ונססלאו בראז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ונססלאו בראז
Venceslau Brás
Venceslau Brás (retrato oval).jpg
לידה 25 בפברואר 1868
ברזופוליס, מינאס ז'ראיס, האימפריה הברזילאית
פטירה 15 במאי 1966 (בגיל 98)
איטז'ובה, מינאס ז'ראיס, הדיקטטורה הצבאית בברזיל
מדינה ברזילברזיל ברזיל
מפלגה המפלגה הרפובליקנית של מינאס ז'ראיס
נשיא ברזיל ה־9
15 בנובמבר 191415 בנובמבר 1918
(4 שנים)
נשיא מדינת מינאס ז'ראיס
19091910
סגן נשיא ברזיל
15 בנובמבר 191415 בנובמבר 1914
תחת נשיא ברזיל ארמס דה פונסקה
→ התפקיד היה ריק, נילו פסניה עד 14 ביולי 1909
אורבנו סנטוס דה קוסטה אראוג'ו ←
חתימה
Venceslau Brás signature.svg

וֵנְסֶּסְלַאוּ בְּרָאז פֵּרֵיְיִרַה גוֹמֵספורטוגזית: Venceslau Brás Pereira Gomes; ‏25 בפברואר 186815 במאי 1966) היה עורך דין ופוליטיקאי ברזילאי, אשר כהן כנשיא ברזיל התשיעי, בשנים 19141918.

בשנים 1910–1914 כיהן בראז כסגן נשיא ברזיל וב-1914 החל את כהונתו כנשיא. שלטונו של בראז התאפיין בתהליכי התפייסות לאומית, לאחר השלטון רווי המרידות והסכסוכים של קודמו, ארמס דה פונסקה. בראז סיים את "מלחמת הדרושה", בה חקלאים בגבול בין המדינות פרנה וסנטה קטרינה התמרדו נגד השלטון הפדרלי, כאשר לסכסוך אופי דתי. עם סיום המלחמה, נקבע הגבול בין שתי המדינות באופן סופי, בהסכם הנחתם בין מושליהן.

בתקופת שלטונו של בראז פרצה מלחמת העולם הראשונה, לתוכה נגררה ברזיל לאחר שמספר ספינותיה הותקפו על ידי צוללות הגרמניות ב-26 באוקטובר 1917. בעקבות הקושי ברכישת מוצרים אירופאיים בזמן המלחמה, בראז החל לעודד את תיעוש המדינה, דבר שלא נכתר בהצלחה רבה מפני שכלכלת ברזיל דאז טרם הייתה מוכנה לתהליך שכזה.

ביוגרפיה

ונססלאו בראז נולד בשנת 1868 למשפחת אוליגרכים מסורתית שהתגוררה בעיר שמאוחר יותר נקראה על שמו "ברזופוליס", מחוז מינאס ז'ראיס, האימפריה הברזילאית. הוא החל בקריירה פוליטית מוקדמת עם הצטרפותו לשורות המפלגה הרפובליקנית הפדרלית שקראה לסיום המונרכיה בראשות פדרו השני, קיסר ברזיל ולהקמתה של רפובליקה פדרלית בברזיל בהשראת ארצות הברית. הוא החל לעלות בדרגות הפוליטיות רק לאחר שבשנת 1889, הפיכה צבאית בראשות המרשל דאודורו דה פונסקה הביאה לנפילת המונרכיה ולהכרזת הקמתה של הרפובליקה הברזילאית הראשונה.

בין השנים 18981902 כיהן בתפקיד מזכיר משרד הפנים. הרפובליקה הברזילאית הונהגה זמן רב בידי מדיניות "רפובליקת הקפה בחלב" לפיו הפוליטיקה והכלכלה המדינית נשלטה בידי האוליגרכיות של מדינת סאו פאולו (מייצרת הקפה המרכזית) ומדינת מינאס ז'ראיס (מייצרת החלב המרכזית). מערכת פוליטית זאת התערערה בשנת 1908 והמפלגה הרפובליקנית של מינאס ז'ראיס תמכה במועמד לנשיאות מריו גראנדה דו סול, המרשל ארמס דה פונסקה. בראז התחרה על הבחירות לסגן הנשיא בשנת 1910 והתמנה לסגנו של ארמס דה פונסקה המכהן. בשנת 1914 התחרה בבחירות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית של מיאנס ז'ראיס וקיבל את תמיכת המפלגה של סאו פאולו. הוא ניצח בבחירות בצורה מוחצת עם 532,107 קולות לעומת 47,782 קולות של המתחרה האזרחי, רוי ברבוזה.

הכרזת המלחמה הברזילאית על הקיסרות הגרמנית; (משמאל לימין) רוי ברזורה - פוליטיקאי ברזילאי בכיר, ונססלאו בראז - חותם על הכרזת המלחמה, נילו פסניה (עומד) - נשיא לשעבר בין השנים 1909 - 1910, הפוליטיקאי והנשיא לעתיד, דלפים מוריירה.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, ארצות הברית החליפה את האימפריה הבריטית כבעלת הברית המסחרית והדיפלומטית העיקרית של ברזיל. אינטרסים כלכליים וגאופוליטיים של ברזיל, שמקורם ביחסים עם ארצות הברית, הובילו את בראס לייצר את ברזיל כחלק ממדינות דמוקרטיות ששמרו על מעמד קולות האזרחים באומותיהם. לכן, הוא דגל בברית ברזיל עם ארצות הברית וסיים את התמיכה הברזילאית במעצמות המרכז, הקיסרות הגרמנית בראשן, איתה קודמו, ארמס דה פונסקה, פעל לפתח יחסים חמים.

בתחילתה של מלחמת העולם הראשונה היה עדיין ארמס דה פונסקה נשיא והכריז על הנייטרליות הבינלאומית של ברזיל מכיוון שאחזה בקשרים כלכליים ופוליטיים עם שני הצדדים במאבק. בראז סיים את הנייטרליות הברזילאית לאחר שארצות הברית הכריזה מלחמה על גרמניה בהמשך לגילויו של מברק צימרמן. הוא דרש לנקום נגד גרמניה על ההתקפות הגרמניות שבוצעו על ספינות מסחריות ברזילאיות מתחילת אפריל 1917 במסגרת ההתרחבות של מערכת הצוללות במלחמה אל עומקי האוקיינוס האטלנטי. תחת בראז נתפסו כמה אוניות סוחר גרמניות שעוגנו בנמלי ברזיל. ב-26 באוקטובר 1917 הכריז ממשלו על מלחמה בגרמניה. לאחרועידת מדינות ההסכמה בפריז בסוף אותה השנה, בראז הציע סיוע ימי לבעלות הברית באוקיינוס האטלנטי, כולל אנשי סיוע אווירי ורופאים[1].

בשנת 1916, ונססלאו בראז אישר את הקוד האזרחי הברזילאי הראשון, שאושר על ידי הקונגרס עוד קודם לכן בשנת 1915. אך מבפנים לגבולות המדינה נאלץ בראז להתמודד עם סכסוכים חברתיים ביתר אינטנסיביות. הראשונה הייתה מלחמת הדרושה, סכסוך שהתרחש בשטח הגבול בין מדינות פרנה וסנטה קטרינה, בין השנים 1912–1915. המרד היה מרד עממי של חקלאים בעיקר עם אופי משיחי נגד הממשלה הברזילאית. עת היה בכוחו, המרד איים על מעבר סחורות מריו דה ז'ניירו לריו גראנדה דו סול. היה זה רק בשנת 1915 כאשר הכוחות המזוינים של ברזיל צלחו בהפלה הסופית של המרד לאחר הוראתו של בראז להעביר כוחות רבים יותר אל החזית[2].

לקראת סוף כהונתו איבד ונססלאו חלק מהתמיכה הציבורית במנהלו לנוכח התפרצותה של השפעת הספרדית בין השנים 19181919. בהמשך תמך בראז בכהונתו הקצרה של דלפים מוריירה. בראז היה הנשיא השני של הרפובליקה הברזילאית שמוצאו במינאס ז'ראיס. בראז יצא לגמלאות בהמשך ונותר מתגורר במינאס ז'ראיס. בשנת 1960, עם פטירתו של ראש ממשלת נורווגיה לשעבר, כריסטופר הורנסרוד, בראז היה לראש המדינה המבוגר ביותר בעולם, תואר ששמר עד לפטירתו בשנת 1966 בגיל 98, בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל.

העיר פרזידנטה ונססלאו במדינת סאו פאולו הסמוכה לגבול עם מאטו גרוסו דו סול נוסדה בשנת 1921 נקראה על שמו של ונססלאו בראז. כמוה ישנן עוד שלוש ערים נוספות ברחבי ברזיל שנקראו עד שמו של בראז. בראז היה נשיא ברזיל המבוגר ביותר בהיסטוריה של המדינה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונססלאו בראז בוויקישיתוף
  • ביוגרפיה באתר www.historiabrasileira.com (בפורטוגזית)

הערות שוליים

  1. ^ רפאל פיניירו דה אראוג'ו, ונססלאו בראז - נשיא ברזיל 1914 - 1918, באתר 1914 - 1918 | האוניברסיטה המרכזית של ריו דה ז'ניירו
  2. ^ ממשלת ונססלאו בראז (O governo de Venceslau Brás), באתר האסכולה הברזילאית (המקור בפורטוגזית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0