זיהום ימי בישראל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה. |
זיהום ימי בישראל הוא בעיה אקולוגית חמורה ושכיחה במקורות המים במדינת ישראל. זיהום ימי משפיע על המתרחצים בים, על פרנסת הדייגים ועל המגוון האקולוגי שבו.
אורך רצועת החוף של ישראל הוא כ-170 ק"מ הכוללים שמורות טבע, נמלים מסחריים, מרינות, וחופים חופשיים לציבור. לאורכה של רצועת החוף ישנם לא מעט אזורי תעשייה, מסחר ומגורים שמהווים גורם עיקרי להתפתחות הזיהום.
הים התיכון הוא אגן סגור, במיוחד בחלקו המזרחי ולכן קצב יציאת המזהמים מהים התיכון ומיהולם באוקיינוס הוא קטן. זיהום ימי בישראל מתייחס לעיתים גם לזיהום של חוף הים עצמו, ולא רק למי הים.
בחופו הדרומי של הים התיכון ישנו חשש בעקבות משבר המים ברצועת עזה.
מתקן התפלה אשקלון, האחראי להתפלת כ–20% מהמים בישראל, הושבת כמה פעמים בגלל זיהום חיידקי קולי צואתי. מקור הזיהום, ככל הנראה, בשפכים לא מטופלים מעזה שהוזרמו לים התיכון.
מקורות הזיהום הימי
מקורות הזיהום הימי בישראל הם:
- נחלים מזוהמים הזורמים לים התיכון.
- מכוני טיהור שפכים שלא עומדים בעומס ופורצים מהים (השפד"ן למשל).
- הזרמת ביוב לעומק 5 ק"מ לתוך הים.
- זיהומי ים בעקבות פעילות ימית: דליפות מאוניות של שמנים או דלקים.
- עודפי דשנים שנשטפים לתוך הים.
- בריכות הדגים מזהמות את הים התיכון וייתכן שכלובי הדגים הם מקור לזיהום של הים באילת.
- פסולת הנזרקת או מושארת בחוף הים.
חוקים ותקנות סביבתיות
מדינת ישראל חתומה על אמנת ברצלונה[1] להגנה על הים התיכון. בעקבות החתימה על אמנה זו נחקקו חוקים שמטרתם הגנה על הים התיכון:
- פקודת מניעת זיהום הים בשמן 1980[2],
- החוק למניעת זיהום ים (הטלת פסולת) 1983[3]
- החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים 1988[4]
- פקודת הנמלים ותקנותיה[5]
- חוק שמירת הניקיון[6]
אמצעים לטיפול בזיהום ימי
- PRP[7]- מיקרו-קפסולות בטכנולוגיה שנאס"א פיתחה משעוות דבורים בעלות מרכז חלול. חומר זה צף על גבי המים, זיהום הנפט נכנס לתוכן והשעווה עצמה מהווה מצע לגדילת והתפתחות חיידקים זוללי נפט שמאיצים את פירוק כתם הנפט.
- OIL SPONGE[8] - מדובר למעשה בחומר שסופח את כתם הנפט, ומכיל תרביות של מיקרובים שמסוגלים לפרק דלקים, שמנים, שומנים תוצרי תעשיית הנפט במהירות וביעילות.
- Oil Removal Pom Poms - צבר של מעין שרוכים בעלי יכולת ספיחה ומשיכה של הנפט, השמנים, הדלקים ושאר תרכובות שמקורן בנפט ומונעים מכתם הנפט להתפשט על פני המים.
- scimmers- אמצעי שאיבה ביניקה לאיסוף וסילוק מי פני השטח המזוהמים בנפט\ שמן .
- דיספרסנטים -קבוצת כימיקלים המיועדים להיות מרוססים על פני כתם שמן בים כדי להגביר את תהליך הפיזור (דיספרסיה)הטבעי. חומר זה עוזר לשמן להתפזר לטיפות קטנות שיגרמו נזק מועט יחסית לבעלי החיים בים.
אירועי זיהום ימי בישראל
מספר אירועי זיהום בולטים בהיסטוריית מדינת ישראל:
- הטבעת אניית הנשק אלטלנה מולי חופי תל אביב 15.6.1948.
- חוף שרתון בת"א נסגר לרחצה 07.5.2001 בעקבות פריצת קו ביוב.
- חוף אכזיב נסגר לרחצה 21.6.2006[9]
- חוף קריית חיים נסגר לרחצה[10] במהלך חודש ספטמבר 2007 נוצר זיהום חול בחוף קריית חיים עקב דליפה של דלק כתוצאה מהתנגשות בין שתי אוניות וטביעת אחת מהן בפתח נמל חיפה. התוצאות של אירוע זה עלולות היו להיות חמורות ולהוות נזק סביבתי גבוה גם לים וגם לקרקעות הסמוכות אליו, אילולא טיפול חירום בשילוב טיפול ביולוגי שנעשה בשטח על ידי צוות של מומחים. שיקום הקרקע יבוצע באמצעות טכנולוגיה ביולוגית שפותחה במסגרת שיתוף פעולה ישראלי אמריקאי. התהליך נמשך כשלושה חודשים. הוכחה להצלחת התהליך היא אנליזות של דוגמאות חול מורכבות שנלקחו. בתחילת האירוע הן הראו ערכי TPH[11], כלל פחממנים שמקורם בדלקים, גבוהים מאד החורגים מהמותר. טכנולוגיית הטיפול שהצוות בחר לעבוד איתה היא חומרים בעלי יכולת טיפול ביולוגי: PRP ו-Oil sponge על מנת לטפל בבעיה אקולוגית זו. הנתונים כפי שנאספו בתקופת הטיפול שהחל באוקטובר 2007 עד לינואר 2008 מראים ירידה של כ-99.35% בתקופה של 75 ימים ב-TPH. ירידה משמעותית זו בריכוז הTPH הובילה למצב שריכוז המזהם הוא מתחת לערכי הסף של המשרד להגנת הסביבה שעומד על 100 TPH באזור מגורים.
- זיהום ים בחוף אלמוג 2011[12] . חמישה טון של מזוט שככל הנראה אוניה טורקית שיחררה, צפו על פני המים ויצרו כתם שחור. במסגרת האמצעים לטיפול בזיהום שאבו את מי פני השטח של הים, השתמשו בחומרים סופגים מיוחדים כגון PRP ו-OIL SPONGE, והשתמשו במחסומים צפים במטרה למנוע את התפשטות כתם המזוט על פני המים. לאחר מכן החומרים שספחו את הזיהום הועברו לטיפול ביולוגי ב"אפעה" .
- 01.07.2013 חוף השרון בהרצליה[13] נסגר בעקבות זיהום משפכים
- 17.6.2015 חוף קריית חיים נסגר לרחצה[14] בעקבות הזרמת שפכי מט"ש לים.
- חוף ניצנים נסגר ל-70 ימים בעקבות זיהום[15] 2015 .
- זיהום מים בחופי הקריות שמקורו בפיצוץ צינור נפט תת-מימי שנגרם על ידי האוניה המתחזקת אותו תקלה - ב-05.07.16[16] 2015
- זיהום מים חמור בפלמחים שמקורו בזרימת קלחין רבים בנחל שורק פורסם ב-16.03.16[17] 2016
- זיהום מים בחופי הקריות שמקורו בפיצוץ צינור נפט תת-מימי שנגרם על ידי האוניה המתחזקת אותו תקלה ב-05.07.16[18] 2016
- זיהום מים בחופי אביב וירושלים בתל אביב שמקורו בתקלה בתחנת שאיבה פורסם ב-02.08.16[19] 2016
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- מדריך לטיפול בזיהומי ים בשמן אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
- סיכום ימי סגירת חופי רחצה לפי ערים של עמותת צלול
- גרינפיס על הים שלנו
- מפת איכות המים מפת איכות המים בחופי הרחצה המוכרזים
- הקרן למניעת זיהומי ים אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
- "ישראל לא ערוכה לטיפול בדליפת נפט בים" אילנה קוריאל, ידיעות
הערות שוליים
- ^ אמנת ברצלונה
- ^ פקודת מניעת זיהום הים בשמן, המשרד להגנת הסביבה, 1980
- ^ החוק למניעת זיהומי ים (הטלת פסולת) 1983
- ^ המאגר המשפטי נבו, החוק למניעת זיהומי ים ממקורות יבשתיים 1988
- ^ פקודת הנמלים ותקנותיה
- ^ חוק שמירת הניקיון
- ^ הסבר על PRP מהאתר של נאס"א
- ^ הסבר על OIL SPONGE באנגלית
- ^ חוף אכזיב נסגר לרחצה 21.6.2006
- ^ איזיטופ תטהר את מפרץ חיפה, הארץ, אורה קורן
- ^ הגדרת TPH
- ^ ynet, יעל דראל, 24.6.2011
- ^ Nana, חדשות נענע 1.7.2013
- ^ ynet, מירית פנחס, 17.6.2015
- ^ המאבק המכוער מאחורי חוף ניצנים היפיפה, שמוליק חדד 25.5.2015
- ^ קנס בסך 2.7 מיליון ₪ לנמל אשדוד בשל זיהום ים, הודעות לתקשורת, יאיר קראוס 15.12.2015
- ^ מים צהובים: זיהום חמור בפלמחים, תמיר סטיינמן 6.3.2016
- ^ נפט דלף במפרץ חיפה, "לא להתרחץ בקריות", יאיר קראוס 5.7.2016
- ^ בשיא החום: אסור לרחוץ בחופים בתל אביב, רותם אליזרע, איתי בלומנטל ואילנה קוריאל 2.8.2016
