זכריא סינוואר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות ריקה זכריא סינווארערבית: زكريا إبراهيم حسن السنوار. בתעתיק לעברית: זכריא אבראהים חסן אל-סנואר; נולד ב-7 במרץ 1965) הוא היסטוריון פלסטיני, יליד ח'אן יונס שבדרום רצועת עזה. אחיהם של יחיא סינוואר ומוחמד סינוואר.

ביוגרפיה

זכריא סינוואר נולד ב-1965 בח'אן יונס שבדרום הרצועה למשפחת סינוואר. הוא היה אחיו הצעיר של יחיא סינוואר ואחיו הגדול של מוחמד סינוואר.

בשנת 1983 סיים את לימודיו התיכוניים בח'אן יונס. קיבל תואר ראשון בהיסטוריה מהאוניברסיטה האסלאמית ודיפלומה כללית מאוניברסיטת אל-אקצא. בשנת 2003 הוא קיבל תואר שני, ובשנת 2006 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה של הציונות ממכון המחקר והלימודים הערביים בקהיר.

כיהן כמנהל המרכז להיסטוריה באוניברסיטה האסלאמית בשנים 2000–2002, וכמרצה חבר במחלקה להיסטוריה בפקולטה לאמנויות באותה אוניברסיטה. חבר סגל באקדמיה לצוות הלבנונית.

בלילה שבין 17 ל-18 במאי 2025 תקף צה"ל[דרושה הבהרה] את האוהל בו שהה סינוואר בנוציראת שבמרכז הרצועה. דווח כי הוא נהרג יחד עם שלושה מילדיו[1], אך בהמשך היום התברר כי הוא שרד את התקיפה ונפצע באורח אנוש[2].

מחקריו

ד"ר סינוואר הכין מספר מחקרים, שהחשובים שבהם הם:

  • התעשייה הציונית בארץ ישראל (1918-1948), מחקר שפורסם בכתב העת למדעי הרוח והחברה של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס.
  • תפקידו של אורד וינגייט בפיתוח יכולות צבאיות ציוניות, כתב העת האוניברסיטאי האסלאמי, עזה,2007.
  • עקירת תושבי רצועת עזה: מחקר השוואתי בין הנרטיב הפלסטיני לנרטיב הישראלי, כתב העת האוניברסיטאי האסלאמי, 2007.
  • השקפת הציבור הישראלי הרוויזיוניסטי על ערבים ומוסלמים (1925-1948).
  • ראיון בעל פה, מחקר שפורסם בספר היסטוריה בעל פה. האוניברסיטה האסלאמית, 2005.
  • חוויית המעצר של שייח' אחמד יאסין, מייסד תנועת החמאס, בבתי כלא בישראל. האוניברסיטה האסלאמית של עזה, 2005.
  • חטיבת עזה בתקופה העות'מאנית הראשונה, 2004.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

זכריא סינוואר41065890Q123751411