ולדימיר דאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולדימיר דאל
ולדימיר דאל, דיוקן מאת וסילי פרוב
ולדימיר דאל, דיוקן מאת וסילי פרוב

ולדימיר איבאנוביץ' דָאלרוסית: Владимир Иванович Даль;‏ 22 בנובמבר 18014 באוקטובר 1872) היה פילולוג, מילונאי וסופר רוסי במחצית המאה ה-19. היה חבר האקדמיה הרוסית למדעים, וממייסדיה של החברה הגאוגרפית הרוסית. ידע שש שפות, ונחשב בין ראשוני החוקרים של השפה והתרבות הטורקית. ידוע בעיקר בשל מילון השפה הרוסית, הנחשב עד ימינו כאחד המילונים החשובים של השפה הרוסית.

דאל נולד בכפר ליד לוהנסק שבנובורוסיה, דרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה). אביו היה רופא ממוצא דני בשם כריסטיאן פון דאל (von Dahl;‏ 1764–1821), שעבר להתגורר ברוסיה. הוא ידע מספר שפות, והוזמן לחצר יקטרינה הגדולה לניהול הספרייה. הוא נסע ללמוד רפואה באוניברסיטת יינה וחזר לרוסיה. אמו של דאל הייתה ממשפחה ממוצא צרפתי-פרוטסטנטי.

בשירות המדינה

בגיל 13 החל דאל את לימודיו בבית הספר לקציני ים. החל משנת 1819 הוא שירת בצי בים השחור, ובשנת 1824 הועבר לים הבלטי. בשנת 1826 עזב את הצי והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת טרטו. בשנת 1829, לאחר שסיים את לימודיו וקיבל הסמכה לעבוד כרופא, הצטרף לצבא שנלחם נגד הטורקים, ובהמשך השתתף בלחימה בפולין נגד המורדים. בשנת 1832 הוא עבר לסנקט פטרבורג והחל לעבוד בבית חולים צבאי בעיר. בשנת 1833, זמן קצר לאחר שנישא, עבר לאורנבורג והשתתף כרופא בפעילות צבאית במרכז אסיה. בהיותו באורנבורג נולדו לו שני ילדים. בשנת 1838 שב לסנקט פטרבורג והחל את שירותו במשרד הפנים. בשנת 1849 מונה לתפקיד בכיר בסניף של משרד הפנים בניז'ני נובגורוד. תפקיד זה איפשר לו לאסוף חומר אתנוגרפי רב. הוא מילא תפקיד זה עד לשנת 1859, אז עזב את שירות המדינה ועבר להתגורר במוסקבה.

פעילות ספרותית

את פעילותו הספרותית החל דאל בשנת 1823. בשנת 1827 פורסמו שיריו, ובשנת 1830 הוא פרסם את הנובלה הראשונה מפרי עטו. בשנת 1832 הוא פרסם ספר בסגנון סיפורי עם. משרד החינוך ראה בתוכן הספר פעילות נגד השלטון, ואף הביא למעצרו. בלחצו של וסילי ז'וקובסקי דאל שוחרר, אך מכירת הספר הופסקה.

גם במהלך עבודתו בשירות המדינה באורנבורג ובניז'ני נובגורוד הוא המשיך בפעילות ספרותית ופרסם מספר יצירות.

יצירותיו הספרותיות היו פופולריות במהלך המאה ה-19. לאחר מותו פורסם אוסף מלא של היצירות בעשרה כרכים.

היכרות עם פושקין

דאל הכיר את אלכסנדר פושקין בשנת 1832 ונתן לו במתנה העתק מהספר האמור. פושקין העריך את הספר ונתן לדאל מקור בכתב ידו של אחת היצירות שלו (שגם נכתבה בסגנון סיפורי עם). הוא תמך ברעיון של דאל לערוך מילון של השפה הרוסית, והאיץ בדאל להמשיך בעריכת המילון. בשנת 1833 הם נפגשו באורנבורג, ודאל ארגן עבור פושקין סיור באזורים הקשורים במרד של ימליאן פוגצ'וב. בשנת 1836 ביקר דאל בסנקט פטרבורג, והם נפגשו פעם נוספת. לאחר דו-קרב שבו נפצע פושקין, היה דאל בין צוות הרופאים שטיפלו בו.

מילון השפה הרוסית

כרך של מילון - מהדורת 1880

המילון "המילון המבואר לשפה הרוסית הגדולה החיה"[1]רוסית: Толковый словарь живого великорусского языка) היה היצירה הראשית של ולדימיר דאל. כאשר הוא הגיע בעבודתו על המילון לאות "П" ("פּ"), החליט דאל לעזוב את השירות הציבורי ולהקדיש את עצמו לסיום העבודה על המילון, ועבר למוסקבה. בסך הכול הוא עבד על המילון 53 שנים. פרסום המילון החל בשנת 1861. על פרסומו הוא זכה במדליה של החברה הגאוגרפית, ובשנת 1868 נבחר לאקדמיה האימפרית למדעים של סנקט פטרסבורג (לימים האקדמיה הרוסית למדעים).

המילון יצא לאור ב-5 כרכים. הוא כולל 200 אלף מילים וכ-30 אלף ביטויים. בנוסף למילים, מספק המילון מידע על אתנוגרפיה ועל החברה הרוסית.

שנת 2001 הוכרזה על ידי אונסקו כ"שנת דאל", לציון 200 שנים להולדתו. לזכרו ופעולתו מוקדשת פעילות של 2 מוזיאונים – בלוגנסק ובמוסקבה.

יחסו ליהודים

במסגרת עבודתו במשרד הפנים היו בתחום אחריותו, בין היתר, חקירות הריגת ילדים במערב רוסיה. בשנת 1844 פורסם מסמך בהקשר להריגת ילדים נוצרים על ידי היהודים: "חקירת הירצחם של תינוקות נוצריים בידי יהודים והשימוש בדמם" (Розыскание о убиении евреями христианских младенцев и употреблении крови их. Напечатано по приказанию г. Министра Внутренних Дел. 1844 г). המסמך נכתב על ידי אחד מפקידי המשרד, אך בשנת 1913, בתחילת פרשת בייליס, נקשר שמו של דאל למסמך כאחד המחברים. ואולם, אין כל הוכחה שדאל אכן היה מעורב בהכנת ופרסום המסמך.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר דאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "רוסית גדולה" הוא מונח מהמאה ה-19, ששימש לציון השפה הרוסית (במובנהּ היום), בניגוד לאוקראינית ("רוסית קטנה") או בלארוסית ("רוסית לבנה"); שלוש השפות הסלאביות המזרחיות שדוברו באימפריה הרוסית נחשבו על ידי רבים לדיאלקטים של "השפה הרוסית".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0