ז'אן לרה
 | |
| ז'אן לרה בשנת 1961 | |
| לידה | 7 בנובמבר 1906 |
|---|---|
| פטירה | 10 בנובמבר 1998 (בגיל 92) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | צרפת |
| פרסים והוקרה |
פרס פלטרינלי (1971) פרס וולף במתמטיקה (1979) מדליית הזהב של לומונוסוב (1988) |
| תרומות עיקריות | |
| טופולוגיה אלגברית, משוואות דיפרנציאליות חלקיות | |
ז'אן לרה (בצרפתית: Jean Leray; 7 בנובמבר 1906 - 10 בנובמבר 1988) היה מתמטיקאי צרפתי שעיקר עבודתו היה בתחומים טופולוגיה אלגברית ומשוואות דיפרנציאליות חלקיות.
ביוגרפיה
לרה נולד בשנטנה-סיר-לואר (כיום חלק מנאנט). בין השנים 1926–1929 למד באקול נורמל סופרייר, ובשנת 1933 קיבל תואר דוקטור מהאקול נורמל סופרייר דה ליון. הוא כתב מאמר חשוב שייסד את המחקר של הפתרונות החלשים למשוואות נאוויה-סטוקס,[1] ויחד עם יוליוס שאודר גילה תכונה טופולוגית הקרויה כיום דרגת לרה-שאודר, ששימשה אותם כדי להוכיח את קיומם של פתרונות למשוואות דיפרנציאליות חלקיות מסוימות.[2] ב-1938 הוענק לו פרס מאלאקסה, הפרס הראשון כשאת הפרס השני העניקו ליוליוס שאודר. משנת 1938 ועד 1939 כיהן כפרופסור באוניברסיטת נאנסי. הוא לא הצטרף לקבוצת ניקולא בורבאקי, הגם שהיה קרוב אל מייסדיה.
בשנת 1932 נישא למרגריט טרומיה, ולזוג נולדו שלושה ילדים. בתחילת מלחמת העולם השנייה שירת כקצין בצבא, וב-1940 נפל בשבי והוחזק במחנה אדלבאך שבאוסטריה עד 1945. הוא הסתיר את מומחיותו במשוואות דיפרנציאליות מחשש שינוצל למאמץ המלחמתי, והתמקד בטופולוגיה. עבודה זו הניבה את ניצני הנושאים סדרות ספקטרליות ואלומות, נושאים אשר נחקרו רבות לאחר מכן והובילו ליצירת כלים חשובים באלגברה הומולוגית.[3] בין השנים 1945 ועד 1947 כיהן כפרופסור באוניברסיטת פריז ולאחר מכן בקולז' דה פראנס עד שנת 1978. בשנת 1950 חזר לרה לחקור משוואות דיפרנציאליות חלקיות. בשנת 1979 זכה לרה בפרס וולף למתמטיקה, אותו חלק עם אנדרה וייל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של ז'אן לרה, באתר MacTutor (באנגלית)
- גנאלוגיה מתמטית של ז'אן לרה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- Armand Borel, Gennadi M. Henkin, and Peter D. Lax, "Jean Leray (1906–1998)", Notices of the American Mathematical Society, vol. 47, no. 3, March 2000.
הערות שוליים
- ^ Leray, J. (1934). "Sur le mouvement d'un liquide visqueux emplissant l'espace" (PDF). Acta Mathematica. 63: 193–248. doi:10.1007/BF02547354.
- ^ Leray, J.; Schauder, J. (1934). "Topologie et équations fonctionelles". Annales Scientifiques de l'École Normale Supérieure. 51: 45–78. JFM 60.0322.02. Zbl 0009.07301.
- ^ Miller, Haynes (2000). "Leray in Oflag XVIIA: The origins of sheaf theory, sheaf cohomology, and spectral sequences" (PS).