ויליאם ג'רבויס
 | |||||||||||||||||||
| השתייכות | הצבא הבריטי | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות | 1839–1882 (כ־43 שנים) | ||||||||||||||||||
| דרגה | לוטננט גנרל | ||||||||||||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||||||||||||
| מלחמת קוסה השביעית | |||||||||||||||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
לוטננט גנרל סר ויליאם פרנסיס דרומונד ג'רבויס (באנגלית: William Francis Drummond Jervois ; 10 בספטמבר 1821 – 17 באוגוסט 1897) היה מהנדס צבאי ודיפלומט בריטי. לאחר שהתגייס ב-1839 לצבא הבריטי, הוא שירת כקפטן משנה (second captain) בדרום אפריקה. ב-1858, בהיות בדרגת מייג'ור, הוא מונה להיות מזכיר הוועדה המלכותית שמונתה לבחון את המצב והיעילות של ביצורי החוף של בריטניה. בין השנים 1875 – 1888 הוא כיהן בזה אחר זה בתפקידי מושל מושבות המצרים (Straits Settlements), מושל אוסטרליה הדרומית ומושל ניו זילנד.
ראשית חייו
ויליאם ג'רבויס נולד בעיירה קאוז (Cowes) שבאי וייט כבנם של גנרל ויליאם ג'רבויס ושל אשתו אליזבט לבית מייטלנד. כבן למשפחה בעלת מסורת צבאית ממוצא הוגנוטי, הוא התחנך באקדמיית ברני שבגוספורט, לפני שנכנס לאקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ'.
שירותו הצבאי
במרץ 1839, עם סיום הכשרתו בווליץ', הוענקה לג'רבויס דרגת סגן משנה בחיל ההנדסה המלכותי. מאז ועד 1841 הוא קיבל הכשרה בבית הספר המלכותי להנדסה צבאית בצ'טהאם. ב-1842, לאחור שקודם לדרגת לוטננט שנה קודם לכן, הוא נשלח לדרום אפריקה, שם הוא שירת כראש מטה של בריגדה. כקצין בדרגת קפטן משנה הוא השתתף במלחמת קוסה השביעית, שהתנהלה בשנים 1846 – 1847 ובמהלכה הוא סרטט סקיצות לביצורים הצבאיים של קפרריה הבריטית (כיום חלק מפרובינציית הכף המזרחי).
בשובו לבריטניה ב-1848 הוא קיבל את הפיקוד על פלוגה של פלסים ולוחמי מנהרות בווליץ' וביוני 1849 הוא הצטווה לצאת לאולדרני ולנהל את הבנייה של הביצורים שם. בעקבות ביקור ב-1854 של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט לפיקוח על התקדמות בניית הביצורים, הוא קודם לדרגת מייג'ור. בעקבות סירוב לבקשתו לצאת למלחמת קרים, הוא שב בינואר 1854 ללונדון והיה למפקד ההנדסה הצבאית של מחוז לונדון ובאפריל בשנה שלאחר מכן לעוזר המפקח הכללי על הביצורים. ג'רבויס היה למזכיר הוועדה המלכותית שב-20 באוגוסט 1859 הוטלה עליה המשימה לבחון את המצב והיעילות של ביצורי החוף של בריטניה כנגד התקפה מן הים. המשימה התמקדה בעיקר בביצורים בפורטסמות', בספיטהד (Spithead), באי וייט, בפלימות', באי פורטלנד, ברציף פמברוק, בדובר, בצ'טהאם ובמידיי. ב-7 בפברואר 1860 פורסם דוח הוועדה. בין שאר ההמלצות שלה היו כמה אפשרויות להגנה היקפית סביב ללונדון, שאף אחת מהן לא אומצה, למרות שמרכיבים של ההמלצות הללו יושמו מאוחר יותר במסגרת מערך ההגנה של לונדון (London Defence Positions). ג'רבויס המשיך לתפקיד הפיקוח על תכנונם של הביצורים שהיו ידועים בשם "מבצרי פלרמסטון" (Palmerston Forts).
ב-1861 קודם ג'רבויס לדרגת לוטננט קולונל וב-1864 ו-1865 הוא נשלח לקנדה כדי לבחון את הביצורים שם והמסקנות שהוא הגיש היו לדוח שנוי במחלוקת מבחינה פוליטית שבו צויין שהימות הגדולות וקנדה העילית לא מוגנות די צרכן. לאחר מכן הוא הרצה על ביצורים מברזל ופיקח וייעץ בנוגע להגנתן של כמה מושבות בריטיות כולל גיברלטר ואיי אנדמן. ב-1867 הוא קודם לדרגת קולונל וב-1871 הוא נשלח להודו ולאחר מכן הוא עבד על הגנתו של נמל קורק, עבודות שהושלמו ב-1874.
בעקבות פינויו של חיל המצב מאוסטרליה ב-1870, הועסקו ג'רבויס ולוטננט קולונל פיטר סקרצ'לי כיועצי הגנה של כמה מושבות. הם פיקחו על מערכי ההגנה של כל אחת מהמושבות והגישו את סדרת הדוחות שנקרא על שמם ב-1877 וב-1878. הדוחות הללו הדגישו את החשיבות של ביצורי החופים שיגנו כנגד התקפות ימיות והובילו לייסודן של יחידות רגלים וארטילריה מקומיות. בשנות השמונים של המאה ה-19 יושמו הדוחות על ידי ממשלותיהן של מושבות בריטיות רבות ובהמשך הם היוו את הבסיס למערך ההגנה של אוסטרליה ושל ניו זילנד עד לאיחוד אוסטרליה. ב-1877 הועלה ג'רבויס לדרגת מייג'ור גנרל וב-1882 הוא קודם לדרגתו האחרונה, דרגת לוטננט גנרל.
קריירה דיפלומטית
מושל מושבות המצרים
באפריל 1875 מונה ג'רבויס לתפקיד מושל מושבות המצרים, שטח חסות בריטי שכלל את פננג, מלאקה וסינגפור. ב-8 במאי אותה שנה הוא נכנס לתפקידו ושירת בו עד 3 באפריל 1877. ההחלטות שהוא קיבל במהלך כהונתו בתפקיד הניחו את היסוד לאחיזתה של בריטניה בחצי האי המלאי. הוא תרם רבות להקמתה של מיליציה המקומית ולדיכוי של מרידה מקומית. למרות שהמלאים חשדו בו, הוא התחבב על ידי הסינים ומאוחר יותר זכה בתמיכה ציבורית בנוגע להגירת יוצאי מזרח אסיה במהלך כהונתו כמושל אוסטרליה הדרומית.
מושל אוסטרליה הדרומית
במהלך פיקוח שקיים ב-1877 על מערך ההגנה הימית של אוסטרליה, מונה ג'רבויס להיות מושל אוסטרליה הדרומית. הוא קיבל את ההודעה על קידומו כאשר שהה ביוני במלבורן, למרות שהסיבה העיקרית למינויו לתפקיד החדש היה חוסר שביעות הרצון של משרד המושבות מהמעורבות שלו בחצי האי המלאי. ב-2 באוקטובר 1877 הגיע ג'רבויס לאוסטרליה הדרומית.
ג'רבויס הגיע למושבה בתקופה של משבר פוליטי. מאוחר יותר בחודש אוקטובר, התפטרה ממשלתו של ג'ון קולטון על רקע אי ההסכמה עם המועצה המחוקקת של המושבה בנוגע לבניין הפרלמנט החדש. ג'רבויס עמד בפני הלחץ לפזר את הפרלמנט וג'ון באוקוט מונה להיות ראש הממשלה. תקופת כהונתו של ג'רבויס עמדה גם בסימן של תקופה בלתי רגילה של גשמי ברכה ופריחה של ענף החקלאות. הוא הניח את היסודות לייסודם של אוניברסיטת אדלייד ושל המכון והגלריה לאומנות ויזם את הקמתו של מעון הקיץ החדש של המושל במרבל היל.
מושל ניו זילנד
בין השנים 1883 – 1888 כיהן ג'רבויס כמושל ניו זילנד. בתפקידו זה, הוא יעץ בנושא הגנת הנמלים, הדריך את ממשלת המושבה בסוגיות אימפריאליות, היה פעיל בחיים החברתיים של ניו זילנד ופעל כדי לקדם בה את השוויון. הוא נכח בטקס הפתיחה של אוניברסיטת אוקלנד ב-1883, בו הוא הכריז שהיא תהיה נגישה לכל תושבי ניו זילנד והכיר בשירותן של האחיות במלחמת הזולו והעניק לראשונה את הצלב האדום המלכותי לאישה ניו זילנדית. הוא גם היה בקשר עם הנהגת העם המאורי וכיהן כנשיא החברה המלכותית של ניו זילנד והיה פטרון של מוסדות ספורט רבים, כולל התאחדות חובבי ספורט החתירה של ניו זילנד.
שנותיו האחרונות
עם סיום כהונתו כמושל ניו זילנד, שב ג'רבויס לאנגליה ב-1889. בשנה שלאחר מכן הוא מונה לכהן בוועדת סטנהופ ששוב בחנה את מצב הביצורים של בריטניה. ב-1892 הוא שב לזמן קצר לניו זילנד, לפני שמונה להיות קולונל הכבוד של חיל ההנדסה המלכותי בשנה שלאחר מכן. ב-1895 מתה אשתו לוסי, שמאז נישואיהם ב-1850 הביאה יחד אתו לעולם שלוש בנות ושני בנים. ויליאם ג'רבויס מת ב-17 באוגוסט 1897 בגיל 75, כתוצאה מפציעות שנגרמו לו מתאונת מרכבה. הוא נקבר בעיירה וירג'ניה ווטר שבמחוז סארי.
אותות כבוד
לג'רבויס הוענקו אין ספור אותו כבוד על שירותו הצבאי והדיפלומטי. ב-1863 הוענק לו תואר עמית מסדר האמבט, ב-1874 הוענק לו תואר אביר מפקד של מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" וב-1888 הוא קיבל את התואר אביר מפואר של מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש". באותה שנה הוא נבחר להיות עמית בחברה המלכותית. על שמו נקראו כמה רחובות שכונות וגשרים, כולל בולינגטון, בסינגפור, באדלייד ויישוב השוכן על נהר מארי באוסטרליה הדרומית שנקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
- Lieutenant Colonel Edward De Santis, Lieutenant General William Francis Drummond Jervois, G.C.M.G., C.B. Colonel Commandant, Royal Engineers, 2000
- Ian McGibbon. 'Jervois, William Francis Drummond', from the Dictionary of New Zealand Biography. Te Ara - the Encyclopedia of New Zealand, updated 30-Oct-2012
- Robin W. Winks, “JERVOIS, Sir WILLIAM FRANCIS DRUMMOND,” in Dictionary of Canadian Biography, vol. 12, University of Toronto/Université Laval, 2003–, accessed June 30, 2016
- Robin W. Winks, 'Jervois, Sir William Francis Drummond (1821–1897)', Australian Dictionary of Biography, National Centre of Biography, Australian National University
- "Lieut.-Gen. Sir William F. D. Jervois, G.C.M.G., C.B., F.R.S.". The Pamphlet Collection of Sir Robert Stout: Volume 75. New Zealand Electronic Text Collection. Retrieved 22 June 2013.
| המושלים והמושלים הכלליים של ניו זילנד | ||
|---|---|---|
| מושלים | הובסון • פיצרוי • גריי • גור בראון • בואן • ג'יימס פרגוסון • נורמנבי • רובינסון • המילטון גורדון • ג'רבויס • אונסלו • גלאזגו • רנרפלי • פלנקט • איזלינגטון • ליברפול | 
|
| מושלים כלליים | ליברפול • ג'ליקו • צ'ארלס פרגוסון • בלדיסלאו • גולוויי • ניואול • פרייברג • נורי • קובהם • ברנרד פרגוסון • פוריט • בלנדל • הוליאוק • ביטי • ריבס • טיזרד • הרדי בויס • קרטרייט • סטיאננד • מטפארה • רדי • קירו | |
