גוליילמו השני, מלך סיציליה
| לידה |
1155 סיציליה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1189 (בגיל 34 בערך) סיציליה | ||||||||||
| שם מלא | גוליילמו השני "הטוב", מלך סיציליה | ||||||||||
| מדינה | ממלכת סיציליה הנורמנית | ||||||||||
| מקום קבורה | קתדרלת פלרמו, סיציליה | ||||||||||
| בת זוג | ג'ואן מנאגליה, מלכת סיציליה | ||||||||||
| שושלת בית הוטוויל | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
גוליילמו השני (באיטלקית: Guglielmo II; 1155, סיציליה - 11 בנובמבר 1189, סיציליה) היה מלך ממלכת סיציליה הנורמנית. הוא היה בנו של גוליילמו הראשון, מלך סיציליה, ואשתו מרגרט מנווארה. הוא מלך במשך 23 שנים החל מפטירת אביו ב-7 במאי 1166, ועד מותו ב-11 בנובמבר 1189.
גוליילמו מכונה "הטוב". הוא חסר ארגון צבאי, אהב בדידות, רדף תענוגות ויצא לעיתים נדירות בלבד מביתו בארמון פלרמו. עם זאת, בתקופת שלטונו הנהיגה סיציליה מדיניות חוץ דיפלומטית שאפתנית ונמרצת. הוא כרת בריתות עם האפיפיור והליגה הלומברדית נגד האויב המשותף - האימפריה הרומית ה"קדושה".
ביוגרפיה
תחילת דרכו
גוליילמו נולד בסיציליה בשנת 1155. הוא היה בנו של גוליילמו הראשון, מלך סיציליה ונכדו של רוג'רו השני, מלך סיציליה. אמו הייתה מרגרט מנווארה, מלכת סיציליה. מלכתחילה לא היה נראה שיש לו סיכויים רבים לרשת את הכתר ביום מן הימים. היו לו שני אחים גדולים רוג'רו הרביעי, דוכס אפוליה ורוברט השלישי, נסיך קפואה. עם זאת, שני האחים מתו וכך הדרך לכתר הייתה פנויה בפני גוליילמו. ב-7 במאי 1166, כשהיה גוליילמו השני בן 11, מת אביו והוא הוכתר כמלך. מכיוון שהיה קטין, נשלטה הממלכה בידי אמו וכן קבוצת עוצרים, עד שנת 1171, אז הוכרז כבגיר.
נישואים ובריתות
בשנת 1174 כרת גוליילמו ברית עם רפובליקת גנואה והרפובליקה של ונציה. הוא ניהל משא ומתן עם הארכיבישוף של טראני במטרה לקבל את ידה של נסיכה ביזנטית וכך לשים קץ לאיבה הארוכה בין ממלכת סיציליה לאימפריה הביזנטית. הניסיון נכשל. בפברואר 1177 הוא נישא לג'ואן מאנגליה בתם של הנרי השני, מלך אנגליה ואלינור מאקוויטניה. בכך חיזק את מעמדו בפוליטיקה האירופית.
ביולי 1177, משלחת סיציליאנית שבראשה עמדו הארכיבישוף רומואלד מסלרנו ורוג'רו רוזן אנדריה, חתמה בשם גוליילמו על "אמנת ונציה", עם פרידריך ברברוסה קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". בכך הושם קץ רשמית לתביעות הגרמנים לסיציליה. כדי לחזק את השלום, חיתן גוליילמו את דודתו בת השלושים קונסטנס מסיציליה, עם יורש העצר הגרמני היינריך (לימים היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"), שהיה צעיר ממנה ב-10 שנים.
מלחמות במזרח
בימי אביו של גוליילמו השני, אבדה לסיציליה "ממלכת אפריקה", שהייתה למעשה קולוניה סיציליאנית בצפון אפריקה. גוליילמו השני לא עשה ניסיונות לכבוש חזרה את הממלכה מידי חליפות אל-מוואחידון, ובמקום זאת יצא נגד מצרים שנשלטה אז בידי השושלת האיובית. ביולי 1174 30,000 לוחמים סיציליאנים הונחתו מול אלכסנדריה, אולם אז הגיע הסולטאן צלאח א-דין עם תגבורת ואילץ אותם לסגת. הזדמנות נוספת להרחיב את השפעתו במזרח, ניתנה לגוליילמו בשנת 1180, עם מותו של מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. הבלבול שהשתרר בקיסרות, גרם לגוליילמו להחליט על חידוש הסכסוך נגד הביזנטים. ב-11 ביוני 1185 נלכדה דיראכיום בידי צבא סיציליאני שכלל על פי המקורות 80,000 לוחמים כולל 5,000 אבירים, וכן 200 ספינות. מספר מוגזם ככל הנראה. הצבא המשיך אל סלוניקי, והצי, לאחר שכבש את איי יוון: קורפו, קפלוניה, איתקה וזקינתוס, המשיך לעבר אותה מטרה בדיוק. באוגוסט נפלה סלוניקי בהתקפה משולבת מהים ומהיבשה, ו-7,000 יוונים נהרגו.
לאחר מכן צעד הצבא לכיוון עיר הבירה, הקיסר החדש איזאק השני צעד נגד הפולשים, וב-7 בנובמבר 1185 נפגשו הצדדים בקרב על הנהר סטרומה. הקרב הסתיים בניצחון ביזנטי מוחץ, והסיציליאנים נאלצו לפנות את סלוניקי. בשנת 1189 גוליילמו כרת ברית שלום חדשה עם הקיסר הביזנטי, ובמסגרת הברית נטש את כל הכיבושים. גוליילמו גם התכוון להרוויח ממסע הצלב השלישי, משום שברור היה שהכוחות המערביים יאלצו לעבור בסיציליה בדרכם לארץ הקודש. עם זאת, בנובמבר של שנת 1189 הוא מת בפלרמו.
גוליילמו לא הותיר אחריו ילדים, אף על פי שיש המזכירים בן בשם בוהמון שמת בצעירותו. את מקומו של גוליילמו עתידה הייתה לתפוס דודתו, קונסטנס (אשת קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" היינריך השישי), אך דודו הממזר של גוליילמו, טנקרד (Tancred), הנהיג מרד והוכתר באותה השנה (1190) כמלך סיציליה טנקרד הראשון.
קישורים חיצוניים
- גוליילמו השני באתר Dizionario Biografico degli Italiani (באיטלקית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
