זולטאן סאנטו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. זולטאן סאנטו (במקור שרייבר (בהונגרית: Szántó Zoltán; נג'קניז'ה, 17 בדצמבר 1893[1] – בודפשט, 26 במרץ 1977) היה דיפלומט יהודי-הונגרי, פוליטיקאי קומוניסטי, שר בלי תיק בממשלת אימרה נאג' השלישית.
ביוגרפיה
זולטאן סאנטו נולד במשפחה יהודית. אביו שאנדור שרייבר היה קצב, אמו הייתה סלינה גינסברגר. הוא סיים את ארבעה שנות חטיבת הביניים ולאחר מכן תיכון מסחרי. בשנת 1908 הצטרף כשוליית נגר לתנועת הנוער של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). הוא התכונן במקור לקריירה רפואית, אך פרוץ מלחמת העולם הראשונה מנע ממנו להמשיך את לימודיו. הוא סיים את לימודיו בבית הספר לקצינים בשנת 1914 ולאחר מכן נשלח לחזית המזרחית, שם נפל בשבי הרוסי בשנת 1916, במחנה השבויים בא בקשר עם התנועה המהפכנית הרוסית.
בקיץ 1918, שוחרר מהשבי והותר לו לחזור הביתה, להירשם לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא הפך במקביל למפקד פלוגה של הצבא בבודפשט. במהלך מהפכת החרציות, הוא ופלוגתו צידדו ב"מועצה הלאומית ההונגרית" ומילאו תפקיד פעיל בהגנה על הגשרים על הדנובה. סאנטו היה אחד הראשונים שהצטרפו למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) בנובמבר. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה מפקד גדוד של הצבא האדום וקומיסר פוליטי חטיבתי. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית היגר לאוסטריה. ב-11 ביוני 1919, בבודפשט, כסטודנט לרפואה עדיין, התחתן עם שרה טרק, גם היא הייתה סטודנטית לרפואה, בתם של וילמוש טרק ושל רוזה פרידמן.[2]
סאנטו השתתף בארגון מחדש של ה-KMP, הפך לחבר חליף בוועד המרכזי של המפלגה בשנת 1926 וחזר להונגריה בהוראות המפלגה באותה שנה. הוא נעצר בבית בשנת 1927 ונידון ל-8 וחצי שנות מאסר. לאחר ריצוי עונשו היגר למוסקבה בשנת 1935, שם ייצג את ה-KMP באינטרנציונל הקומוניסטי (הקומינטרן).
במהלך מלחמת העולם השנייה ערך את שידורי רדיו קושוט שהוקם במוסקבה. הוא חזר להונגריה בשנת 1945 והיה חבר באסיפה הלאומית הזמנית. בין השנים 1947 - 1949 היה שגריר בבלגרד ואחריו בין 1949-1955 היה השגריר בפריז, בשנים 1955-1956 השגריר בוורשה. ב-3 בנובמבר 1956, כאשר הוקמה ממשלתו השלישית של אימרה נאג', מונה לשר בלי תיק בממשלה. בעקבות ההתערבות הסובייטית קיבל מקלט מדיני עם משפחתו בשגרירות יוגוסלביה בבודפשט. במשפטו של אימרה נאג' העיד נגד אימרה נאג' כעד מטעם התביעה ולכן לא הוגשה נגדו תביעה.
סאנטו פרש לגמלאות בשנת 1958 וחי בפנסיה עד מותו.
כתביו (בהונגרית)
- סוף והתחלה. כתב זכרון; 1964
- סוף והתחלה. זיכרונות ; 1974
- תביעה, מנקודת המבט של חמישים שנה 1978 (עובדות ועדים)
משפחתו
אחיו היו בלה סאנטו, רז'ה סאנטו וגיזלה סאנטו.
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon II. (L - Z). (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש, 1969)
- ביוגרפיה באלמנאך הפרלמנטרי 1947-1945
ראו גם
- ↑ Gecsényi: Baráth Magdolna és Gecsényi Lajos (szerk): Főkonzulok, követek és nagykövetek, 1945-1990. Budapest: MTA Történettudományi Intézet. 2015. = Magyar történelmi emlékek, ISBN 978-963-416-007-6
- Ki kicsoda? Életrajzi lexikon magyar és külföldi személyiségekről, kortársainkról. Szerk. Fonó Györgyné, Kis Tamás. Bp., Kossuth, 1969.
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
- Munkásmozgalomtörténeti lexikon. Szerk. vezetője Vass Henrik. Bp., Kossuth Könyvkiadó, 1972.
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
- Zalai életrajzi kislexikon. Szerk. Gyimesi Endre. Zalaegerszeg, Zala Megyei Önkormányzati Közgyűlés, 1994.
- Zalai életrajzi kislexikon. 3. javított, bővített kiadás. Szerk. Fatér Bernadett, Horváth József, Kiss Gábor [és mások]. Zalaegerszeg, Deák Ferenc Megyei Könyvtár,
הערות שוליים
