ז'וסלינו קוביצ'ק
 | |
| ז'וסלינו, 1956 |
ז'וסלינו קוביצ'ק דה אוליביירה (פורטוגזית: Juscelino Kubitschek de Oliveira, 12 בספטמבר 1902 - 22 באוגוסט 1976), מדינאי ברזילאי ששימש כנשיא ברזיל בין 1956 ל-1961, בתקופה המכונה "הרפובליקה הברזילאית השנייה". בתקופת כהונתו כנשיא נבנתה בירת המדינה, ברזיליה.
ביוגרפיה
קוביצ'ק נולד בדיאמנטינה, במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל. אביו, ז'ואאו סזאר דה אוליביירה, היה סוכן נוסע, ומת בהיותו בן שנתיים. אמו, ז'וליה קוביצ'ק הייתה מורה, ומוצאה מצ'כיה.
קוביצ'ק למד רפואה, וסיים את לימודיו בשנת 1927, לאחר מכן השלים את לימודיו בצרפת והתמחה באורולוגיה. בשנת 1931 נישא לשרה למוס. בעת המהפכה החוקתית ב-1932 שימש כרופא צבאי. אירועי "המהפכה החוקתית" שינו את חייו של קוביצ'ק. הוא החל לראות את ייעודו בשדה הפוליטיקה. בשנת 1934 נבחר למועצת מדינת מינאס ז'ראיס. עם עליית הדיקטטורה של "המדינה החדשה", בראשות הרודן ז'טוליו ורגאס, הושעתה החוקה, וקוביצ'ק, שהתנגד לצעדים אלו, החליט לעזוב את הפוליטיקה ולשוב ולעסוק לרפואה, אך כבר בשנת 1940 שב ומונה לראש העיר בלו הוריזונטה.
בשנת 1945 נבחר שוב למועצת מדינת מינאס ז'ראיס, ובשנת 1950 מונה למושל המדינה. בשנת 1954, לאחר התאבדותו של הנשיא ורגאס, שיצרה תקופה של אי וודאות שלטונית בברזיל, החליט לרוץ לנשיאות, מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. מפלגה זו לא הייתה מפלגה סוציאל-דמוקרטית במובן המקובל של המילה, כי אם מפלגת מרכז פופוליסטית, שנוסדה על ידי תומכי הנשיא ורגאס בשנת 1945. מצעו הבטיח "חמישים שנות קדמה במשך חמש שנים". קוביצ'ק נבחר, והחל בכהונתו ב-31 בינואר 1956.
כהונתו התאפיינה בפיתוח מואץ, לצד קשיים כלכליים. בתחילה סבר כי את הפיתוח ישיג באמצעות השקעות חוץ, להן נתן תנאים מועדפים. התוצאה הייתה ייבוא מסיבי של מכונות כבדות לתעשייה, ותעשיית מתכת משגשגת בשלושה מרכזים - וולטה רדונדה, סאו פאולו ומינאס ז'ראיס. השקעות יפניות הביאו לבניית צי סוחר ברזילאי. גולת הכותרת של הפיתוח והתיעוש בימי קוביצ'ק הייתה העברת בירת המדינה מריו דה ז'אנירו לעיר ברזיליה, שנבנתה בחבל הסרטאו במדינת גויאס. ההשקעה בבניית עיר זו, שנבנתה באופן מתוכנן, בסגנון הבאוהאוס הגיעה לכדי חצי מיליארד דולר.
ב-2 באוקטובר 1956, בעת שביקר בשטח הערבה השומם בו עתידה הייתה העיר לקום, הכריז:
- "מרמה זו במרכז ברזיל, משטח שומם זה אשר במהרה יהיה המקום בו תתקבלנה ההכרעות הלאומיות המרכזיות, אני חוזה את עתיד מדינתי, ואני מתנבא, באמונה, כי שחר חדש יפציע, ובו תלוי גורל האומה."
לאחר זמן מה נסתבר כי מדיניות זו מחלישה את התעשייה המקומית. התעשיינים המקומיים, שהיוו את מרכז הכוח של אנשי ורגאס מאז שנות השלושים, ראו בעין שלילית את השתלטות התאגידים הרב לאומיים על כלכלת ברזיל. הבורגנות העירונית, מעמד שנוצר בימי ורגאס, ושימש אף הוא כבסיס כוחו, לא מצאה עוד עניין במדיניות הפופוליסטית. במידה מסוימת, הייתה המדיניות הפופוליסטית הברזילאית קורבן של הצלחתה. היא שיצרה את המעמד הבינוני העירוני שהביא לנפילתה.
חלק ניכר מההשקעות בתעשייה מומנו באמצעות הדפסת כסף. האופוזיציה טענה כי קוביצ'ק הביא "חמישים שנים של אינפלציה בתוך חמש שנים". המטבע הברזילאי, הקרוזרו איבד את ערכו, ופוחת שוב ושוב.
בשנת 1960 סיים קוביצ'ק את כהונתו, כשהוא משאיר אחריו מדינה שהתפתחה באופן מואץ, אך גם חובות חוץ בגובה של שלושה מיליארד דולר.
יורשו של קוביצ'ק היה הנשיא ז'אניו קאדרוס, אשר עלה לשלטון לאחר מסע בחירות בו האשים את קוביצ'ק במשטרו, והבטיח כי הוא יהיה "המטאטא שיטאטא את השחיתות". קאדרוס החזיק מעמד בתפקידו ארבעה חודשים, והחלה תקופה של אי יציבות שלטונית שהסתיימה בהפיכה צבאית בשנת 1964. בזמן הדיקטטורה הצבאית הושעו "זכויותיו הפוליטיות" של קוביצ'ק, למשך עשר שנים, והוא יצא לגלות במדינות שונות בארצות הברית ובאירופה.
בשנת 1967 שב לברזיל, והיה פעיל בהתנגדות למשטר הכת הצבאית, לצד הנשיא לשעבר ז'ואאו גולאר, והפוליטיקאי קרלוס לאסרדה. בשנת 1976 נהרג בתאונת דרכים. בהלוויתו, בברזיליה נכחו 350,000 איש. כיום הוא טמון במקום הקרוי "אתר הזיכרון JK" על שמו, אשר הוקם בשנת 1981. על שמו נקרא גם שדה התעופה הבינלאומי של ברזיליה, וגם מלון היוקרה "קוביצ'ק פלאזה" בעיר.
בתו, מרסיה קוביצ'ק, נבחרה לקונגרס הלאומי של ברזיל בשנת 1987 ושימשה כסגנית המושל של המחוז הפדרלי של ברזיל. בין 1991 ל-1994. נמל התעופה הבינלאומי ברזיליה נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
