבסיסי מכ"ם אמריקניים בירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות.[202]
תקיפות בעומאן
יחסי איראן–עומאן נותרו יציבים ופרגמטיים במשך שנים. עומאן מתפקדת לעיתים קרובות כמתווכת בין טהראן למדינות המערב, במיוחד במגעים עם ארצות הברית תוך שמירה על נייטרליות. עומאן גם מקיימת במשך שנים קשרים כלכליים משמעותיים עם איראן ומשמשת ערוץ סחר חשוב עבורה.[203] עם פרוץ המלחמה, עומאן הייתה מדינת המפרץ היחידה שגינתה את המתקפה האמריקאית-ישראלית על איראן, ובתחילה נמנע מלגנות את איראן על תקיפת שכנותיה.[203] לאחר מכן קראה להפסקת כל האלימות באזור ולחזרה למשא ומתן דיפלומטי.
בתחילת מרץ התרחשו מספר תקיפות נגד נמלים וכלי שיט בעומאן (אנ'): ב-1 במרץ שני רחפנים תקפו את נמל דוקם (אנ'); אחד פגע במגורי עובדים והשני יורט.[204] באותו יום הותקפה גם מכלית הנפט Skylight ליד נמל ח'סאב (אנ'), וארבעה אנשי צוות נפצעו.ב-2 במרץ מכלית נפט נוספת, תחת דגל איי מרשל, הותקפה על ידי איראן מול חופי מסקט; אירע פיצוץ בחדר המנועים, פרצה שריפה ואיש צוות אחד נהרג. ב-3 במרץ מספר רחפנים איראנים פגעו במכל דלק בנמל דוקם ללא נפגעים. באותו יום עומאן יירטה שני רחפנים איראניים במחוז ד'ופאר (אנ'), ורחפן נוסף התרסק סמוך לנמל סלאלה (אנ').
תקיפת מדינות נוספות
ב-2 במרץ בחצות נפגע הבסיס הבריטי אקרוטירי בקפריסין, מכטב"ם איראני,[148] ולאחר מכן הודיעה יוון כי תשלח שתי פריגטות ושני מטוסי קרב כדי להגן על האי.[205] בריטניה שלחה את המשחתת אה"מ דאנקן מסיבה זהה.[206] כטב"ם איראני פגע במתקן של חברת הנפט הסעודית ארמקו.[207] משמרות המהפכה טענו כי תקפו את נושאת המטוסים האמריקנית אברהם לינקולן באמצעות טילים בליסטיים, דבר שהוכחש על ידי האמריקנים. במקביל, תקיפה איראנית התרחשה בנמל באבו דאבי. לטענת האיראנים, הותקף בסיס של הצי הצרפתי.[162] צרפת שלחה[206] מטוסי דאסו ראפאל F1 מעל איחוד האמירויות.
בנוסף לראשונה במלחמה משמרות המהפכה שיגרו טילים לטורקיה שיורטו על ידי נאט"ו והצי האמריקאי.[208][209][210] איראן הכחישה את הירי.[211]
ב-5 במרץ מסר מקור המקורב לממשלת אזרבייג'ן לרויטרס כי טילים וכטב"מים שטסו מכיוון איראן פגעו בטרמינל בשדה התעופה בנחצ'יבאן שבאזרבייג'ן ובסמוך למבנה בית ספר בכפר שכן.[212]
ב-9 במרץ כוחות נאט"ו יירטו טיל ששוגר מאיראן וחדר לשטח טורקיה.[213]
הזירה הימית במפרץ הפרסי
בעקבות המתקפה עליה, חסמה איראן באמצעות חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית את מצר הורמוז. סוכנות הידיעות "תסנים" דיווחה כי המצרים נסגרו לגמרי, אם כי דיווחים אחרים קבעו שתנועת הספינות שובשה אך לא נעצרה במלואה.[214][215] המצר הוא נקודת אסטרטגית לסחר הבין-לאומי, כאשר ספינות המעבירות נפט גולמי בהיקף של כ-20% מהביקוש העולמי וגז טבעי נוזלי בהיקף של 20% מאספקתו בעולם נהגו לעבור דרכה, לצד מכליות המעבירות סולר, בנזין ודלקים נוספים לשווקים באסיה, כולל סין והודו.[216] חסימתו החלקית, יחד עם המתקפות הבליסטיות האיראניות על נסיכויות המפרץ, הביאו לזינוק במחירי הגז והנפט. חברת האנרגיה הממשלתית של קטר, קטר אנרג'י, עצרה את ייצור הגז הטבעי הנוזלי.[186] במתקפה איראנית על ספינת "Athen Nova" שניסתה לעבור במצר נפצעו ארבעה מלחים.[217]
עם תחילת המבצע, הודיעו החות'ים על חידוש המצור על ים סוף וסיום הסכמי הפסקת האש שלהם עם ארצות הברית.[218] פורסם שבהתייעצויות שהתקיימו בדרג המדיני והצבאי בישראל הוערך שאיראן ביקשה מהחות'ים להמתין עם השתתפות בלחימה.[219]
כוחות הצי של ארצות הברית התקיפו בסיסים מרכזיים של חיל הים האיראני וחיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית. ב-28 בפברואר הותקף בסיס הצי ב-Konarak (אנ') שבדרום מזרח איראן.[220] הבסיס שימש כבית לאוניות מלחמה גדולות - פריגטות מסוג Moudge-class (אנ') ופריגטות מסוג Bay-class (אנ') אוניות אלה נשאו טילים נגד ספינות שיכלו לפגוע באוניות הצי האמריקאי או במיכליות נפט מסחריות. צילומי לווין מלמדים שמקום הוטבעו 3 ספינות מלחמה גדולות - הפריגטה ג'מאראן (אנ'), הקורבטה באינדור והקורבטה נקדי. כן הוטבעו מספר כלי שיט קטנים יותר שנועדו למשימות סיור ושימושו את איראן להטרדת אוניות מסחר. כמו כן הושמדו מחסנים ומבנים שהיו במקום.[220]
בסיס נוסף שהותקף הוא בסיס הצי האיראני בבנדר עבאס סמוך למצר הורמוז. הבסיס מהווה מרכז הפעילות של חיל הים האיראני וחיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית. במקום נפגעה קשות האונייה מקראן שהייתה מכלית באורך 200 מטרים, האונייה הגדולה ביותר בצי האיראני, שהוסבה להיות ספינת מלחמה והייתה מיועדת להיות מרכז פיקוד צף ומסוגלת לתפקד כנושאת מסוקים ואולי גם טילים. באותו נמל היו גם שתי פריגטות, צוללת בגודל מלא ומספר צוללות ננסיות. לפי ניתוח לווייני של הדיילי מייל ככל הנראה נפגעו במקום לפחות פריגטה אחת והצוללת.[220]
ב-1 במרץ הודיע פיקוד מרכז האמריקני (סנטקום) כי הטביע קורבטה איראנית מסוג ג'מראן במפרץ עומאן.[221] הנשיא טראמפ הודיע בהמשך שהאמריקנים הטביעו תשע ספינות איראניות.[222] ב־2 במרץ הודיע סנטקום כי מספר הספינות האיראניות שהוטבעו הגיע ל־11, ובכך לא נותרו ספינות איראניות במפרץ עומאן.[223] באותו יום הודיעה איראן באופן רשמי כי מצר הורמוז נחסם לחלוטין, ואיימה להבעיר כל ספינה שתנסה לעבור בו. על פי ג'רמי ניקסון, מנכ"ל חברת הספנות Ocean Network Express, כ-750 כלי שיט מעוכבים באזור, מתוכם כמאה אוניות מכולות, המהוות כ-10% מצי אוניות המכולות העולמי.[217]
ב־3 במרץ הורה הנשיא טראמפ לצי האמריקאי ללוות אוניות סוחר במצר הורמוז.
ב-3 במרץ, היום הרביעי של המערכה, הודיע האדמירל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית, כי ארצות הברית הטביעה 17 כלי שיט של הצי האיראני, כולל הצוללת המרכזית של הצי, וכי לא נותרו יותר כלי שיט איראניים ששטים במפרץ הפרסי, במצר הורמוז או במפרץ עומאן.[224][225]
לפי גורמים ביטחוניים, הצי של משמרות המהפכה מחזיק אלפי סירות מהירות היכולות להניח מוקשים ימיים במצר הורמוז, דבר שעלול להוות איום משמעותי לשיט המסחרי. ולכן הרס הצי האיראני עדיין לא מהווה ערובה לשיט בטוח לגמרי במצר הורמוז.[225]
הטבעת הפריגטה דנה
- ערך מורחב – הטבעת הפריגטה דנה
ב-4 במרץ צוללת אמריקאית הטביעה את הפריגטה דנה מסדרת "מוג'" השייכת לצי הדרומי של חיל הים האיראני, מול חופיה של סרי לנקה.[226]
זירת לבנון
- ערך מורחב – זירת לבנון במבצע שאגת הארי
ב-2 במרץ 2026 הצטרף חזבאללה הלבנוני ללחימה, ולראשונה מאז הסכם הפסקת האש של נובמבר 2024 יזם ירי טילים נרחב לעבר יישובים בצפון ישראל. המטח כלל לפחות שישה שיגורים ישירים למרחב חיפה, עכו, דאלית אל-כרמל ועתלית,[227] נוסף על שליחת שלושה כלי טיס בלתי מאוישים, אחד מהם יורט לפי אחד הדיווחים באזור שלומי על ידי מערכת הלייזר "אור איתן".[228]
בתגובה לירי לעבר ישראל פתח צה"ל פתח בגל תקיפות בביירות, במקביל לתקיפות בלב טהראן. במסגרת זו הותקפו מפקדים בכירים בביירות ובדרום לבנון. לאחר מכן הודיע צה"ל על פתיחת מערכה נגד חזבאללה.[229] חיל האוויר הישראלי פתח בגלי תקיפות בלבנון והרס חלקים מביירות, בגלי התקיפות נהרגו 31 אנשים ונפצעו 149.[230] בתקיפות נוספות של צה"ל חוסלו ראש מטה המודיעין של חזבאללה חוסיין מקלד וראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי בלבנון. בערב תקף צה"ל סניפים של המוסד הפיננסי אל-קרד אל-חסן שמשמש למימון חזבאללה ואיראן. חיל הים הישראלי חיסל בביירות את רסא חזאא'י, מוביל תחום ההתעצמות לחזבאללה מטעם כוח קודס, המשמש גם כראש המטה של גיס לבנון של הכוח.[231]
ב-3 במרץ נכנסו כוחות קרקעיים של אוגדה 91 לדרום לבנון והשיגו אחיזה במספר נקודות במרחב, כחלק מתפיסת עיבוי ההגנה הקדמית.[232] דובר צה"ל בערבית הוציא הודעת פינוי ל-90 כפרים במרחב, הפרוסים על רוב השטח שבין הגבול הבין-לאומי לנהר הליטאני,[233] ועשרות אלפי תושבים מכפרים אלו החלו לברוח צפונה.[234] ממשלת לבנון הוציאה את הזרוע הצבאית של חזבאללה ואת משמרות המהפכה אל מחוץ לחוק, ובעקבות המהלך נעצרו עשרות מחבלים משני הארגונים על ידי צבא לבנון, שאף התחיל בהכנות לפשיטות נגד חזבאללה ברחבי המדינה.[235][236] חיל האוויר הישראלי תקף אזורים בדאחייה ובשאר ביירות וחיסל ארבעה בכירים מכוח קודס ומיחידת מודיעין החוץ של חזבאללה.[237] נעשו ניסיונות לחסל עשרות מפקדים בזרוע הצבאית עת היו בפגישות בדרום ביירות.[238]
למחרת פרסם צה"ל הנחיה לכל תושבי לבנון הנמצאים מדרום לליטני להתפנות צפונה. ב-5 במרץ,[239] נוספה הוראת פינוי שכונות בדאחיה. עד אז, יותר מ-80 אלף לבנונים עזבו את בתיהם אחרי אזהרות צה"ל.[240]
רויטרס פרסם כי חזבאללה החזיר את פעיליו מכוח רדואן ל"אזור הגבול שממנו נסוגו לאחר המלחמה בשנת 2024 - כדי להתעמת עם הכוחות הישראליים בדרום לבנון".[241] התחוללו חילופי אש בדרום לבנון בין צה"ל לחזבאללה.[242]
שייטת 3, שייטת ספינות הטילים של ישראל, תקפה ב-4 במרץ עשרות מטרות בביירות, ברובע הדאחייה ובדרום לבנון. היחידה, שהייתה בלחימה רציפה מאז תחילת המערכה ובפרישה מלאה בים התיכון ובים האדום, פעל באופן רב משימתי: כל סטי"ל ביצע במקביל משימות התקפה, הגנה, גילוי, יירוט, וליווי עם חמ"ל ימי.[243]
הירי מלבנון נמשך. ב-7 במרץ, בתוך חצי שעה, ובמקביל לירי למרכז ישראל מאיראן, קריית שמונה, נהריה ועוד יישובים רבים בצפון ספגו ירי של עשרות רקטות בבת אחת, משולב עם התרעות על חדירת כטב"מים. מדובר היה במטח הגדול ביותר מאז שנפתחה המערכת עם חזבאללה.[244] מוקדם יותר ירה חזבאללה גם לעבר אזור טבריה.[245]
ב-8 במרץ נפלו בדרום לבנון שני לוחמי צה"ל מפלוגת הצמ"ה של אוגדה 91 מפגיעה ישירה של טיל נ"ט בדחפור שלהם.[16]
ב-8 במרץ חיל הים ביצע סיכול ממוקד של חמישה מפקדים בכירים בגיס לבנון ובגיס פלסטין של כוח קודס במשמרות המהפכה האיראניות, בעת שנפגשו בבית מלון בביירות.[246]
למחרת, שר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ אמר כי צה"ל הרג את מפקד יחידת נסר בחזבאללה, אבו חוסיין ראעב. וכי כ-650 אלף תושבים התפנו מהדאחייה בביירות, ועוד כחצי מיליון מדרום לבנון.[247]
הירי לצפון ישראל נמשך. בשעות אחר הצהריים, הרחיב חזבאללה את הטווח וירה לגוש דן במקביל לירי לנהריה וסביבתה.[247] אזרחים נפגעו קל ברמלה ובאזור מטה יהודה.[248] טיל פגע בתחנת לוויינים באזור.[249] דובר צה"ל הודיע שצה"ל התקיף עד אז 35 בניינים רבי קומות בביירות.
לדברי מקורות לבנוניים, חזבאללה פעל בשיטת גרילה. חמושי חזבאללה פעלו כיחידות קטנות, נמנעו משימוש באמצעי תקשורת שעלולים להיות חשופים להאזנה ישראלית - לקח מהחדירה העמוקה של ישראל לרשתות הקשר של הארגון - וקצבו את השימוש בטילי נ"ט.[250]
נשיא לבנון הציע משא ומתן ישיר לסיום המלחמה. בישראל ההצעה התקבלה בספקנות ודרשו את פירוק חזבאללה מנשקו כתנאי מקדים, והטילו ספק ביכולתו של צבא לבנון לעשות זאת.[251]
ב-10 במרץ, צה"ל הודיע כי סיכל את חסן סלאמה, מפקד יחידת נסר של חזבאללה במרחב ג'ויא.
אבדות ונזקים
איראן
במהלך המבצע נהרגו מפקדים איראניים רבים, הושמדו כלים ואתרי שלטון וצבא איראניים משמעותיים.
אתרים שהותקפו
- מתחם הנשיאות בטהראן[252]
- המשרד למודיעין ולביטחון לאומי – הארגון העיקרי האמון על איסוף מודיעין באיראן ועל דיכוי התנגדות למשטר
- מפקדת הגרעין החשאית "מין זדאאי" בפאתי טהראן
- המתקן הגרעיני בנתנז[107]
- בניין מועצת המומחים האיראנית בעיר קום
- משרד המנהיג העליון
- אקדמיית הקצינים של האימאם עלי
- בסיסים של משמרות המהפיכה
- בסיסי טילים
- אוניברסיטת האימאם חוסיין, האוניברסיטה הצבאית המרכזית של משמרות המהפכה הממוקמת בטהראן.
- בונקר הפיקוד התת-קרקעי של עלי ח'מינאי, שהוקם מתחת למתחם ההנהגה האיראני בלב טהראן
- מתחם התעשיות הצבאיות פרצ'ין
- מפעלי הטילים בשאהרוד ופרצ'ין
- מפקדת החלל והלוויינות של איראן - מפעילה לווייני ריגול
- מטה חיל האוויר של משמרות המהפכה[253]
כלים שהושמדו
- עשרות רבות של אתרי שיגור ולמעלה מ-300 משגרי טילים בליסטיים הוצאו מכלל שימוש.[254]
- למעלה מ-200 רכיבי הגנה אווירית (סוללות, מכ"מים, משגרי טק"א, תותחי נ"מ).
- 16 מטוסי נוסעים ותובלה[128] ו-8 מטוסי קרב הופלו או הושמדו על הקרקע (ביניהם מטוס YAK-130, שהופל על ידי חיל האוויר הישראלי).[255]
- מטוסי קרב מדגמי מקדונל דאגלס F-4 פנטום ו-F-14 טומקט.
- מאות רבות של כלי טיס בלתי מאוישים יורטו.
- סנטקום דיווחו כי הטביעו יותר מ־40 אוניות מלחמה ובהן גם צוללת אחת.[256]
- רשימה חלקית של כלי השיט שהוטבעו
| תמונה | שם | סוג | תאריך פגיעה |
|---|---|---|---|
.jpg)
|
ג'מאראן (אנ') | פריגטה של Moudge-class | 28 בפברואר |
_(cropped).jpg)
|
סהאנד (אנ') | פריגטה של Moudge-class | 28 בפברואר |
.jpg)
|
נקדי (אנ') | קורבטה של Bayandor-class | 28 בפברואר |
.jpg)
|
באינדור (אנ') | קורבטה של Bayandor-class | 28 בפברואר |
|
מקראן (אנ') | ספינת "בסיס צף" | 1 במרץ |
|
שהיד באקרי (אנ') | נושאת כטב"מים | 2 במרץ |
.jpg)
|
שהיד סולימאני (אנ') | קורבטה קטמרן | 3 במרץ |
.jpg)
|
סאבלן (אנ') | פריגטה של Alvand-class | 3 במרץ |
.jpg)
|
זגרוס (אנ') | פריגטה של Moudge-class | 3 במרץ |
.jpg)
|
פאתח (אנ') | צוללת | 3 במרץ |
.jpg)
|
דנה | פריגטה של Moudge-class | 4 במרץ |
|
שהיד סייד שירזי (אנ') | קורבטה קטמרן | 4 במרץ |
סיכולים ממוקדים
_58_(khamenei.ir,_2026)_(cropped_3).jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
ההתקפות האיראניות
להלן רשימה חלקית של האבידות והנזקים שנרשמו מטילים בליסטיים וכטב"מים איראניים:
| מדינה | מטרה | תאריך | הרוגים | פצועים | הערה |
|---|---|---|---|---|---|
 ישראל
|
תל אביב | 28 בפברואר | 1 | 27 | פגיעה במבנה מגורים, עובדת זרה מהפיליפינים נהרגה[272][273][274] |
| הצפון | 0 | 1 | בניין בן תשע קומות נפגע מטיל[275] | ||
| בית שמש | 1 במרץ | 9 | 51 | טיל פגע בבית כנסת שקרס לתוך המקלט תחתיו[276][277][278][279][64] | |
| ירושלים | 0 | 6 | טיל בליסטי פגע ברכב, נרשמו שישה פצועים ונזק לכביש ולרכב[280] | ||
| יהוד | 8 במרץ | 2 | 2 | טיל בליסטי פגע באתר בנייה. | |
 בחריין
|
מנאמה | 28 בפברואר | לא ידוע | לא ידוע | כלי תקשורת ערביים דיווחו על פיצוצים ועשן[281][282] |
| מפקדת הצי החמישי של ארצות הברית | לא ידוע | לא ידוע | [283] | ||
| 1 במרץ | לא ידוע | לא ידוע | [284] | ||
| מלון קראון פלזה, מנאמה | 0 | 0 | כלי טיס בלתי מאויש פגע במלון וגרם לשריפה[285][286] | ||
| נמל סלמאן, מנאמה | 2 במרץ | 0 | 0 | נגרמה שריפה[287] | |
 כווית
|
נמל התעופה כווית, כווית סיטי | 28 בפברואר | 0 | 0 | דווח על פיצוצים[288][289][290] |
| בסיס חיל האוויר עלי א-סאלם | 0 | 0 | בבסיס נמצא חיל האוויר של ארצות הברית וחיילים איטלקיים[291] | ||
 עומאן
|
נמל דוקם | 1 במרץ | 0 | 1 | תקיפה באמצעות כלי טיס בלתי מאויש בה נפצע עובד זר[292] |
 קטר
|
בסיס חיל האוויר אל-עודייד | 28 בפברואר | לא ידוע | לא ידוע | בסיס צבאי מערבי משמעותי במזרח התיכון |
 איחוד האמירויות
|
אבו דאבי | 28 בפברואר | 1 | לא ידוע | יורטו מספר טילים אך עובד זר נהרג מנפילת רסיס[293][294] |
| פיירמונט דה פאלם (אנ'), דובאי | 0 | 4 | המלון נפגע מטיל ונגרמה שריפה[295][296][297] | ||
| בורג' אל-ערב, דובאי | לא ידוע | לא ידוע | נפגע מרסיסי יירוט ונגרם לו נזק[298] | ||
| בסיס חיל האוויר א-זפרה | לא ידוע | לא ידוע | בסיס של חילות האוויר של ארצות הברית, צרפת ואיחוד האמירויות | ||
| בסיס חיל האוויר אל-מינהאד | 0 | 0 | בסיס של חילות האוויר של אוסטרליה, בריטניה ואיחוד האמירויות[299][300] | ||
| מגדלי איתיחאד, אבו דאבי | 1 במרץ | 0 | 2 | נפגע משברי כטב"ם שיורט סמוך לשגרירות ישראל באבו דאבי[301] | |
| קון דה לה פה, אבו דאבי | 0 | 0 | [302] | ||
| בסיס חיל הים א-סאלם | 0 | 0 | כלי טיס בלתי מאויש פגע במחסן וגרם לשריפה[303] | ||
| מרכז נתונים של אמזון | 0 | 0 | נפגע מכטב"ם ונגרמה בו שריפה[304] | ||
| נמל ג'בל עלי | לא ידוע | לא ידוע | [305] | ||
 ירדן
|
רבת עמון | 28 בפברואר | 0 | 0 | יורטו טילים מעל ירדן, הרסיסים גרמו ל-54 מקרי נזק לרכוש.[306] |
| בסיס צבא ארצות הברית | 1 במרץ | 0 | 1 | טילים וכטב"מים איראניים פגעו בבסיס.[307] | |
 ערב הסעודית
|
ריאד | 28 בפברואר | לא ידוע | לא ידוע | יירוטים מעל שמי ריאד.[308] |
| 1 במרץ | לא ידוע | לא ידוע | ריאד ספגה פגיעות ישירות.[309] | ||
| מחוז א-שרקייה | 28 בפברואר | לא ידוע | לא ידוע | יירוטי טילים מעל המחוז. | |
| בסיס חיל האוויר הנסיך סולטאן | 1 במרץ | 1[310] | לא ידוע | [311] | |
| נמל התעופה ריאד, ריאד | 0 | 0 | יורטו טילים שכוונו לבסיס חיל האוויר הנסיך סולטאן | ||
| אזור מגורים באל-חרג' | 8 במרץ | 2 | 12 | פגיעת טיל באזור מגורים.[312] | |
| סוריה
|
עין תרמא (אנ'), ריף דמשק | 1 במרץ | לא ידוע | לא ידוע | פסולת של טיל איראני נפלה.[313] |
 עיראק
|
נמל התעופה ארביל, ארביל | 28 בפברואר | 0 | 0 | תקיפות אוויריות כלפי תשתיות של ארצות הברית, רובן יורטו.[314] |
| הקונסוליה האמריקאית (אנ') בארביל | 0 | 0 | תקיפות אוויריות כלפי תשתיות של ארצות הברית. רובן יורטו. | ||
| בסיס אמריקאי בנמל התעופה בגדאד | 2 במרץ | 0 | 0 | נורו שני כטב"מים לעבר הבסיס, אחד מהם פגע בו.[315] | |
 הטריטוריות הבריטיות, קפריסין
|
בסיס חיל האוויר אקרוטירי | 1 במרץ | 0 | 0 | שני טילים שנורו לעבר הבסיס יורטו.[316][317][318] |
| 2 במרץ | 0 | 0 | פגיעת כטב"ם בבסיס שגרמה לנזק מועט.[319][320][321] | ||
 אזרבייג'ן
|
נמל התעופה נחצ'יבאן, נחצ'יבאן | 5 במרץ | 0 | 0 | פגיעת כטב"ם |
פגיעות במערכות מכ"ם ואזהרה מוקדמת אמריקניות במזרח התיכון
במהלך השבוע הראשון של המלחמה נפגעו מספר מערכות מכ"ם ואזהרה מוקדמת אמריקניות במזרח התיכון. ביניהם: מכ"ם AN/TPY-2 (אנ') בבסיס האווירי מואפק סאלטי בירדן, מכ"ם AN/FPS-132 (אנ') בצפון קטר, מסופי תקשורת לוויינית במפקדת הצי החמישי בבחריין ומספר ראדומים במחנה אריפג'אן בכווית.[322]
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
פורטל ארצות הברית | ||
|
פורטל איראן | ||
- סדר הכוחות במבצע שאגת הארי
- המשבר הפנימי באיראן
- העימותים במפרץ הפרסי (2019–הווה)
- חסימת האינטרנט באיראן (2026)
- מבצע עם כלביא
קישורים חיצוניים
- תמונת מצב ונתונים על מבצע שאגת הארי, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- מפה חיה של המלחמה באיראן, Live Universal Awareness Map
- אור הלר, אלון בן דוד, מוריה אסרף, מצב חירום ברחבי הארץ: ישראל וארה"ב פתחו במתקפת מנע באיראן, באתר חדשות 13, 28 בפברואר 2026
- יותם רוזנפלד, מאחורי תקיפות חיל-האוויר באיראן, באתר חיל האוויר הישראלי, 28 בפברואר 2026
- מפת יעדי התקיפה באיראן: גרעין, טילים ומוקדי המשטר - עדכון חי, באתר מאקו, 28 בפברואר 2026
- אסף רוזנצוייג, ספיר ליפקין, קרן בצלאל, ראנם אבראהים, מלחמה במזרח התיכון: איראן תקפה בסיסים אמריקניים ומדינות במפרץ; בחריין, כווית - וגם סעודיה תחת אש, באתר מאקו, 28 בפברואר 2026
- איתי בלומנטל רועי שרון, 200 מטוסי קרב, 500 מטרות: מטס התקיפה הגדול בתולדות צה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בפברואר 2026
- ברק רביד, 60 ימים, שני מסלולים: כך החליט טראמפ על מלחמה עם איראן, באתר מאקו, 1 במרץ 2026
- רון קריסי, צוללות, מטוסים וטילים: כל מה שידוע על הפעולה האמריקנית באיראן, באתר ynet, 2 במרץ 2026
מאיה סנדלר, ליה אפשטין, זה מה שאפשר לגלות על המטוסים שסללו את כל הדרך לשמי טהראן, באתר צה"ל, 5 במרץ 2026- מנחם רהט, למה נקרא המבצע "שאגת הארי"?, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2026
הערות שוליים
- ↑ הכוח הסודי של איראן קיבל את האות - והבסיסים האמריקאים עלו באש מתחת לרדאר, באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2026
- ↑ איתמר מרגלית, תיעוד: איראן תקפה עם טילים וכטב"מים באזרבייג'אן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 במרץ 2026
- ↑ הכוח הבינלאומי מול איראן מתגבש: ספרד, אוסטרליה ואיטליה באירוע, באתר מעריב אונליין, 5 במרץ 2026
- ↑ מידע מודיעיני בלבד
- ↑ Noah Robertson, Ellen Nakashima, Warren P. Strobel, Russia is providing Iran intelligence to target U.S. forces, officials say, The Washington Post, March 6, 2026 (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 יצחק אבוחצירא, מבצע "שאגת הארי": זה מספר הפצועים בישראל עד כה, באתר עכשיו 14, 3 במרץ 2026
- ^ 7.0 7.1 "Iran names interim leaders as Israeli rescuers say nine killed in missile attack - live updates". BBC News (באנגלית בריטית). 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ 3 American F-15 jets "mistakenly shot down" by Kuwait but all crew safe, U.S. military says - CBS News, www.cbsnews.com, 2026-03-02 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ J. D. Simkins, 3 F-15s shot down by Kuwait in friendly fire incident, pilots safe, US says, Military Times, 2026-03-02 (באנגלית)
- ↑ Greg Hadley, Three US F-15Es Shot Down by Kuwaiti Friendly Fire; Crews Safe, Air & Space Forces Magazine, 2026-03-02 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Heartbreak in Kuwait as 11-year-old Iranian girl killed in Iran drone attack, The Times of Israel, 7 במרץ 2026
- ^ 12.0 12.1 ניר דבורי, תמונת הסיום שאליה חותרים בישראל - וההערכה: האיראנים ינסו להגביר את הירי בימים הקרובים, באתר מאקו, 8 במרץ 2026
- ↑ Day Eight of the U.S.-Israeli War on Iran: Roar of Explosions Across 30 Provinces of the Country, HRANA, 7 במרץ 2026 (באנגלית)
- ↑ Ellie Doughty, Iran war latest news: US destroys 30 warships as fight 'only just begun', The Times, March 6, 2026 (באנגלית)
- ↑ "Two Iraqi Hashid Shaabi fighters killed in air strike south of Baghdad". Al Jazeera English.
- ^ 16.0 16.1 ניצן שפירא, הותר לפרסום: שני לוחמים נפלו בדרום לבנון, באתר מאקו, 8 במרץ 2026
- ↑ משרד החוץ בבייג'ינג מאשר: אזרח סיני נהרג בתקיפות בטהרן, באתר N12, 2 במרץ 2026
- ↑ "China's Foreign Ministry confirms casualties among nationals in Tehran, embassy providing assistance" (באנגלית). Xinhua News Agency. 2 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Reuters, "Four people killed in Syria after an Iranian missile falls on building, state media reports", February 28, 2026. https://www.reuters.com/world/middle-east/four-people-killed-syria-after-an-iranian-missile-falls-building-state-media-2026-02-28/
- ↑ SANA (Syrian Arab News Agency), "Casualties reported in Sweida after missile impact", March 1, 2026. https://sana.sy ; AP News, "Iranian missile debris injures four in Syria", March 2, 2026. https://apnews.com
- ^ 21.0 21.1 איתמר אייכנר, "שאגת הארי", אחרי "עם כלביא" | השם והסמליות: "השאגה נשמעת בעולם כולו", באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ הקלות במדיניות האכיפה בעקבות מלחמת "שאגת הארי", באתר רשות המסים, 2 במארס 2026
- ↑ ועדת חו"ב בדיון חסוי על מלחמת "שאגת הארי", באתר הכנסת, 2 במארס 2026
- ↑
ציוץ של Department of War 🇺🇸 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ רויטרס, שם המבצע האמריקני באיראן – "זעם אפי", באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ נתניהו: "אירן גרעינית - איום ישיר וכבד", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2011
- ^ 27.0 27.1 Jérôme Brahy, US Strategic Command warns Iran now holds Middle East’s largest ballistic missile arsenal, www.armyrecognition.com (באנגלית)
- ^ 28.0 28.1 Missile Defense Project | Defense and Security | CSIS, www.csis.org (באנגלית)
- ^ 29.0 29.1 "How Should Europe Address Iran's Missile Proliferation Activities? | Ústav mezinárodních vztahů - Expertise to impact". www.iir.cz (בצ׳כית). נבדק ב-2025-02-24.
- ↑ Iran Missile Chronology, NTI Building a safer world, אוגוסט 2021
- ↑ Reza Parchizadeh, Iran’s Axis of Resistance after the 12-day war: Adaptation, restructuring, and reconstitution, Middle East Institute (אנ'), 19 December 2025 (באנגלית)
- ↑ הברחות אמצעי לחימה מאיראן דרך סוריה וירדן, כפי שעולה ממסמכי שלל ומסיכולים בשטח
- ↑ Drums Of War: Israel And The "AXIS OF RESISTANCE" (PDF), International Crisis Group, 2 באוגוסט 2010, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04
{{citation}}: (עזרה) - ↑ "Iran backs Assad as Syrian forces choke off Aleppo". Reuters. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Iran: Syria part of 'axis of resistance'". CNN. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ דניאל סלאמה, בכיר בחמאס: "אם ישראל תנסה למוטט אותנו - נקבל עזרה מחברינו", באתר ynet, 10 באוגוסט 2019
- ↑ אפרים קם, תפיסת ההרתעה של איראן, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2021
- ↑ Burke, Jason (2024-01-14). "Iran's 'axis of resistance' is a potent coalition but a risky strategy". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2024-04-17.
- ↑ סבא"א: אירן הפרה את הסכם הגרעין והעשירה אורניום מעבר לרמה המותרת, באתר מאקו, 11 בנובמבר 2020
- ↑ הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר, באתר www.inss.org.il
- ↑ ישראל החלה להיערך לתקיפה באיראן, למקרה שתפרוץ לעבר הגרעין | הסיפור המלא, באתר ynet, 15 ביולי 2021
- ↑ דניאל סלאמה, איתמר אייכנר, איראן: הצלחנו להעשיר אורניום לרמה של 60%, באתר ynet, 16 באפריל 2021
- ↑
ארה"ב: היתה התקדמות משמעותית בשיחות הגרעין עם איראן, אנו קרובים להסכם, באתר הארץ, 3 במרץ 2022
- ↑ תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא"א למהלכים לגיבוש הסכם, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ הדגמים, המספרים והיכולות: זהו הנשק המתקדם ששוגר הלילה מאיראן לעבר ישראל, באתר כיכר השבת
- ↑ ציוץ של החדשות - N12 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוקטובר 2024
- ↑ כל מטחי הטילים הבליסטיים שאיראן שיגרה לעבר ישראל, באתר הארץ, 24 ביוני 2025
- ↑ כל מה שקרה במבצע 'עם כלביא', באתר צה"ל
- ↑ U.S. Enters War With Iran, Bombing Key Nuclear Sites: Live Updates, The New York Times, 21 ביוני 2025
- ↑ ראש הממשלה נתניהו בהצהרה לתקשורת, באתר משרד ראש הממשלה, 26 ביוני 2025
- ↑ הצהרת נתניהו לאחר הפסקת האש: "הסרנו איומים קיומיים, זהו ניצחון היסטורי", באתר ישראל היום, 24 ביוני 2025
- ↑ נתניהו: "אלמלא פעלנו עכשיו, היינו עומדים בפני סכנת השמדה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 ביוני 2025
- ↑ נטע בר, "נמות – אך לא נחיה בהשפלה": מחאה חדשה מטלטלת את איראן, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2025
- ↑ הערכת המודיעין: המהומות באיראן מאיימות על יציבות המשטר, באתר חדשות 13, 2 בינואר 2026
- ↑ טראמפ באמירה דרמטית לאיראן: "אם תהרגו מפגינים - ארה"ב תתערב צבאית", באתר כיפה, 2 בינואר 2026
- ↑ משרד הבריאות האיראני טוען: 3,000 נהרגו בהפגנות, ביניהם מאות אנשי כוחות הביטחון, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2026
- ↑ יאיר אמר, בלתי נתפס: ייתכן ונרצחו 20,000 מפגינים באיראן | דיווח, באתר "סרוגים", 13 בינואר 2026
- ↑ ישי בר יוסף גילי כהן, טראמפ למוחים באיראן: תמשיכו להפגין, הסיוע בדרך, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בינואר 2026
- ↑ אמיר בוחבוט, תרגיל של טראמפ? כל הפרטים על התקיפה שנבלמה - וזו שבדרך, באתר וואלה, 15 בינואר 2026
- ↑ איראן: המרחב האווירי נסגר, טיסות בינלאומיות באישור בלבד, באתר וואלה, 15 בינואר 2026
- ↑ יובל אביב, איראן מאיימת: אם ארה"ב תתקוף אותנו – נתקוף את ישראל, באתר הידברות, 11 בינואר 2026
- ↑ צופיה גודינגר, מתיחות שיא: איראן מאיימת לתקוף מדינות באזור, ארה"ב מפנה בסיס ענק בקטאר, באתר כיפה, 14 בינואר 2026
- ↑ ליאור בן ארי, אחרי כ-5 שעות: נפתח המרחב האווירי באיראן, באתר ynet, 15 בינואר 2026
- ^ 64.0 64.1 אסף רוזנצוייג, הודעת ה-SMS שגרמה לטראמפ לבטל תקיפה באיראן, והיקף הקורבנות במחאות: "16,500 נהרגו", באתר מאקו, 18 בינואר 2026
- ↑ יצחק ביאליק, דיווח ברויטרס: ארה"ב מורידה את רמת הכוננות בבסיסים בקטר ובמזרח התיכון, באתר חדשות 0404, 15 בינואר 2026
- ↑ ספיר ליפקין, הדרישות של ארה"ב - וההתעקשות האיראנית: סבב המו"מ השני יוצא לדרך, באתר מאקו, 17 בפברואר 2026
- ^ 67.0 67.1 67.2 67.3 67.4 Live Map - INSS - US Forces in CENTCOM, INSS, 16 Febuary 2026 (באנגלית)
- ↑ Nisha Srivastava, Middle East Tensions Rise as US Moves F-16, F-22 and F-35 Jets Closer to Iran, The Guardian, 18 Febuary 2026 (באנגלית)
- ↑ רון בן ישי, נושאת מטוסים שלישית בדרך לאזור: המשמעות, וה-Don't של טראמפ לחות'ים, באתר ynet, 7 במרץ 2026
- ↑ שי לוי, על רקע ההיערכות לתקיפה באיראן: המשחתת האמריקאית שהגיעה לישראל, באתר מאקו, 30 בינואר 2026
- ↑ Brandon J. Weichert, The USS Roosevelt (DDG-80) and Donald Trump’s March on Iran, The National Interest, 2026-01-21
- ^ 72.0 72.1 72.2 ליאור בן ארי, רון קריסי, הסתיים סבב השיחות בז'נבה - זו ההצעה החדשה | תיעוד התרגיל האיראני במצרי הורמוז שנחסמו, באתר ynet, 17 בפברואר 2026
- ↑ איראן סגרה את השמיים בגלל "פעילות טילים" - טראמפ קיבל תדרוך דרמטי, באתר מעריב אונליין, 19 בפברואר 2026
- ↑ עומר שחר, "תרחיש מלחמה": בהוראת איראן - חיזבאללה נערך למתקפה ישראלית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בפברואר 2026
- ↑ ספיר ליפקין, ניצן שפירא, ההיערכות לתקיפה וחידת ההצטרפות של הפרוקסי: מה עומד מאחורי העמימות של הציר האיראני באזור?, באתר מאקו, 19 בפברואר 2026
- ↑ רועי קייס, החות'ים נערכים לתקוף ספינות אמריקניות אם ארה"ב תתקוף באיראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בפברואר 2026
- ↑ אריאל כהן, מוריה אסרף, רה"מ בדיונים ביטחוניים; "טראמפ יתמוך בתקיפת הטילים של איראן", באתר חדשות 13, 15 בפברואר 2026
- ↑ ארה"ב וישראל תוקפות באיראן; ירי לאזור הצפון והמרכז, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ אנה ברסקי, איראן וארה"ב לא הגיעו להסכמות בז'נבה – אבל נמנעים מלהכריז על קריסה | עושים סדר, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2026
- ↑ טראמפ: ישראל הכריחה אותי לתקוף? אולי אני אותה. איראן הייתה משמידה מדינות, באתר ynet, 3 במרץ 2026
- ↑ איתמר אייכנר, ארה"ב לאזרחיה ולעובדי השגרירות: "עזבו את ישראל עוד היום - לכל מדינה אפשרית", באתר ynet, 27 בפברואר 2026
- ↑ רויטרס, אחרי שהמליצה לצאת מאיראן: סין ממליצה לאזרחיה גם להיערך לחירום בישראל, באתר ynet, 27 בפברואר 2026
- ↑ ליאור בן ארי, ארה"ב וישראל פתחו במתקפה על איראן; בין המטרות - בכירי המשטר, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ יותם רוזנפלד, מאחורי תקיפות חיל-האוויר באיראן, באתר חיל האוויר הישראלי, 28 בפברואר 2026
- ↑ גיא אלסטר, דיווח באיראן: התקיפות במזרח טהרן כוונו נגד מבנה המודיעין האיראני, באתר וואלה, 28 בפברואר 2026
- ↑ חמינאי הקדים פגישה - וחוסל ב-30 פצצות; סעודיה לחצה על טראמפ לתקוף, באתר ynet, 1 במרץ 2026
- ↑ US launches wave of military strikes on Iran from aircraft carriers, bases in region, Yahoo News, 2026-02-28 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ U.S. and Israel Attack Iran as Trump Calls for Change in Government: Live Updates, The New York Times, February 28, 2026 (באנגלית)
- ↑ Cooper, Helene; Schmitt, Eric (2026-02-28). "Initial Focus of U.S. Strikes in Iran Is Military Targets". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-02-28.
- ↑ Reals, Tucker (2026-03-01). "Iran names three men for interim Leadership Council to pick next supreme leader". CBS News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2026-03-01.
- ↑ “Small Children Who Knew Nothing of Politics or Wars”, Drop Site News, 28 בפברואר 2026 (באנגלית)
- ^ 92.0 92.1 Bozorgmehr, Najmeh (2026-03-01). "Strike on Iranian primary school kills dozens, authorities say". Financial Times. נבדק ב-2026-03-01.
- ^ 93.0 93.1 "Iran's supreme leader killed in U.S.-Israeli attack; Tehran strikes Israel, Arab states". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). 2026-02-28. ISSN 0190-8286. נבדק ב-2026-03-01.
- ↑ Ghoncheh Habibiazad, Robert Greenall, At least 153 dead after reported strike on school, Iran says, BBC News, 1 במרץ 2026 (באנגלית)
- ↑ עידן קוולר, יועצו של רה"מ: "הפגיעה בבית הספר לבנות - הייתה שיגור איראני כושל", באתר וואלה, 5 במרץ 2026
- ↑ איתמר אייכנר, ב-3 השעות הראשונות: הושמדו עשרות משגרי טילים באיראן, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ ציוץ של ME24 - Middle East 24 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ הושלם מטס התקיפה הגדול ביותר בתולדות חיל האוויר הישראלי – 'מטס בראשית', באתר צה"ל, 28 בפברואר 2026
- ↑ שם מטס התקיפה הגדול ביותר בתולדות חיל האוויר הישראלי - 'מטס בראשית', באתר ערוץ 7, 28 בפברואר 2026
- ^ 100.0 100.1 איתמר אייכנר, סייג לפצצה שתיקה: ישראל מתהדרת בהישגים באיראן, האמריקנים צנועים יותר, באתר ynet, 1 במרץ 2026
- ↑ יותר מ-1,200 חימושים הוטלו ע"י מטוסי קרב ביממה, באתר צה"ל, 1 במרץ 2026
- ↑ אור הלר, יותר מ-1,200 חימושים ביממה: חיל האוויר תוקף בלי הפסקה באיראן, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2026
- ↑ דובר צה"ל חשף: מפקדות הלחימה האיראניות הושמדה כשבתוכן חיילים של משטר האיראני, באתר רגע NEWS, 1 במרץ 2026
- ↑ CNN, US B2 bombers struck Iranian missile facilities on Saturday, US military says
- ↑ יותר מ-2,500 חימושים וכ-600 תשתיות טרור של המשטר האיראני הושמדו, באתר צה"ל, 2 במרץ 2026
- ↑ Over 1,000 IRGC, Iran security officials killed so far | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, 2026-03-02 (באנגלית)
- ^ 107.0 107.1 ליאור בן ארי, סבא"א מאשרת: נפגעו מתקני הגרעין בנתנז, באתר ynet, 3 במרץ 2026
- ↑ לירן אהרוני, דיווח סעודי: ישראל פעלה קרקעית באיראן באמצעות כוחות מיוחדים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2026
- ^ 109.0 109.1 עמית סגל, ספיר ליפקין, קטאר מאשרת את הפרסום בחדשות 12 שתקפה באיראן: "מימשנו את זכותנו להגנה עצמית", באתר מאקו, 3 במרץ 2026
- ↑ איתמר אייכנר, ניסיון החיסול בטהרן: המטרה - מפקד גיס לבנון מטעם כוח קודס, באתר ynet, 3 במרץ 2026
- ^ 111.0 111.1 היסטוריה בשמי איראן: F35 ישראלי הפיל מטוס קרב, עשן כבד גם בבסיס חה"א בשיראז, באתר מאקו, 4 במרץ 2026
- ↑ יותם רוזנפלד, ביטוי לעוצה וליסודות, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 במרץ 2026
- ↑ אלישע בן קימון, היסטוריה בשמי טהרן: F-35 ישראלי הפיל מטוס קרב איראני, באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ^ 114.0 114.1 "צה"ל לכל תושבי דרום לבנון: נועו צפונה; מתקן נפט סעודי הותקף שוב". Ynet. 2026-03-04. נבדק ב-2026-03-04.
- ↑ Video: Caine says US has air superiority over southern Iran coast, Iran International, March 4, 2026 (באנגלית)
- ↑ אור שקד, הגסת': "האיראנים גמורים - אנחנו חובטים בהם כשהם על הרצפה", באתר ישראל היום, 4 במרץ 2026
- ↑ אבי אשכנזי, מערכות הגנה הושמדו, שדות תעופה הותקפו: המבצע באיראן נמשך במלוא העוצמה, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2026
- ^ 118.0 118.1 הושלמה תקיפה לעבר מתחם צבאי של משטר הטרור האיראני. אלה המפקדות שבו, באתר צה"ל, 4 במרץ 2026
- ↑ גל התקיפות ה-11 הגיע: חיל האוויר מפציץ את טהרן פעם נוספת, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2026
- ↑ i24NEWS, EXCLUSIVE: Thousands of Kurdish fighters launch ground offensive into Iran against regime, official says, i24NEWS, 2026-03-04 (באנגלית)
- ↑ עידן קוולר, אלפי כורדים החלו בפעולה קרקעית באיראן מכיוון הגבול עם עיראק, באתר וואלה, 4 במרץ 2026
- ^ 122.0 122.1 בארה"ב דווח ש"אלפי כורדים פתחו במתקפה קרקעית באיראן" - הם הכחישו, באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ↑ יוסי יהושוע, שלב ב' החל: צה"ל תקף את אחד המתקנים הסודיים, הגדולים והרגישים באיראן, באתר ynet, 6 במרץ 2026
- ↑ בכירי ההנהגה האיראנית עפו באוויר - צה"ל השמיד את הבונקר המיוחד של חמינאי על יושביו, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2026
- ↑ כתבי N12, התחדשו השיגורים מאיראן, תקיפות באיראן ולבנון, באתר N12, 2026-03-06
- ↑ צה"ל תקף את 2 האתרים המרכזיים ביותר של משטר הטרור לייצור טילים בליסטיים, באתר צה"ל, 7 במרץ 2026
- ↑ אבי אשכנזי, הערכה בישראל: יותר מ-5,000 חיילים במשמרות המהפכה חוסלו - והבקיעים מתחילים להיחשף, באתר מעריב אונליין, 7 במרץ 2026
- ^ 128.0 128.1 אילנה קוריאל, כדורי אש בשמי טהרן: צה"ל השמיד 16 מטוסים בבת-אחת בנמל התעופה, באתר ynet, 7 במרץ 2026
- ↑ ynet, כתבי (2026-03-07). "שיגורים בלתי-פוסקים מאיראן ומלבנון, צה"ל תוקף מאגרי נפט בטהרן". Ynet. נבדק ב-2026-03-07.
- ↑ אמיר בוחבוט, ליה ויין, לראשונה מתחילת המלחמה: הותקפו כ-30 מתקני נפט בטהרן | התיעודים הדרמטיים, באתר וואלה, 7 במרץ 2026
- ↑ מטוסי F-14 איראניים הושמדו בתקיפות באספהאן אתמול, באתר זמן ישראל, 8 במרץ 2026
- ↑ מורן אזולאי, ליאור בן ארי, לראשונה: איחוד האמירויות תקפה באיראן, באתר ynet, 8 במרץ 2026
- ↑ מי משקר? הדיווח הדרמטי על התקיפה האמירותית באיראן וההכחשה המהירה, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, איראן הכריזה: בנו של חמינאי נבחר למנהיג העליון, באתר ynet, 8 במרץ 2026
- ↑ רון קריסי, היפוך המגמה באיראן: למה ישראל תוקפת יותר מארה"ב, באתר ynet, 9 במרץ 2026
- ^ 136.0 136.1 ynet, כתבי (2026-03-09). "ירי מאיראן ולבנון לצפון; צה"ל תקף מעבדות שקשורות לגרעין האיראני באזור טהרן". Ynet. נבדק ב-2026-03-10.
- ↑ רואן סלימאן,, איראן: יותר מ־1,200 בני אדם נהרגו מתחילת המלחמה, בהם כ־200 ילדים ו־200 נשים, באתר הארץ, 8 במרץ 2026
- ↑ Iranian schools, hospital and landmarks among civilian sites hit during US-Israeli strikes, BBC, 6 במרץ 2026 (באנגלית)
- ↑ At least 13 hospitals and health facilities hit during attacks on Iran, WHO says, הגארדיאן, 5 במרץ 2026 (באנגלית)
- ↑ Silvia Boltuc, From Missiles to Militias: Decoding Iran’s Multi-Dimensional Deterrence in the Gulf, 12 באפריל, 2025 SpecialEurasia
- ↑ Frédéric Lemieux, Iran Responds to Operation Epic Fury with Layered Military, Cyber, and Proxy Strategy Amid Escalation Constraints, Homeland Security Today, 2 במרץ, 2026
- ↑ אסף רוזנצוייג, "אסטרטגיית הפסיפס": כך נערכה איראן למלחמה אזורית "ללא גבולות", באתר מאקו, 7 במרץ 2026
- ↑ אסף רוזנצוייג, הנקודה הרגישה של ארה"ב: כך איראן פוגעת ב"עיניים" האמריקניות במזרח התיכון, באתר מאקו, 8 במרץ 2026
- ^ 144.0 144.1 ליאור בן ארי, רויטרס, איריס ליפשיץ-קליגר, איראן במתקפה על בסיסי ארה"ב במפרץ: הרוג באמירויות, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ Boxerman, Aaron; Pager, Tyler; Fassihi, Farnaz; Bergman, Ronen (2026-02-28). "U.S. and Israel Attack Iran as Trump Calls for Change in Government: Live Updates". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-02-28.
- ↑ ציוץ של אור פיאלקוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ ציוץ של Israel War Room ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ^ 148.0 148.1 איתמר אייכנר, פגיעה איראנית ראשונה במדינה אירופית: ירי הטילים, הנזק מכטב"ם - והקשר ל"כנף ציון", באתר ynet, 2 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של אור פיאלקוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ ציוץ של WarMonitor🇺🇦🇬🇧 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ modern.az, Iran struck Saudi Arabia this time, Modern.az (באזרית)
- ↑ Israel closes airspace after strikes on Iran, CNN, 2026-02-28 (באנגלית)
- ↑ Lehmann, Noam (2026-02-28). "Iraq shuttering airspace after US, Israel strike Iran". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-03-01.
- ↑ Edit (2026-02-28). "Syria shutters airspace". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-03-01.
- ↑ "Three killed and 58 injured as UAE intercepts Iranian drones targeting the country". Gulf News. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "الصحة: حالة وفاة واحدة و32 إصابة على خلفية التطورات الراهنة في المنطقة" [Health Ministry: One death and 32 injuries reported due to current developments in the region]. Kuwait News. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Newspaper, The Peninsula (1 במרץ 2026). "Ministry of Interior announces 8 new injuries resulting from Iranian attack". thepeninsulaqatar.com (באנגלית). נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Akour, Omar. "Jordanian police say 5 people injured by falling shrapnel after Iranian projectiles were intercepted in the kingdom's airspace". AP News (באנגלית). נבדק ב-2026-03-01.
- ↑ "Bahrain News Agency". BNA. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Oil tanker hit off Oman coast, 4 crew members injured". Daily Sabah (באנגלית אמריקאית). 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ ישראל וארה"ב תוקפות באיראן: מעל 200 שיגורים לעבר ישראל, מתחזקת ההערכה כי חמינאי חוסל, באתר ערוץ 7, 28 בפברואר 2026
- ^ 162.0 162.1 9 נרצחים מפגיעה ישירה בבית שמש; צה"ל בגל תקיפות בטהראן, באתר מאקו, 1 במרץ 2026
- ↑ יואב קרן, "כל הרחוב בטראומה אחת גדולה. קשה להספיד אדם אחד, אז תשעה?", באתר ynet, 5 במרץ 2026
- ↑ אור הדר, נקבע מותו של בן 102 שנפל במדרגות בדרך למרחב מוגן, באתר ynet, 1 במרץ 2026
- ↑ רון בן ישי, רון קריסי, פי 2.5 טילים, פי 20 כטב"מים: למה איראן יורה על מדינות המפרץ יותר מעל ישראל?, באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ↑ יצחק אבוחצירא, צפו: הפגיעה הישירה אתמול בתחנת הלוויינים בעמק האלה, באתר עכשיו 14, 10 במרץ 2026
- ↑ ירדן מיכאלי, אבי שרף, עם אלפי טילים ומל"טים, התגובה האיראנית מתמקדת בהפצצת מדינות המפרץ, באתר הארץ, 5 במרץ 2026
- ↑ [object Object], War In The Middle East: GCC Mulls Action Over Iranian Attack, March 6, 2026 (באנגלית)
- ↑ GCC closes ranks after unprecedented Iranian attacks
- ↑ , ירדן מיכאלי, נשיא איראן: לא נתקוף מדינות שכנות אלא אם נותקף משטחן, באתר הארץ, 7 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, איראן "התנצלה" – וממשיכה בירי למדינות השכנות: "יש ראיות שהן מסייעות לאויב", באתר ynet, 7 במרץ 2026
- ↑ Push from Saudis, Israel helped move Trump to attack Iran, הוושינגטון פוסט, February 28, 2026
- ↑ דיווחים ערביים: סעודיה מסרבת להציע את המרחב האווירי שלה לארה"ב במקרה של תקיפה על איראן, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2026
- ↑ איתמר מרגלית, CNN: יורש העצר הסעודי נתן את הרשאתו לצבא סעודיה לתקוף את איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 במרץ 2026
- ↑ Saudi Aramco shuts Ras Tanura refinery after drone strike
- ↑ Huda Ata, Saudi Arabia intercepts five drones near Prince Sultan Air Base, Gulf News: Latest UAE news, Dubai news, Business, travel news, Dubai Gold rate, prayer time, cinema, 2026-03-02 (באנגלית)
- ↑ מור להב, שני כטב"מים איראניים פגעו בשגרירות ארה"ב בריאד שבסעודיה, באתר חדשות 13, 3 במרץ 2026
- ↑ סעודיה איימה על איראן שתצטרף למתקפה, כך השיבה טהרן, באתר ynet, 7 במרץ 2026
- ↑ Exclusive: Saudi has told Iran not to attack it, warns of possible retaliation, sources say, רויטרס, 07.03.2026
- ^ 180.0 180.1 אמנון דירקטור, הפגיעה בבורג' אל־ערב אינה רק נזק אדריכלי, אלא ערעור סמל, באתר ynet, 6 במרץ 2026
- ^ 181.0 181.1 181.2 181.3 Number of Iranian missiles and drones fired at Gulf countries The Straits Times, (אנ'), 6 במרץ 2026
- ↑ "Dubai airport, iconic Burj Al Arab hotel damaged in Iranian missile strikes". Reuters. 2026-02-28.
- ↑ ציוץ של Inside_Israel_Intel ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ אוריאל לוי, מכה לטהרן: איחוד האמירויות שוקלת להקפיא נכסים איראניים במיליארדי דולרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2026
- ↑ איראן תקפה וגרמה להפסקת ייצור הגז הנוזלי בקטאר - והמחירים מזנקים, באתר ynet, 2 במרץ 2026
- ^ 186.0 186.1 עידן ארץ, מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות, באתר גלובס, 2 במרץ 2026
- ↑ Craig Hoyle, Qatar's air force downs two Iranian Su-24 ground-attack aircraft, Flight Global (באנגלית)
- ↑ Al Jazeera Staff, Qatar downs two Iranian fighter jets as conflict widens, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Rasgon, Adam; Naar, Ismaeel (2026-03-02). "Qatar Says It Shot Down Two Iranian Bombers". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-03-03.
- ↑ דיווח: בריטניה מתכננת לשלוח ספינת מלחמה להגנת הבסיס הצבאי שלה בקפריסין, באתר זמן ישראל, 3 במרץ 2026
- ↑ Qatar not part of campaign targeting Iran: Foreign ministry spokesperson, Qatar Tribune, March 3, 2026 (באנגלית)
- ↑ אסף רוזנצוייג, קטאר: סיכלנו מתקפה על נמל התעופה בדוחא; מתקפות כאלה לא יעברו ללא תגובה, באתר מאקו, 3 במרץ 2026
- ↑ בחריין מנתקת את הקשרים הדיפלומטיים שלה עם איראן, באתר אל ג'זירה, 4 בינואר 2016
- ↑ עומר כביר, אמזון מאשרת: פגיעה משמעותית בשלושה דאטה-סנטרים שלנו בבחריין ובאמירויות, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2026
- ↑ לראשונה: איראן תקפה מתקני אנרגיה בבחריין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 במרץ 2026
- ↑ גל תקיפות בדאחייה בביירות; טראמפ: "ההחלטה לסיום המלחמה תהיה משותפת עם נתניהו", באתר וואלה, 9 במרץ 2026
- ↑ יהלי וינטל, 6 החיילים האמריקנים נהרגו מפגיעת טיל ללא אזעקה; כטב"מים על השגרירות בסעודיה, באתר ynet, 3 במרץ 2026
- ↑ 3 טילים מ-F/A-18 כווייתי: כך הופלו 3 מטוסי ה-F-15 האמריקניים, באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ↑ שני חיילים מצבא כווית נהרגו בעקבות תקיפות איראן, באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2026
- ↑ דיווח: פיצוץ סמוך למכלית שעגנה מול חופי כווית, באתר מעריב אונליין, 5 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, 3 הרוגים באמירויות, ישראלים נפצעו במבנה השגרירות, גם עומאן נפגעה | התקיפות במפרץ, באתר ynet, 1 במרץ 2026
- ↑ רשת CNN מפרסמת צילומי לוויין שלפיהם איראן פגעה בבסיסי מכ"ם אמריקניים בירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות
- ^ 203.0 203.1 Oman’s Flipflopping on Iran Will Leave It Isolated in the Gulf, The Foundation for Defense of Democracies, 4 במרץ 2026
- ↑ 1 injured in drone strike on Oman’s Duqm port amid US-Israeli confrontation with Iran
- ↑ טראמפ לא שולל כניסה קרקעית לאיראן, בישראל מעריכים כי תוך מספר ימים תרד כמות השיגורים, באתר וואלה, 2 במרץ 2026
- ^ 206.0 206.1 אסף רוזנצוייג, אירופה מזרימה כוחות לאזור: בריטניה תגן על בסיסיה בקפריסין, צרפת פרסה מטוסי קרב באמירויות, באתר מאקו, 3 במרץ 2026
- ↑ חיזבאללה הצטרף למערכה - חיל האוויר תוקף בלבנון, באתר וואלה, 2 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, טורקיה: "נאט"ו יירטה טיל איראני", באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ↑ Europe braces as Iran threatens to attack, POLITICO, 2026-03-04 (באנגלית בריטית)
- ↑ שיגור ראשון לעבר מדינת נאט"ו: איראן הפציצה את טורקיה, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2026
- ↑ אזרבייג'אן: כטב"מים שנורו מאיראן נפלו בשטחנו; קטאר: יירטנו מתקפת טילים, באתר הארץ, 5 במרץ 2026
- ↑ "Missiles, drones heading from Iran have landed in airport in Azerbaijan, source says". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). 2026-03-05. ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-03-05.
- ↑ טראמפ: "אני חושב שהמלחמה עם איראן די הושלמה"; פיקוד העורף האריך את ההנחיות, באתר וואלה, 9 במרץ 2026
- ↑ הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א. טראמפ: חמינאי חוסל, התקיפות יימשכו ככל שיידרש, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ תומר אלמגור, הצעד הדרמטי של איראן: שובשה תנועת הספינות במצר הורמוז, באתר מאקו, 1 במרץ 2026
- ↑ נועם לנדמן, מחיר הנפט ברנט על 82 דולר לחבית, כש"איראן מראה נכונות לפגוע בתשתיות", באתר כלכליסט, 3 במרץ 2026
- ^ 217.0 217.1 איראן נוקמת והכריזה: מצר הורמוז סגור, נעלה באש כל ספינה שתנסה לעבור בו, באתר ynet, 2 במרץ 2026
- ↑ ארה"ב וישראל תוקפות באיראן; מטחים לעבר ישראל, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ ניצן שפירא, ספיר ליפקין, הערכה בישראל: איראן ביקשה מהחות'ים להמתין, באתר מאקו, 4 במרץ 2026
- ^ 220.0 220.1 220.2 Satellite Images Reveal Who Is Winning War In Iran, Daily Mail World, youtube, 5 במרץ 2026
- ↑ סנטקום, An Iranian Jamaran-class corvette was struck by U.S. forces, X, 1 מרץ 2026
- ↑ מנדי לנדוי, טראמפ מודיע: השמדנו 9 ספינות איראניות שניסו לחסום את נתיבי השייט, באתר JDN, 2026-03-01
- ↑ Two days ago, the Iranian regime had 11 ships in the Gulf of Oman, today they have ZERO, X, 2 במרץ 2026
- ↑ RNZ News, US military has destroyed 17 Iranian ships, including submarine, commander says, RNZ, March 4, 2026 (באנגלית)
- ^ 225.0 225.1 Jared Szub, Strait of Hormuz clear of Iran navy ships, US commander says, אל-מוניטור, 4 במרץ, 2026
- ↑ דרמה מול חופי סרי לנקה: צוללת תקפה ספינה של חיל הים האיראני, 101 נעדרים, באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ↑ כתבי N12, אחרי שעות של שקט - שורת שיגורים מאיראן, באתר N12, 2026-03-02
- ↑ יאיר קראוס, איתמר שעשוע, תיעוד: הלייזר "אור איתן" משתתף ביירוט כטב"ם - עם כניסת חיזבאללה למערכה, באתר ynet, 2 במרץ 2026
- ↑ שר הביטחון אחרי שחיזבאללה נכנס למערכה: נעים קאסם הוא מטרה; הפצצות בדאחייה ובטהרן, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של Iran International English ברשת החברתית אקס (טוויטר), 2 במרץ 2026
- ↑ חיל הים חיסל את מוביל תחום ההתעצמות לחזבאללה מטעם איראן, באתר זמן ישראל, 3 במרץ 2026
- ↑ כוחות צה"ל נכנסו קרקעית לדרום לבנון במספר נקודות, באתר זמן ישראל, 3 במרץ 2026
- ↑ אליהו עמר, הרחבת הפעילות בלבנון: צה"ל פרסם הודעת פינוי לכ-80 כפרים, באתר עכשיו 14, 3 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, "משפחות תקועות, נשים יולדות בכביש": כאוס בלבנון, צה"ל מעבה כוחות בגבול, באתר ynet, 2 במרץ 2026
- ↑ ממשלת לבנון נגד חיזבאללה: "איסור על פעילות צבאית", בעיתון מקור ראשון, 2 במרץ 2026
- ↑ Fabian, Emanuel; Berman, Lazar; Agencies (2026-03-02). "IDF strike kills Hezbollah intel chief; Lebanon to ban terror group's military activity". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-03-03.
- ↑ ציוץ של Intelli Times - اینتلی تایمز ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 במרץ 2026
- ↑ Fabian, Emanuel (2026-03-03). "IDF confirms Beirut strike, saying target was Hezbollah commanders". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-03-03.
- ↑ ספיר ליפקין, אחרי כל דרום לבנון, צה"ל מפנה גם את רובע הדאחיה, באתר מאקו, 5 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, העקירה ההמונית מדרום לבנון, והאיסור להשכיר דירות: "אולי הם בכירי חיזבאללה", באתר ynet, 5 במרץ 2026
- ↑ אלישע בן קימון, יוסי יהושוע, יותר מ-10 טילי נ"ט נורו לעבר הכוח: קצין ולוחם נפצעו קשה ובינוני בדרום לבנון, באתר ynet, 5 במרץ 2026
- ↑ חילופי אש בדרום לבנון בין צה"ל לחיזבאללה; צעירה נפצעה מרסיס בגבעתיים, באתר וואלה, 6 במרץ 2026
- ↑ ניצן שפירא, הדאחיה הותקפה גם מהים: היחידה בצה"ל שהשתתפה בהפצצת יעדים בביירות, באתר מאקו, 4 במרץ 2026
- ↑ גיא ורון, ברהנו טגניה, עשרות שיגורים במטח לצפון - הגדול ביותר מתחילת המערכה עם חיזבאללה, באתר מאקו, 7 במרץ 2026
- ↑ יאיר קראוס, אלישע בן קימון, ליאור בן ארי, זעם בצפון על האבסורד: מתקפה בלתי-פוסקת - והקלות, באתר ynet, 7 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, צה"ל תקף מפקדים בכוח קודס האיראני - במלון במרכז ביירות: "4 נהרגו ו-10 נפצעו", באתר ynet, 8 במרץ 2026
- ^ 247.0 247.1 ynet, כתבי (2026-03-09). "בלי התרעה: ירי מלבנון לגוש דן, אחרי שיגורים מאיראן; כ"ץ: חוסל מפקד יחידת נסר בחיזבאללה". Ynet. נבדק ב-2026-03-09.
- ↑ עמנואל פביאן, 16 נפגעו קל מפגיעת טילים ששוגרו מלבנון ברמלה וסמוך לבית שמש, באתר זמן ישראל, 9 במרץ 2026
- ↑ באישור הצנזורה: רגע פגיעת הטיל בתחנת הלווין עמק האלה | צפו בתיעוד, באתר www.maariv.co.il, 2026
- ↑ גיא אלסטר, יחידות קטנות, בלי מכשירי קשר: חיזבאללה יישם לקחים מהמלחמה הקודמת - וחזר לשורשים, באתר וואלה, 10 במרץ 2026
- ↑ סוכנויות הידיעות, בלבנון רוצים מו"מ ישיר לסיום המלחמה, בישראל דורשים: פרקו קודם את חיזבאללה, באתר וואלה, 10 במרץ 2026
- ↑ i24NEWS, צה"ל: תקפנו את המפקדה החשובה ביותר של המשטר האיראני, באתר i24NEWS, 2026-03-03
- ↑ צה"ל תקף את מטה חיל האוויר של משמרות המהפכה בלב טהרן, באתר צה"ל, 8 במרץ 2026
- ↑ אלישע בן קימון, צה"ל: מתחילת המערכה הוצאו מכלל שימוש כ-300 משגרי טילים באיראן, באתר ynet, 3 במרץ 2026
- ↑ יותם רוזנפלד, ביטוי לעוצמה וליסודות, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 במרץ 2026
- ↑ ynet, Wave of strikes in Beirut's Dahieh US says B-2 bombers hit underground missile sites, 30 Iranian vessels sunk, ynetglobal, March 6, 2026 (באנגלית)
- ↑ "Iran's Ayatollah Ali Khamenei is killed in Israeli strike, ending 36-year iron rule". NPR. 28 בפברואר 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 258.0 258.1 "Live Updates: U.S.-Israel launch another round of strikes on Iran following Khamenei's killing". CBS News. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Supreme leader killed as US and Israel wage war on Iran: what we know so far on day two". The Guardian. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Live updates: Iran's Supreme Leader Ayatollah Ali Khamenei killed in US-Israeli strikes". CNN. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Live updates: Iran's Supreme Leader Ayatollah Ali Khamenei killed in US-Israeli strikes". CNN. 28 בפברואר 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "US, Israel attack Iran live: Khamenei killed, Tehran launches attacks". Al Jazeera. 28 בפברואר 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Iran's supreme leader killed in major attack by US and Israel". AP News. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Live updates: Iranian Supreme Leader Ali Khamenei is dead". NBC News. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Gauging the Impact of Massive U.S.-Israeli Strikes on Iran". Council on Foreign Relations. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 266.0 266.1 266.2 "تایید خبر کشته شدن هفت فرمانده ارشد نظامی جمهوری اسلامی" (בפרסית). IranWire. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "U.S. and Israel attack Iran as Trump urges Iranians to 'take over' the government". NBC News. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 268.0 268.1 "4 top Iranian military officials killed in US-Israeli strikes". Anadolu Agency. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "محمد باصری، از مقامات ارشد وزارت اطلاعات کشته شده است" [Mohammad Basri, a senior official in the Ministry of Intelligence, has been killed] (בפרסית). Iran International. 1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Supreme Leader Ayatollah Ali Khamenei is dead, Iranian state media reports". Los Angeles Times. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ אלישע בן קימון, צה"ל חיסל בכיר בכוח קודס והזהיר: "על נציגי איראן לצאת מלבנון תוך 24 שעות", באתר ynet, 3 במרץ 2026
- ↑ Summers, Charlie; Fabian, Emanuel (1 במרץ 2026). "Woman killed, dozens injured as Iranian missile strikes Tel Aviv residential block". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "جنگ آمریکا و اسرائیل با ایران؛ چرا واکنش تهران اینبار تنها چند ساعت طول کشید؟". BBC News فارسی (בפרסית). 28 בפברואר 2026. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Watch: Scattered fires, damage seen across Israel as Iran retaliates". Al Jazeera. 1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Pratidin, Bangladesh (28 בפברואר 2026). "At least one man injured after nine-storey building hit in Israel | | Bangladesh Pratidin". en.bd-pratidin.com (בBengali). נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Mednick, Sam. "Rescuers dig through rubble after deadly strike on Israeli synagogue". AP News (באנגלית). נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Vidéo. Des foules en deuil se rassemblent à Mashhad après la mort du guide suprême iranien Khamenei". euronews (בצרפתית). 1 במרץ 2026. נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Six people killed after missile strike on Israeli town of Beit Shemesh, ambulance service says". Reuters. 1 במרץ 2026. נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Fabian, Emanuel (1 במרץ 2026). "Beit Shemesh missile strike death toll rises to 6". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Six wounded in Iranian ballistic missile strike on West Jerusalem". Al Jazeera. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Lehmann, Noam (28 בפברואר 2026). "Bahrain: Sirens activated as Iran targets US bases". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Yee, Isaac; Rebane, Teele (28 בפברואר 2026). "Videos show smoke rising near US Navy facility in Bahrain" (באנגלית). CNN. ארכיון מ-28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Bahrain says a missile attack targeted the US Navy's 5th Fleet headquarters in the island kingdom" (באנגלית אמריקאית). WRAL-TV. Associated Press. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Salem, Mostafa (28 בפברואר 2026). "Iran's IRGC targeted four US bases in the Middle East, Iranian media reports" (באנגלית). CNN. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Bhandari, Isha (1 במרץ 2026). "Iranian drone hits Crowne Plaza hotel in Bahrain's Manama". India TV. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Crowne Plaza in Bahrain confirms "incident" affected the hotel". CNN. 1 במרץ 2026. ארכיון מ-2 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Iranian attack sets off fire near Bahrain's Mina Salman Port". Al Jazeera. 2 במרץ 2026. נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Explosions reported in Kuwait and UAE". Armenia News (באנגלית). ארכיון מ-28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Drone attacks targets Kuwait international airport". Iran International (באנגלית). 28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Kuwait summons Iran envoy after missile, drone attacks". Iran International (באנגלית). 28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "'Significant damage' to runway at Kuwait base hosting Italian troops: Italy". Al Arabiya. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "US-sanctioned oil tanker hit off Oman coast". Reuters. 1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "US and Israel launch attack on Iran, as Trump says 'major combat operations' under way". BBC News (באנגלית בריטית). 28 בפברואר 2026. ארכיון מ-28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Salem, Mostafa (28 בפברואר 2026). "One person killed in UAE after Iranian strikes" (באנגלית). CNN. ארכיון מ-28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Dubai's Fairmont The Palm hotel catches fire after reports of loud bangs". iranintl.com (באנגלית). 28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Iran launches retaliatory strikes at targets across Middle East" (באנגלית בריטית). BBC. 28 בפברואר 2026. ארכיון מ-28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Dubai luxury hotel catches fire after Iran missile strikes". The Independent (באנגלית). 28 בפברואר 2026. ארכיון מ-28 בפברואר 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Update from Ismaeel Naar". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 28 בפברואר 2026. ISSN 0362-4331. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "ADF personnel are 'safe' after air base strike near Dubai, defence minister says". ABC News (בAustralian English). 2 במרץ 2026. נבדק ב-3 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Greene, Andrew (4 במרץ 2026). "Dubai airbase where ADF personnel stationed reportedly hit by Iranian missiles". The Nightly. נבדק ב-3 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Live Updates: Iran Vows to Avenge Leader's Death as Strikes Continue". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1 במרץ 2026. ISSN 0362-4331. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Smoke Rises Over French Naval Base in Abu Dhabi After Iranian Strike". Yeshiva World News. 1 במרץ 2026. ארכיון מ-2 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Iran names interim leaders as Israeli rescuers say nine killed in missile attack - live updates". BBC News (באנגלית בריטית). 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Dey, Mrinmay; Rajan, Gnaneshwar (2 במרץ 2026). Ellis, Aurora (ed.). "Amazon's cloud unit reports fire after objects hit UAE data center". Reuters. נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "More strikes aimed at Iran after Khamenei's death, Trump issues new warning". Reuters. 1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Update from Rawan Sheikh Ahmad". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 28 בפברואר 2026. ISSN 0362-4331. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Iran targets German bases in Jordan, Iraq". TASS. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Update from Ismaeel Naar". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 28 בפברואר 2026. ISSN 0362-4331. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Explosions in Dubai as Iran continues to strike Gulf nations" (באנגלית). NBC News. 1 במרץ 2026. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ הודעת משרד המלחמה של ארצות הברית על הרוג בבסיס
- ↑ "Saudi Arabia intercepts missile attacks on airport, military base". Al Jazeera. 1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ ליאור בן ארי, סעודיה: 2 הרוגים ו-12 פצועים מפגיעת טיל באזור מגורים באל-חרג', באתר ynet, 8 במרץ 2026
- ↑ "Syria Iran". HJ News. נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Drones Shot Down Over Erbil Near U.S. Consulate as Iran-Israel Conflict Expands to Iraqi Kurdistan". Kurdistan24 (באנגלית). 28 בפברואר 2026. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-28 בפברואר 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Stepansky, Joseph; Sabah, Zaid (2 במרץ 2026). "US, Israel attack Iran live: Trump vows to avenge 3 American soldiers". Al Jazeera.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Two Iranian missiles fired in direction of Cyprus: British defence secretary" (באנגלית). Al Jazeera. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Iran launched missiles at Cyprus, threatening thousands of British troops stationed there". The Jerusalem Post. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Maddox, David (1 במרץ 2026). "Iran missiles fired towards UK military bases in Cyprus, defence minister says". The Independent. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Cyprus - The World Factbook" (באנגלית). Central Intelligence Agency. אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2021. נבדק ב-2 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "UK Cyprus base hit by drone". cyprus-mail.com (באנגלית). 1 במרץ 2026. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Urgent: Explosions heard at Britain's air force base in Cyprus: British media". english.news.cn. ארכיון מ-1 במרץ 2026. נבדק ב-1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ העיניים של המזרח התיכון: נחשף הנזק למערכי הרדאר האמריקניים, באתר ישראל היום, 7 במרץ 2026
| עלי ח'אמנאי | ||
|---|---|---|
| נשיא איראן השלישי (1981–1989) • המנהיג העליון של איראן השני (1989–2026) | ||
| פוליטיקה | הבחירות לנשיאות איראן 1985 • הבחירות לנשיאות איראן 1981 (אוקטובר) • ניסיון ההתנקשות בעלי ח'אמנאי • הבחירות למנהיג העליון של איראן (1989) • טבח המפגינים באיראן (2026) • ההפגנות באיראן (2025–2026) • ההפגנות באיראן (2022–2023) • ההתנקשות בעלי ח'אמנאי | 
|
| מדיניות | אנטי-ציונות • הפרדה מגדרית • שלטון חכם ההלכה • הפתווה של עלי ח'אמנאי נגד נשק גרעיני | |
| חיבורים | אדם בן 250 שנה • מתווה כללי של המחשבה האסלאמית בקוראן • גנה (ספר) (אנ') • פלסטין (ספר) • הסברו של שם ("שרח-י אסם", Sharh-e Esm) (אנ') • פתווה של עלי חמינאי נגד העלבת דמויות סוניות נערצות (אנ') • לנוער באירופה ובצפון אמריקה (אנ') • לנוער במדינות המערב • ישראל לא תהיה קיימת בעוד 25 שנה | |
| משפחה | מנסורה ח'וג'סתה באקר-זאדה (אשתו) • מוג'תבא ח'אמנאי (בנו) • מוסטפא ח'אמנאי (בנו) • מסעוד ח'אמנאי (בנו) • האדי ח'אמנאי (אחיו) • בדרי ח'אמנאי (אחותו) • עלי טהרני (גיסו) • פרידה מוראדחאני (אחייניתו) | |
| שונות | עושרה של משפחת ח'אמנאי • מוות לדיקטטור | |
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
מבצע שאגת הארי42878286Q138503695
- המכלול: אקטואליה
- המכלול: שכתוב - צבא וביטחון
- המכלול: השלמה - ישראל
- המכלול: השלמה - צבא וביטחון
- מבצע שאגת הארי
- מתקפות פתע
- סכסוך איראן–ישראל: מבצעים ישראלים
- חיל האוויר הישראלי: תקיפות אוויר-קרקע
- חיל האוויר של ארצות הברית: קרבות ומבצעים
- דוקטרינת בגין
- האיום האיראני
- ההתנגדות לתוכנית הגרעין של איראן
- תקיפות כורים ואתרים גרעיניים
- הרפובליקה האסלאמית של איראן: היסטוריה
- יחסי איראן – ארצות הברית
- יחסי איראן–ישראל
- ההפגנות באיראן (2025–2026)
- 2026 באיראן
- 2026 בישראל
- 2026 בארצות הברית
- נשיאות דונלד טראמפ השנייה