זאב בונן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

זאב בונן (29 באוקטובר 1926 - 2 במאי 2010)[1] היה מהנדס וממציא ישראלי, מחלוצי הטילאות בישראל וממעצבי התעשייה הביטחונית במדינה זו, מנכ"ל רפא"ל בשנים 1970–1978, ו-1982–1987.

ביוגרפיה

בונן נולד בירושלים כזאב בוכבינדר. למד בבית הספר הריאלי בחיפה, שירת בנוטרות ובצה"ל, במלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת כרמלי. בשנת 1950 סיים את לימודיו בהנדסת חשמל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. כעבור כעשור (1961) סיים דוקטורט בתחום בקרה אוטומטית באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. עבד שנה וחצי במעבדות ג'נרל אלקטריק.

הצטרף לרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) בסוף 1952, ב-1968 החליף את אבגני רטנר כראש יחידת החימוש הכללי, ובמרץ 1970 מונה למנכ"ל החברה.

בתקופת כהונתו הראשונה כמנכ"ל הפכה הרשות לארגון המחקר והפיתוח הגדול והמורכב במדינה, שפיתח וייצר אמצעי לחימה רבים ומתוחכמים, הוקמו חטיבות ההנחיה (טילים), אווירו-מכניקה, אלקטרוניקה וטכנולוגיות. בונן פרש ב-1978 וחזר לתפקיד המנכ"ל ב-1982, בתקופת המנכ"לות השנייה שלו התאפיינה הרשות בגידול מרשים בכוח האדם ובפיתוח קווי מוצרים חדשים שכללו טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, מודיעין אלקטרוני, אלקטרו-אופטיקה, חימוש מתוחכם ומיגון מתקדם. בונן היה מהדוחפים הגדולים למעבר לייצור ולא רק פיתוח, וכן תרם רבות לייצוא מוצרי הרשות למדינות רבות בעולם. משנת 1994 שימש בונן כחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. במקביל כיהן במועצה המייעצת של רפאל.

פרסם את הספר "רפא"ל - ממעבדה למערכה", בו הוא מתאר תהליכי עבודה, מחקר ופיתוח שנערכו ברפא"ל.


פרסים והוקרות

  • בשנת 1970 זכה בפרס ביטחון ישראל על פיתוח טיל אוויר-אוויר שפריר.
  • בשנת 2004 הוענקה לד"ר בונן חברות כבוד באגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל, על "תרומתו הייחודית לקידום הטילאות בישראל, התרומה לביטחון ישראל בפיתוח דורות טילי אוויר אוויר, וחינוך טילאי דור ההמשך".
  • במרץ 2007 הוענקה לבונן חברות כבוד באגוד הישראלי להנדסת מערכות "על גיבוש והטמעת מתודולוגיות הנדסת מערכת ברפא"ל, בתעשייה הביטחונית ובישראל".

ספרו

  • דר' זאב בונן ודן ארקין, "רפא"ל ממעבדה למערכה", הוצאת נ.ד.ד. מדיה, ישראל, 2003.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0