אולקניק
 | |
| בית הכנסת באולקניק (מתוך יברייסקיה אנציקלופדיה) | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז אליטא |
| מחוז משנה | וריאנה |
| תאריך ייסוד | 1387 (אזכור ראשון) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 229 (2011) |
אוֹלקֶניק (מיידיש: אָלקעניק, מפולנית: Olkieniki; אולקִייֶניקי; בליטאית: Valkininkai, ואלקינינקאי; בבלארוסית: Алькенікі, אַלקניקי) היא עיירה במחוז משנה וריאנה במחוז אליטא שבדרום ליטא, על מפגש הנחלים מרקיס (אנ') ושלצ'ה (אנ').
היסטוריה
ראשיתה של העיירה כפי הנראה בעיר מבצר ששכנה באזור במאות ה-12 וה-13. במאה ה-16 עלה קרנה של העיירה כשזיגמונט הראשון וזיגמונט השני אוגוסט מלכי פולין בנו בה את ארמונותיהם.
אחר כך הייתה העיירה נחלתם של משפחת הנסיכים ספייהה (אנ') (במאה ה-17) ושל משפחת האצילים גרנובסקי (במאה ה-18).
בשנת 1795 עברה העיירה במסגרת חלוקת פולין השלישית לידי האימפריה הרוסית.
התעשייה המקומית ששגשגה בזכות חיבורה של העיירה לקו מסילת הברזל וילנה-ורשה, נהרסה כליל בימי מלחמת העולם הראשונה בידי הצבא הרוסי הנסוג ובידי הגרמנים הכובשים. היא שוקמה אחרי המלחמה.
בראשית מלחמת העולם השנייה עברה השליטה באזור חליפות בין הצבא האדום לליטא, עד הכיבוש הגרמני ביומו השני של מבצע ברברוסה. העיירה שבה ושוחררה בידי הצבא האדום רק בקיץ 1944, וכמעט כל יהודיה נרצחו בידי הגרמנים ואנשי משטרת העזר הליטאית.
יהודי אולקניק
ההתיישבות היהודית באולקניק החלה בראשית המאה ה-16, ומצבות מתקופה זו קיימות בבית הקברות היהודי הישן בעיירה. הקהילה היהודית נוסדה בידי יהודים מגרודנה ולכן הייתה קשורה עם קהילת יהודי גרודנה, לפי החלטת ועד מדינת ליטא שהתכנס בעיירה ב-1695 הוכפפה הקהילה המקומית למוסדות הקהילה בווילנה.
אנשי הקהילה היו שומרי מצוות ורבו בה מוסדות תורה וחסד. ישיבת "בית יוסף" מרשת ישיבות נובהרדוק פעלה בעיירה עד השואה בראשות הרב יצחק לייזרובסקי, הוא נספה בשואה. בראשית המאה ה-20 נוסדה בעיירה לראשונה ספרייה כללית ובה ספרים חילוניים ביידיש, עברית ורוסית. זמן מה אחר כך נוסד בעיירה גם בית ספר יסודי עברי בשם "התחיה".
הקהילה הגיעה לשיא התפתחותה במחצית השנייה של המאה ה-19 אז גרו בה למעלה מ-1,100 יהודים, ושמרה על כמות דומה גם ב-1897, אז מתוך אוכלוסייה כללית של כ-2,600 איש.[1] האוכלוסייה היהודית התדלדלה עם גלי ההגירה הגדולים לחו"ל במפנה המאה העשרים.
בעת מלחמת העולם השנייה נרצחו יהודי העיירה יחד עם יהודי העיירה איישישוק, כשבראשם רבני שני העיירות, בבורות ירי ליד בית הקברות הישן של איישישוק, בעשרת ימי תשובה ה'תש"ב, 24–25 בספטמבר 1941, לאחר שנכלאו והורעבו במשך למעלה משלושה יממות.
רבני הקהילה
רבני קהילת אולקניק היו רבנים חשובים בליטא כולה, בין רבני העיירה נודעו:
- רבי ישראל ב"ר חיים הלפרין
- רבי שמואל ב"ר חיים - כיהן בעיירה כרב צעיר, לאחר מכן היה ראש ישיבה במינסק ונפטר בצעירותו
- רבי צבי הירש סלנט - אביו של רבי שמואל סלנט שנולד באולקניק ולימים כיהן כרבה של ירושלים
- רבי אבא יוסף טריווש - מחבר "חבל יוסף", הוא היה רב משכיל ולאחר שפרנסי הקהילה העלילו עליו שאכל טרפה, עבר להתגורר בווילנה
- רבי יעקב ב"ר שמריה הכהן לוין - כיהן כרב העיירה במשך 60 שנה, ועלה לארץ ישראל ב-1925
- רבי אברהם אהרן ולדשן - הרב האחרון, נספה בשואה עם יהודי הקהילה
לקריאה נוספת
- שלמה פרבר (עורך), העיירה בלהבות: ספר זיכרון לקהילת אולקניק, פלך וילנה, תל אביב: ועד יוצאי אולקניק והסביבה, תשכ"ב (זמין לקריאה בספרייה הדיגיטלית של ספריית העיר ניו יורק)
- רחל גרוסבאום-פסטרנק, "אולקניק", בתוך: שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: (4) פולין, כרך ח: מחוזות וילנה–ביאליסטוק–נובוגרודק, ירושלים: יד ושם, תשס"ו 2005, עמ' 94–99.
- קלמן פרבר, יומנו של בן תורה בשואה, ירושלים, 2006. שער אולקניקי, עמ' 12–50 (תיאור בתי כנסת ומוסדות דת, אישים ודמויות באולקניק. ותיאור השואה וטרום השואה בעיירה).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אולקניקי ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית).
