זהר דביר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זהר דביר
Zohar dvir2.jpg
השתייכות

Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל

Emblem of Israel Police Blue.svg משטרת ישראל
תקופת הפעילות 19831995 (צה"ל)
19992018 (משטרה)
דרגה ניצב ניצב (במשטרה)
סגן-אלוףסגן-אלוף (בצה"ל)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה
זהר דביר מקבל דיווח בשטח, אוקטובר 2015

זהר דביר (נולד ב-1965) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל. כיהן כסגן המפכ"ל, כמפקד מחוז הצפון, ראש האגף לתמיכה לוגיסטית ומפקד הימ"מ.

ביוגרפיה

דביר נולד בראשון לציון בנם של דוד ופנצי דוידוביץ'. למד בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב[1]. בוגר תואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב.

שירותו הצבאי

בשנת 1983 התגייס לצה"ל. לאחר שנשר מקורס טיס הוצב בחטיבת גולני ושובץ בגדוד 12. בגולני עבר דביר מסלול הכשרה כלוחם וכן קורס מ"כים חי"ר, אותו סיים בהצטיינות. לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב דביר לגולני כמפקד מחלקה בגדוד. דביר מילא תפקידי פיקוד בחטיבת גולני, בהם מפקד פלוגה בגדוד 12, סגן מפקד גדוד 51, מפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית ומפקד סיירת גולני בשנים 19921994[2]. תחת פיקודו ביצעה הסיירת עשרות מבצעים מעבר לגבול רצועת הביטחון ("קו אדום").[3] דביר השתחרר מצה"ל ב-1995 בדרגת רב-סרן, ושירת במילואים כראש מטה החטיבה בדרגת סגן-אלוף.

בתום שירות הקבע עבר הכשרה של קציני ביטחון בענף התעופה ושירת כמנהל ביטחון באל על בגרמניה במשך 3 שנים. לאחר מכן שימש כמנהל תפעול בחברת שלמה Sixt.

שירותו במשטרה

ב-1999 התגייס למשמר הגבול ושירת כמפל"ג לוחמים בימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל.[4] לאחר מכן שימש כקצין אג"ם של היחידה וב-2001 מונה למפקדה ועמד בראשה בתקופת האינתיפאדה השנייה,[5] הוא הוביל את היחידה במבצעים רבים בהם נהרגו 179 מחבלים, מהם 50 שהיו בדרכם לפיגועי התאבדות ונעצרו מאות מחבלים אחרים.[3] בין היתר פיקד דביר על היחידה במהלך המאמצים לחילוץ נהג המונית החטוף, אליהו גוראל.[6]

בנובמבר 2003 נפצע באורח אנוש בתאונת דרכים: דביר היה בדרכו למשפחה של אחד מפקודיו שנהרג באותו יום בתאונת אופנוע, הוא עצר בשולי הדרך כשהבחין במכונית הפוכה וחילץ את נהגה הפצוע. מיד אחר כך פגעה משאית ברכב ודביר נפגע בראשו ובכל חלקי גופו. התאוששותו הייתה מהירה מהצפוי וכבר לאחר חודשים ספורים חזר לפקד על הימ"מ,[7] בין היתר במלחמת לבנון השנייה בו פעלה בכפר ע'ג'ר.[8]

בתחילת 2007 מונה למפקד מרחב עמקים[9] במחוז הצפון של המשטרה, בינואר 2008 קודם לדרגת תת-ניצב וביולי 2009 מונה לסגן מפקד המחוז. לאחר פרישתו של שמעון קורן שימש כממלא מקום מפקד המחוז, במאי 2011 קודם לדרגת ניצב וביולי 2011 נכנס לתפקידו כראש אגף תמיכה לוגיסטית. בינואר 2014 מונה למפקד מחוז הצפון. בפברואר 2015 קיבל אחריות פיקודית גם למחוז חוף, זאת בעקבות פיטוריו של חגי דותן.[10] בדצמבר 2015 מונה לסגן המפכ"ל.[11] באוגוסט 2018 הודיע על החלטתו לפרוש משירות המשטרה לאחר כ-35 שנות שירות במערכת הביטחון.

דביר נשוי לנטע ואב ל-3 ילדים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זהר דביר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ זהר דביר, באתר "בהשקט ובבטחה".
  2. ^ גל פרל פינקל, ‏פלוגה מעולה, אבל לא יחידת עילית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 באוקטובר 2018.
  3. ^ 3.0 3.1 דני ברנר ואוריין צ'פלין, ‏מצה"ל למשטרה במסלול ההרואי, באתר ישראל היום, 10 בינואר 2014.
  4. ^ אביחי בקר, ח' ועונשם, הארץ, ‏ 15.10.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  5. ^ אסף זהר, חדשות 10, מפקד הימ"מ היוצא, זוהר דביר, מתראיין לראשונה, באתר של "רשת 13", 16 בינואר 2007 (במקור, מאתר "nana10").
  6. ^ עמוס הראל, מי פנוי בביתוניא? הדילמות של "מונית לבנה", באתר הארץ, 17 ביולי 2003.
  7. ^ טל ימין-וולבוביץ, מפקד הימ"מ יוצא לאור, באתר nrg‏, 16 בינואר 2007.
  8. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 151.
  9. ^ אחיה ראב"ד, קצין משטרה השתלט על אדם שאיים לפוצץ רימון, באתר ynet, 1 במרץ 2008.
  10. ^ אחיה ראב"ד ועומרי אפרים, ניצב זוהר דביר יפקד גם על מחוז חוף, באתר ynet, 19 בפברואר 2015
  11. ^ ניצב זוהר דביר ימונה לתפקיד הסמפכ"ל, אתר משטרת ישראל, 29 בנובמבר 2015


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0