ויקטור קפיסיוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ויקטור קפיסיוס (בגרמנית: Victor Capesius; מיארקוריה, 7 בפברואר 1907 – גפינגן, 20 במרץ 1985) היה פושע מלחמה אס אס שטרובנפירר (SS-Sturmbannführer) (רב-סרן), רוקח במחנה הריכוז דכאו (1943-1944) ובמחנה ההשמדה אושוויץ (1944-1945).
ביוגרפיה
לימודיו
אביו של ויקטור היה רופא ואמו הייתה רוקחת. הוא סיים את בית הספר היסודי שלו במקום הולדתו (אזור של מתיישבים גרמנים ברומניה), את בית הספר התיכון בסיביו. הוא החל את לימודיו ברוקחות באוניברסיטת קלוז' והמשיך את לימודיו בווינה, שם קיבל את תעודת הרוקח ב-1933. משנת 1934, ביקר רופאים ורוקחים בטרנסילבניה כתועמלן רפואי של הקונצרן אי גה פארבן. הוא שירת בצבא הרומני, שם עבד גם כן כרוקח והגיע לדרגת סרן.
במלחמה
לאחר הצטרפות רומניה למדינות הציר, הוא עבר לוורמאכט במסגרת הסכם גרמני-רומני ב-1943 ונתן שירותי רפואה בוורשה, ברלין ודכאו. בוורשה הועבר לוואפן אס אס כסרן (SS-Hauptsturmführer). משנת 1944 נכנס לשרת כרוקח במחנה הריכוז אושוויץ. שם עבד כעמיתו של יוזף מנגלה והשתתף בסלקציית האסירים ברמפות הסלקציה באושוויץ-בירקנאו. הוא היה אחראי גם על הניהול האדמיניסטרטיבי של הגז להשמדה ציקלון בה.
במהלך שהותו באושוויץ, קאפיסיוס גנב חפצי ערך מתוך חפציהם האישיים של יהודים שהגיעו אל הרמפה וכן לקח זהב שנשלף מסתימות שיניים של הגופות. הייתה לו גישה לזהב מכיוון שזה היה בשליטתם של רופאי השיניים של המחנה, איתם חלק את מרפאת התרופות שלו. קאפיסיוס שלח את הזהב הגנוב לאחותו לשמירה עד לאחר המלחמה. הוא נמלט מהצבא האדום הסובייטי שהתקרב ונלקח בשבי על ידי הצבא הבריטי.
אחרי המלחמה
לאחר שחרורו למד הנדסת חשמל באוניברסיטת שטוטגרט עד שזוהה על ידי ניצול אושוויץ. לאחר מכן נלקח למעצר על ידי האמריקאים, אך מכיוון שלא הצליחו להוכיח דבר, שוחרר באוגוסט 1947. לאחר מכן הועסק בבית מרקחת בשטוטגרט, ואחר כך הפך לעצמאי ב-1950 באמצעות הרכוש של שיני זהב ששדד מהנרצחים, והפעיל בית מרקחת בגפינגן. מאוחר יותר פתח גם סלון יופי ברויטלינגן.
מעצר וכלא
הוא נעצר שוב ב-1959 ובילה שמונה שנים במעצר לפני משפט. במשפט אושוויץ השני בפרנקפורט, ב-20 באוגוסט 1965, הוא נידון לתשע שנות מאסר בגין השתתפותו ברצח שמונת אלפים קורבנות, אך כבר בינואר 1968 שוחרר. לאחר מכן עבד כשכיר בבית מרקחת שנרשם מחדש על שם אשתו פרדריקה (פריצי). הוא לא התחרט על מעשיו עד מותו.
הוא נידון קודם למוות, שלא בפניו, במה שנקרא משפט גטו צפון טרנסילבניה שנערך בקלוז'-נאפוקה בין ה-22 במאי לבין ה-31 במאי 1946.[1]
לקריאה נוספת
- Werner Renz: Der Apotheker Victor Capesius und die Selektionen in Auschwitz-Birkenau, in: Wolfgang Proske (Hrsg.): (= . Band 3). 2., durchgesehene Auflage. Kugelberg, Gerstetten 2014, ISBN 978-3-945893-02-9, S. 65–73.
- Paul Milata: . Böhlau, Köln 2007, ISBN 978-3-412-13806-6.
- Dieter Schlesak: . Dietz, Bonn 2006, ISBN 3-8012-0369-7.
- Ernst Klee: Das Personenlexikon zum Dritten Reich. Wer war was vor und nach 1945? S. Fischer, Frankfurt am Main 2003, ISBN 3-10-039309-0.
- Hermann Langbein: Menschen in Auschwitz. Ullstein, Frankfurt am Main, Berlin, Wien 1980, ISBN 3-548-33014-2.
ראו גם
- Dieter Schlesak: Capesius, az auschwitzi patikus. Ford. Hajdú Farkas Zoltán, versford. Kovács András Ferenc. Csíkszereda: Bookart. 2008. ISBN 9789738835856 Részlet a könyvből (קטע מספרו של דיטר שלזק, קפיסיוס, הרוקח מאושוויץ. 2008)
קישורים חיצוניים
- Entnazifizierungsunterlagen Victor Ernst Capesius: Bü 78422 (Digitalisat) im Bestand EL 902/20 (Spruchkammer 37 - Stuttgart: Verfahrensakten) und Bü 339 (Digitalisat) im Bestand EL 904/3 (Interniertenlager unter deutscher Verwaltung: Interniertenakten) im Staatsarchiv Ludwigsburg.
- Biografie und Bild von Capesius auf www.auschwitz-prozess-frankfurt.de
- Kurzbiografie auf www.auschwitz-prozess-frankfurt.de
- Capesius in Auschwitz (PDF; 72 kB)
הערות שוליים
- ^ A per vádiratában csak dr. Kapesius N néven szerepel, sőt a személyi adatait is tévesen közlik, azt állítva, hogy szászrégeni születésű lakos. (בכתב התביעה שצו הופיע רק בשם ד"ר נ. קפיסיוס וכל פרטיו האישיים היו שגויים)
