התרסקות המסוק בשיא החרמון
 | |
| מסוק סופר פרלון ישראלי, 1970 | |
| תאריך | 27 באפריל 1974 |
|---|---|
| מיקום | שיא החרמון |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| מסוק | סופר פרלון |
| מספר זנב | 017 |
| שייכות | טייסת 114, חיל האוויר הישראלי |
| אנשי צוות | 6 |
| הרוגים | 6 |
| ניצולים | 0 |
התרסקות המסוק בשיא החרמון אירעה ב-27 באפריל 1974, במהלך מלחמת ההתשה בחזית הצפון שלאחר מלחמת יום הכיפורים. מסוק צה"ל שהוזעק לפנות נפגעי הפגזה משיא החרמון התרסק עקב תאונה מבצעית, מבלי שנפגע מאש האויב. בהתרסקות נספו כל ששת יושבי המסוק.
רקע
ערך מורחב – הקרבות על שיא החרמון
במהלך חודשי מלחמת ההתשה בחזית הסורית שלאחר מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973 - מאי 1974) ניהלו צה"ל והצבא הסורי קרבות לשליטה בשיא החרמון. השיא נתפס על ידי צנחני מילואים מוסקים של צה"ל במסגרת מבצע קינוח ב-22 באוקטובר 1973. ניסיונות התקפת נגד סוריים ועיראקיים נהדפו. ב-1 בנובמבר פונו הצנחנים משיא החרמון בשל סופת שלגים. בחודש מרץ 1974, עם השתפרות מזג האוויר החורפי, עשו כוחות קומנדו סוריים ניסיונות חוזרים ונשנים להגיע לשיא במסוקים או ברגל. ב-6 באפריל הצליחו הסורים לתפוס את השיא. ב-14 באפריל הצליח כוח מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל להעפיל אל שיא החרמון ולכבוש אותו מידי הסורים. אז גם נסללה דרך לכלי רכב אל האתר. במהלך השבועות שלאחר מכן עד לחתימת הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה התנהלו חילופי אש אינטנסיביים בין הצדדים בשיא החרמון, ואף קרבות על השליטה בו. הכוח הישראלי שהחזיק בשיא החרמון הוחלף מעת לעת.
התאונה
ביום שבת, 27 באפריל, במהלך חילופי כוחות של צה"ל בשיא החרמון, פגע פגז ארטילריה סורי בקבוצת חיילים והרג שבעה מהם. שמונה חיילים נוספים נפצעו (אחד מהם נפטר בהמשך).
הנפגעים הועברו למשטח נחיתה בהמתנה למסוק של חיל האוויר ועליו צוות רפואי שהוזעק לפנותם. היה זה מסוק מספר 017 מדגם צרעה (סופר פרלון) מטייסת 114. הוא הגיע במסלול טיסה שטוח מחשש לפגיעת טילי קרקע-אוויר סוריים. החיילים על הקרקע הטילו רימון עשן כדי לסייע לו בהכוונה לנחיתה. רוח גב טלטלה את המסוק, והוא צלל ונטה על צידו עד שהרוטור הראשי שלו - או זנבו - פגע בקרקע (אולי בסוללת עפר שערמו החיילים במקום כדי שתשמש למחסה מפני אש סורית) והוא התרסק. שבריו הידרדרו במדרון ההר, ומטעני חבלה שנמצאו בתוכו התפוצצו. כל ששת יושבי המסוק נספו.[1] מספר חיילי צה"ל שנהרגו באותו יום בשיא החרמון הגיע ל-14.
האסון התרחש שמונה ימים לאחר אסון מחניים, שבו התנגשו שני מסוקים של חיל האוויר ונספו שמונה חיילים.
לאחר ההתרסקות הצליח מסוק אחר להגיע לחרמון ולפנות את הפצועים.
מפקד חיל האוויר בני פלד מינה ועדת חקירה לבדיקת נסיבות האסון.
ביוני 1974 פינה צה"ל את עמדותיו בשיא החרמון, במסגרת יישום הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה.
2024
בדצמבר 2024, לאחר נפילת משטר אל-אסד בסוריה, הגיעו לשיא החרמון במסגרת מבצע חץ הבשן כוחות יחידת שלדג וחטיבת ההרים. אז נמצא שם ראש הרוטור של המסוק שהתרסק, אשר נשאר במקום לאחר התאונה. חלק זה נאסף והובא לישראל.
קישורים חיצוניים
- אבינועם מיסניקוב, תאונת צרעה 017, באתר מרקיע שחקים, 11 ביוני 2021
- אחרי 50 שנה: שרידי המסוק הצה"לי שהתרסק נמצאו בחרמון הסורי, בערוץ כאן 11 באתר יוטיוב
נמצא חלקו של מסוק חה"א שהתרסק לפני 50 שנה בסוריה, באתר צה"ל, 23 בדצמבר 2024- ידיעות מאתר עיתונות יהודית היסטורית:
- יעקב ארז, דוד זוהר, שמונה חיילים נהרגו בצפון מפגז שפגע בריכוזם, שישה נהרגו בהתרסק המסוק שחש לפנותם, מעריב, 28 באפריל 1974
- יונה שמשי, 14 חיילים נהרגו בחזית הסורית, דבר, 28 באפריל 1974
- שבעה מחללי ההפגזה הסורית בגולן הובאו אתמול למנוחות, מעריב, 29 באפריל 1974
- חללי המסוק הובאו למנוחות, מעריב, 30 באפריל 1974
הערות שוליים
התרסקות המסוק בשיא החרמון41172269