ז'וזה ליניארס
 | |||||
| לידה |
28 בינואר 1886 גוארמירנגה, סיארה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 בינואר 1957 (בגיל 70) קשמבו, מינאס ז'ראיס | ||||
| מדינה | ברזיל | ||||
| מפלגה | עצמאי | ||||
| |||||
ז'וזה ליניארס (בפורטוגזית: José Linhares; 28 בינואר 1886 - 26 בינואר 1957) היה עורך דין, שופט ופוליטיקאי ברזילאי. הוא כיהן כנשיא ברזיל במשך שלושה חודשים וחמישה ימים בין 29 באוקטובר 1945 ו-31 בינואר 1946.
ב-24 בדצמבר 1937 נהיה ליניארס שופט בית המשפט העליון הברזילאי. ב-26 במאי 1945 התמנה לנשיא אותו המוסד. מתוקף תפקיד זה, התמנה לנשיא ברזיל באופן זמני בעקבות הדחתו של ז'טוליו ורגאס וכיהן עד לבחירת נשיא חדש.
ליניארס הבטיח קיום הבחירות באופן חלק ונקי ובמהלך כהונתו הקצרה הספיק להקים קרן לאומית לפיתוח כבישים במדינה, אך ספג בקורת על ריבוי המינויים הפוליטיים מקרב בני משפחתו.
ביוגרפיה
ליניארס נולד בעיר גוארמירנגה, מחוז סיארה, האימפריה הברזילאית, בשנת 1886 להוריו פרנסיסקו אלבש ליניארס ויוספה פליציה קראקס. ליניארס השלים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת סאו פאולו בשנת 1908. ז'וזה ליניארס התכוון להתמסר לקריירה בשירות הרשות השופטת, ולכן לא ציפתה לו קריירה פוליטית עתידית. בשנת 1932, עם הקמת מערכת האכיפה המשפטית של טוהר הבחירות, הפך ז'וזה ליניארס לשופט בבית המשפט העליון (TSE) של ברזיל.
בשנת 1937, עם תחילתה של מדיניות "המדינה החדשה" של הדיקטטור הברזילאי, ז'טוליו ורגאס, הוכרז על סגירת מערכת אכיפת טוהר הבחירות המשפטית (שכן ורגאס ביטל את הבחירות הכלליות) וז'וזה ליניארס מונה על ידי ז'טוליו ורגאס לתפקיד שר בית המשפט הפדרלי העליון (STF) בממשלה, והפך לסגן נשיא ובהמשך לנשיא בית המשפט הפדרלי העליון של ברזיל תחת ממשל ורגאס. ז'וזה ליניארס נשאר בתפקיד נשיא בית המשפט הפדרלי העליון עד לסיום מדיניות "המדינה החדשה".
בשנת 1945 החל להתוות תהליך של ליברליזציה במשטר הדיקטטורי של המדינה החדשה מתוך לחץ של בעלות הברית. לפיכך ננקטו הצעדים הבאים בידי ורגאס וליניארס: נקבעה חנינה כללית לפעילים באופוזיציה כולל שחרורם של אסירים פוליטיים, הסתיימה צנזורת העיתונות וארגנו מפלגות פוליטיות חדשות. לתבוסה הקרבה של מדינות הציר במלחמת העולם השנייה הייתה השפעה על הפוליטיקה הלאומית של ברזיל, שכן לחימה של חיילים ברזילאים נגד משטרים דיקטטורים באירופה לא תאמה את העובדה כי בבית, משטר ורגאס היה דיקטטורי בשם עצמו. בדרך זו, הצעדים לאימוץ המשטר הליברלי החלו בשנת 1945.
על תהליך זה היה ז'וזה ליניארס אחראי, יחד עם משפטנים אחרים, על ניסוח חקיקת הבחירות החדשה. כדי להכין אותה, הגדיר שר המשפטים אגמנון מגאלאהס ארבעה צרכים עיקריים: הצורך בשופטי טוהר הבחירות להיות עצמאיים מדעות פוליטיות, הקמת מפלגות פוליטיות לאומיות, גיוס מסיבי של אזרחים מרחבי המדינה להצביע וספירת הצבעה מיידית לאחר הבחירות. מפלגות לאומיות נוצרו והתארגנו מחדש. האיחוד הדמוקרטי הלאומי (UDN) המתנגד לז'טוליו ורגאס הוקם בתור מפלגה ליברלית. מפלגת העבודה הברזילאית (PTB) והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) פעלו יחדיו בשותפות. והמפלגה הקומוניסטית של ברזיל (PCB) אורגנה מחדש.
הבחירות לסגנים פדרליים, לסנטורים בקונגרס הלאומי של ברזיל ולנשיא הרפובליקה נקבעו ל-2 בדצמבר 1945. המפלגות פתחו במועמדות לנשיאות המדינה. האיחוד הדמוקרטי הלאומי, בתמיכת העיתונות, קידם את המועמד אדוארדו גומס. קואליציית מפלגת העבודה והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית תמכו יחדיו במועמדותו של הגנרל במילואים, גספאר דוטרה. והמפלגה הקומוניסטית הגישה את מועמדותו של יושב ראשה, יידו פיוזה. ז'וזה ליניארס הבטיח כי המועמדים ייבחרו בהצבעה ישירה. עם זאת, הבחירות נפגעו בהפגנות פופולריות שרצו שז'טוליו ורגאס יישאר בשלטון.
באוקטובר 1945 אימץ ורגאס סדרת צעדים שנחשבו על ידי האופוזיציה לתמרונים שנועדו להשאירו בנשיאות. ב-3 באוקטובר התקיימה עצרת גדולה של תנועת תומכיו העממית. כעבור שבוע הועברו הבחירות לעירייה ולמדינה לאותו היום בו נערכו הבחירות הארציות. ו-28 באוקטובר מונה אחיו של ז'טוליו ורגאס, בנג'מין ורגאס, למפקד המשטרה במחוז הפדרלי של הבירה ריו דה ז'ניירו. עוד לפני הבחירות, מחשש לפעילות אישית של האופוזיציה נגד חייו, ורגאס ירד מהנשיאות. מכיוון שלא נבחר נשיא חדש בבחירות, נקבע כי ליניארס, מתוקף תפקידו כנשיא בית המשפט הפדרלי העליון, יירש את תפקיד נשיא ברזיל הזמני.
ז'וזה ליניארס משל בברזיל במשך שלושה חודשים בלבד, עד שהנשיא הנבחר, דוטרה, הקים קואליציה והחליף אותו בתפקיד נשיא ברזיל. בתקופת נשיאותו היה על ליניארס להבטיח את קיום הבחירות הדמוקרטיות ולנהל את המדינה עד לאותן בחירות. באותה תקופה נותרה חוקת 1937 בתוקף על מנת להימנע מבעיות בעלות אופי משפטי, מכיוון שז'וזה ליניארס כבר דן כנשיא בית המשפט העליון בהתאם לאותה חוקה ורק לפיה היה יכול לשמור על התפקיד ובוא בזמן לכהן גם כראש הראשות המחוקקת. כדי להקים את הפרלמנט הלאומי החדש, נקראו הבחירות לקונגרס הלאומי, שיתקיימו באותו מועד בו נבחרו הבחירות לנשיאות הרפובליקה, ב-2 בדצמבר 1945. בבחירות אלה היה המועמד גספאר דוטרה בעל הקולות הרבים ביותר והפך לנשיא המדינה ב-31 בינואר 1946.
ליניארס פרש בהמשך מהקריירה הפוליטית והמשפטית כאחד ויצא לגמלאות. הוא נפטר בקשאמבו, מדינת מינאס ז'ראיס, בשנת 1957, בעודו בגיל 70.
קישורים חיצוניים
- סיכום כהונה באתר www.historiabrasileira.com (בפורטוגזית)
