זהות אבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתמטיקה, זהות אבל (על שם המתמטיקאי נילס הנריק אבל) היא משוואה שמבטאת את הוורונסקיאן של שני פתרונות הומוגניים של משוואה דיפרנציאלית רגילה לינארית מסדר שני (כלומר: מכילה (עד) נגזרת שנייה של הפונקציה) באמצעות מקדמי המשוואה הדיפרנציאלית.

מאחר שזהות אבל מקשרת בין שני הפתרונות הבלתי-תלויים לינארית של המשוואה הדיפרנציאלית, ניתן להשתמש בה כדי למצוא באמצעות פתרון אחד באמצעות האחר. כמו כן, היא מספקת זהויות שימושיות המקשרות בין שני הפתרונות. בנוסף, היא שימושית גם כחלק משיטות אחרות כמו שיטת וריאציית הפרמטר. זהות אבל שימושית במיוחד עבור משוואות דיפרנציאליות כמו פונקציית בסל בהן לפתרונות הן צורה אנליטית, שכן בהן קשה לחשב את הוורונסקיאן באמצעות הפונקציות.

הגדרה

תהי משוואה דיפרנציאלית רגילה (מד"ר) הומוגנית לינארית מסדר שני

על קטע המוכל בישר הממשי, כאשר המקדמים הם פונקציות רציפות. זהות אבל קובעת שהוורונסקיאן של 2 הפתרונות של המד"ר מקיים את המשוואה

לכל נקודה .

בפרט, הוורונסקיאן הוא או פונקציית אפס או שונה מאפס בכל נקודה , ואז 2 הפתרונות בלתי-תלויים לינארית.

פיתוח

יהיו שני הפתרונות של המד"ר

הוורונסקיאן של 2 הפונקציות מוגדר להיות

נגזור את הוורונסקיאן ונשתמש בכלל לייבניץ () ונקבל

נבודד את מהמד"ר

ונציב זאת בנגזרת של הוורונסקיאן

זוהי משוואה דיפרנציאלית לינארית מסדר ראשון (מכילה רק את הפונקציה ונגזרת ראשונה שלה). כעת, נותר להראות שזהות אבל אכן נותנת את הפתרון היחיד של משוואה זו, המקיימת את תנאי ההתחלה ב- . לשם כך נגדיר

פונקציה מוגדרת היטב מכיוון ש- רציפה בקטע ולכן אינטגרבילית עבור כל תת-קטע.

נגזור את שני הצדדים ונעזר בכלל לייבניץ (כלל המכפלה), בכלל השרשרת, ובנגזרת של פונקציית האקספוננט. נקבל

מאחר ו- מקיים את המד"ר . לכן פונקציה קבועה בקטע (אחרת נקבל סתירה למשפט הערך הממוצע של לגראנז'). מאחר ו- נובעת מכך זהות אבל על ידי פתירה עבור מההגדרת , כלומר:

הכללות

מד"ר מסדר n

עבור משוואה דיפרנציאלית רגילה לינארית מסדר

הוורונסקיאן נתון על ידי

מערכת n משוואות מסדר ראשון

עבור ורונסקיאן של מערכת משוואות

כאשר היא מטריצה מסדר מתקיימת זהות אבל: אם הוא הוורונסיקאן של קבוצת פתרונות של המערכת בנקודה אז מתקיים

מזהות זו ברור כי הוורונסיקאן מתאפס בכל נקודה או שאינו מתאפס כלל (שכן האקספוננט אינו יכול להתאפס, ולכן אם אז בהכרח גם ).

לקריאה נוספת

  • Abel, N. H., "Précis d'une théorie des fonctions elliptiques" J. Reine Angew. Math., 4 (1829) pp. 309–348.
  • Boyce, W. E. and DiPrima, R. C. Elementary Differential Equations and Boundary Value Problems, 4th ed. New York: Wiley, 1986.
  • Weisstein, Eric W., "Abel's Differential Equation Identity", From MathWorld--A Wolfram Web Resource.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0