ויקטור גוטמן
 | |
| הברון ויקטור גוטמן | |
| לידה |
3 באוקטובר 1891 בּלִישְצֶ'ה(אנ'),  האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 1946 (בגיל 54) זאגרב,  יוגוסלביה |
| מקום מגורים | בלישצ'ה, זאגרב |
| פעילות בולטת | תעשיין |
| השכלה | לימודי הנדסה ומתמטיקה באוניברסיטה הטכנית בווינה |
| מקצוע | מהנדס מכונות |
| תואר | ברון |
| בת זוג | לואיז לבית בלוך באואור |
הברון ויקטור גוטמן (בסרבו-קרואטית: Viktor Gutmann; 3 באוקטובר 1891, בּלִישְצֶ'ה(אנ'), האימפריה האוסטרו-הונגרית - 17 בפברואר 1946, זאגרב, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה תעשיין ואיש אצולה יהודי מקרואטיה.
קורות חייו
ויקטור גוטמן נולד בעיירה בלישצ'ה שבאזור קרואטיה לאלפרד גוטמן, בן למשפחת אצולה יהודית אשר הקימה את היישוב, ולאוטיל לבית פולאק. דודו היה הברון אדמונד גוטמן(אנ'). למשפחה הוענק תואר האצולה ברון גלס ובלישצ'ה (בגרמנית: Baron von Gelse und Belišće).
גוטמן רכש תואר מהנדס מכונות באוניברסיטה הטכנית בווינה. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם בשורות הצבא האוסטרו-הונגרי בקרבות החזית המזרחית וזכה לעיטור פור לה מריט. לאחר המלחמה השתלב בחברה המשפחתית "H.S. Gutmann" לה הייתה רשת מפעלים לעיבוד עץ. ויקטור גוטמן ואחיו ארנסט, ניהלו את החברה אשר העסיקה מאות עובדים.
במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית והחלת ממשלת הבובות של האוסטאשה הוחל ברדיפות יהודים. מפעליו של ויקטור גוטמן הולאמו על ידי המדינה העצמאית של קרואטיה. במרץ 1943 נעצרו גוטמן ומשפחתו ונכלאו בזאגרב. לאחר השואה שבו לבלישצ'ה וניסו לחדש את העסקים המשפחתיים. לאחר כינון יוגוסלביה תחת המשטר הקומוניסטי נקט הממשל במדיניות של כלכלה מתוכננת וגוטמן נקלע לעימות מול המשטר. ב-17 בנובמבר 1945 נעצר ויקטור גוטמן על ידי מנגנון ביטחון הפנים היוגוסלבי. הוא הועמד לדין באשמת שחיתות כלכלית ושיתוף פעולה עם שלטון האוסטאשה וב-23 בנובמבר 1945 נדון למוות וכל רכושו הוחרם. גזר הדין אושר על ידי בית המשפט העליון וב-17 בפברואר 1946, הוצא להורג בזאגרב על ידי כיתת יורים.
ממסמך שהוצג במשפט אייכמן עולה, כי ב-6 במאי 1943, כתב אברהרד פון טאדן(גר') מהמשרד הראשי לביטחון הרייך מכתב לאדולף אייכמן המציין, כי לבקשת אייכמן מועברים אליו פרטים אודות גוטמן ומשפחתו שנעצרו בזאגרב. עוד מצוין, כי גוטמן היה בעל מפעל גדול לעיבוד עץ בשותפות עם הגרמנים וכי שלטונות הונגריה מבקשים לשחררו משום שהוא נתין הונגרי.[1] ממסמך נוסף מ-2 ביולי 1943, עולה, כי אדולף אייכמן הורה לשחרר את גוטמן ומשפחתו ממעצרם, להוציאם מחזקת האוסטאשה ולשכנם בתנאים משופרים בטרזיינשטט.[2][3]
גוטמן היה נשוי ללואיז לבית בלוך-באואר (1961-1874), אחותה של מריה אלטמן אשר נודעה במאבקה המשפטי מול ממשלת אוסטריה, להשבתם לחזקת משפחתה של חמש יצירות אמנות של הצייר גוסטב קלימט אשר נבזזו על ידי הנאצים. לזוג נולדו שני ילדים בן-פראניו ובת נלי. הבת נלי (נולדה ב-1928), היגרה לקנדה, כיהנה כפרופסור באוניברסיטת קולומביה הבריטית ולימדה ביולוגיה של התא. ב-2016 קיבל בית המשפט המחוזי בזאגרב את עתירתה של נלי, ביתו של ויקטור גוטמן לבחון מחדש את החלטת בית המשפט מ-1946.[4]
הערות שוליים
- ^ משפט אייכמן - החקירה המשטרתית (לשכה 06) - יוגוסלביה כרך א', מסמך מספר 84, באתר ארכיון המדינה.
- ^ מסמכים ועדויות על שואת יהודי בולגריה ויוון, על המשמר, 23 במאי 1961.
- ^ משפט אייכמן (תיק פלילי 40/61) - מכתב של אייכמן אל פון טאדן בדבר העברתו של היהודי גוטמן מאגרם לאזור הרייך, באתר ארכיון המדינה.
- ^ הנסיכה מקנדה שהצליח לערער על גזר הדין שלאחריו הוצא להורג אביה, יהודי עשיר מבלישצ'ה, באתר telegram.hr (בקרואטית).
