ונרה 11

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ונרה 11
Венера-11
מידע כללי
סוכנות חלל ברית המועצות
תאריך שיגור 9 בספטמבר 1978
משגר מאיץ פרוטונים ובנוסף שלב עליון ושלב הימלטות
משימה
סוג משימה טיסה על פני כוכב הלכת נגה ונחיתה
מסלול הליוצנטרי
משך המשימה 4 וחצי חודשים, אות אחרון נקלט ב-27 בינואר 1980
מידע טכני
משקל 4940 ק"ג

ונרה 11רוסית: Венера-11), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה. ונרה 11 שוגרה ב־9 בספטמבר 1978 ב־3:25:39 UTC.

הגשושית התנתקה מפלטפורמת הטיסה ב־23 בדצמבר 1978 ונכנסה לאטמוספירה של נוגה יומיים מאוחר יותר ב־25 בדצמבר במהירות של 11.2 ק"מ לשנייה. במהלך הירידה היא הפעילה בלימה אווירודינמית ולאחריה בלימת מצנח שנסתיימה עם בלימה אטמוספירית. היא ביצעה נחיתה רכה על פני השטח ב06:24 שעון מוסקבה ב־25 בדצמבר, לאחר זמן ירידה של שעה בקירוב. מהירות הנחיתה הייתה 7-8 מטר לשנייה. מידע הועבר לפלטפורמת הטיסה להעברה מחודשת לכדור הארץ במשך 95 דקות אחרי הנחיתה.

רכב הנחיתה נשא ציוד לחקר הטמפרטורה והתרכובת הכימית של הקרקע ושל האטמוספירה. מכשיר שנקרא גרוזה זיהה ברקים בנוגה. לוונרה 11 ולוונרה 12 היו רכבי נחיתה עם שתי מצלמות שתוכננו להדמיית צבע, למרות שהספרות הסובייטית אינה מציינת אותן. המצלמות כשלו בהחזרת תמונות כאשר כיסוי העדשה לא נפרד לאחר הנחיתה עקב פגם תכנוני. גם מאבחן האדמה כשל. היה עליה כרומוטוגרף גז כדי לאמוד את הרכב האטמוספירה של נוגה ומכשירים לחקר קרינה סולרית מפוזרת. התוצאות שדווחו כללו הוכחה לרעם וברק וגילוי פחמן חד-חמצני בגבהים נמוכים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונרה 11 בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0