זמירון (ציפור)
 זמירון
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | סבכיים |
| סוג: | קנית |
| מין: | זמירון |
| שם מדעי | |
 Acrocephalus melanopogon
| |
| תחום תפוצה | |
תחום התפוצה של זמירון: מקייץ
יציב
חורף
חולף
| |
זְמִירוֹן (שם מדעי: Acrocephalus melanopogon) הוא מין של ציפור שיר קטנה בסוג קנית (ידוע לפעמים גם בתור קנית זמירונית).
בישראל הוא חולף שכיח למדי וכן חורף במספרים קטנים במרבית חלקי הארץ, ובנוסף גם יציב או מקייץ נדיר.[1]
אטימולוגיה
שם הסוג Acrocephalus מיוונית עתיקה, akros, "הגבוה ביותר", ו-kephale, "ראש". ייתכן שנאומן ונאומן (אב ובן, אורניתולוגים גרמניים שהגדירו את הסוג קנית) חשבו ש-akros פירושו "חד, שפיצי". שם המין הספציפי melanopogon גם הוא מיוונית עתיקה, מהמילים melas - שחור, ו-pogon - זקן (ככל הנראה הכוונה הייתה לשפם, שגם השם האנגלי מורה אליו).[2]
תפוצה ובית גידול
הוא מתרבה בדרום האזור הפלארקטי עם מעט זוגות מקננים גם בצפון מערב אפריקה. זהו מין נודד חלקית. ציפורים מדרום מערב אירופה הן יציבות, ציפורים מדרום מזרח אירופה חורפות באזור הים התיכון, ותת-המין האסייתי נודד לערב, הודו ופקיסטן.
הוא נדיר מצפון לטווה התפוצה שלו, אך מזדמן לעיתים נדירות גם עד לפולין ודנמרק. היו כמה תצפיות בבריטניה, כולל זוג שקינן בקיימברידג'שייר בשנת 1946, אך רשומות אלה הוסרו לאחרונה מהרשימה הרשמית של ציפורים בריטיות, בשל חשש לזיהוי שגוי של קניות פסים או קניות אורז.[3]
בעבר הוא היה מקנן מצוי למדי בישראל, בנופי ביצה בעמקים הצפוניים ולאורך מישור החוף. עשרות עד מאות זוגות קיננו בעמק החולה, צפון הכנרת ועמק בית שאן. ייבוש הביצות ושאיבת הנחלים דרדרו את אוכלוסייתו עד לסף הכחדה, ובעשורים האחרונים הוא נמצא מקנן באתרים בודדים בלבד, ביניהם עמק החולה ואגמון הסופרלנד שליד ראשון לציון.[1]
קינון
ציפור זו היא מין המצוי בצמחיית מים זקופה כמו קנים וגומא. בתטולה 3–6 ביצים המוטלות מאמצע אפריל, והדגירה עליהן נמשכת 14 עד 15 ימים. הקן נבנה על פני מים בין קנים או בתוך שיח. מין זה הוא בדרך כלל מונוגמי (Leisler & Wink 2000).
תיאור והתנהגות
זהו מין קנית בינוני בגודלו, אורכו כ-12–13.5 ס"מ, מעט גדול יותר מקנית פסים הדומה לו. לבוגר גב חום מפוספס בפספוס דק וחלקיפ תחתונים לבנים. המצח משוטח, יש פס גבה לבנבן ובולט, סוככות אוזן אפורות והמקור חזק ומחודד.
הזוויגים זהים, כמו אצל רוב הסבכיים, אבל לצעירים יש פספוס כבד יותר ויש להם סימנים על החזה. כמו רוב הסבכיים, הוא אוכל חרקים וגם ניזון מחלזונות מים.
קולות
השירה מהירה ודומה לאלו של קנית פסים וקנית אירופית, עם קצת חיקויים ושריקות אופייניות לקניות. השירה רכה ומתנגנת יותר משל קרוביו, וכוללת קטעים המזכירים את זמיר הירדן. שלא כמו קנית פסים, הוא אינו שר בתעופה.
קישורים חיצוניים
- זמירון, באתר ITIS (באנגלית)
- זמירון, באתר NCBI (באנגלית)
- זמירון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- זמירון, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- זמירון, באתר GBIF (באנגלית)
- קטעי וידאו, תמונות וצלילים של זמירון, באתר ebird
- Xeno-canto: הקלטות אודיו של זמירון
- גיול וקביעת זוויג (PDF; 1.9 MB) מאת חוויאר בלסקו-זומטה וגרד-מייקל היינזה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אסף מירוז, זמירון, באתר הצפרות הישראלי
- ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 30, 56. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ Melling T (2006). "Time to get rid of the Moustache: a review of British records of Moustached Warbler" (PDF). British Birds. 99.
- Leisler, B. & Wink, Michael (2000): Frequencies of multiple paternity in three Acrocephalus species (Aves: Sylviidae) with different mating systems (A. palustris, A. arundinaceus, A. paludicola). Ethology, Ecology & Evolution 12: 237–249. טקסט מלא ב-PDF
- Snow, David W.; Perrins, Christopher M.; Doherty, Paul & Cramp, Stanley (1998): The complete birds of the western Palaearctic on CD-ROM. Oxford University Press.ISBN 0-19-268579-1
