נובלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוֹבֵלָהאיטלקית: novella) היא סוגה ספרותית מרכזית בספרות, החובקת סיפורים קצרים יחסית, שעלילתם מתרכזת במקום אחד, נמשכת לאורך תקופה קצרה וסובבת ציר רעיוני או עלילתי אחד. לעיתים מוגדרת נובלה גם על־פי אורכה: ארוכה מסיפור קצר וקצרה מרומן.[1]

התפתחות הנובלה כז'אנר ספרותי החלה בימיה הראשונים של תקופת הרנסאנס באירופה, בידי סופרים צרפתים ואיטלקים. הבולט מביניהם היה ג'ובאני בוקאצ'ו, שספרו הדקאמרון הכיל כ-100 יצירות ספרותיות שונות הנחשבות כאבות היסוד של הסוגה. בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 החלו להיווצר קווים וחוקים סגנונים קבועים לטיב הנובלה, בעיקר בספרות הגרמנית.

נובלות משמשות לעיתים כבסיס ליצירות ארוכות ומפותחות יותר, בעיקר בתחומי המדע הבדיוני והפנטזיה. לדוגמה אפשר למנות את יצירתה של ננסי קרס, "קבצנים בספרד", שפורסם בהתחלה כנובלה ולאחר מכן הורחב לרומן. דוגמאות נוספות לטכניקה זו אפשר למצוא אצל רוג'ר זילאזני, אורסולה לה-גווין, אן מק'קפרי ועוד. אחת הנובלות הטובות ביותר לדעת אנשים רבים, נכתבה על ידי טולסטוי ב-1889 בשם "סונאטת קרויצר" אשר הסעירה בזמנו את הרוחות ברוסיה ונחשבה בפי רבים לשערורייתית ממש.

הסופר רוברט סילברברג כתב:

הנובלה היא אחת היצירות הספרותיות העשירות והמתגמלות ביותר... היא מאפשרת פיתוח מורחב יותר של נושא ואופי מאשר הסיפור הקצר... היא מספקת סקירה אינטנסיבית ומפורטת של הנושא, ובמידה מסוימת גם את המיקוד המרוכז של הסיפור הקצר וגם את ההיקף הרחב של הרומן.

בספרות העברית אחד מכותבי הנובלות המפורסמים ביותר הוא ש"י עגנון, שמספר רב מיצירותיו נחשבות לנובלות, ביניהן "והיה העקוב למישור" ו"תהילה".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נובלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לצורך פרס הוגו ופרס נבולה, הפרסים היוקרתיים ביותר בתחומי ספרות המדע בדיוני והפנטזיה, נובלה מוגדרת כיצירה שאורכה 17,500 מילים עד 40,000 מילים.


P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0