חוות מקורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוות מקורה היא חווה פרטית העוסקת במגוון גידולים ביו-אורגניים ובעיבוד תוצרת אורגנית. החווה שוכנת בלבו של הר געש קדום במורדות המערביים של רכס הכרמל ליד מושב כרם מהר"ל (בין זכרון יעקב לעין הוד).

היסטוריה

החווה הייתה בבעלות משפחת אל מהאדי, שהתגוררו בשטח מהמאה ה-19.

לאחר מבצע שוטר, בחודש יולי 1948, נכבש השטח כולו, ובכלל זה הכפר איג'זים (כיום: כרם מהר"ל), אשר רבים משטחיו היו בבעלות אל מהאדי. בניגוד לתושבי הכפר, שנמלטו מהאזור אל מעבר לגבול, עו"ד מחמוד אל מהאדי נותר עם בני משפחתו בחווה, והמשיך לקיימה עד אמצע שנות ה-50.
אז, נקלע אל מהאדי לקשיים כלכליים וביקש למכור את החווה. בתום משא ומתן ממושך, נמכרה החווה לקרן הקיימת לישראל ב-1956. תושבי כרם מהר"ל, שאדמותיהם נושקות לאדמות החווה, קיבלו הבטחה של גורמי התיישבות כי החווה תועבר אליהם, מאחר שהם סבלו ממצוקה חמורה של קרקעות ראויות לעיבוד חקלאי.

ההבטחה הופרה, והחווה נמכרה לעו"ד החיפאי יעקב סלומון, נכדו של יואל משה סלומון.
המכירה עוררה סערה ציבורית עזה, שהקימו חברי מושב כרם מהר"ל ואנשי ציבור שנרתמו לזעוק את זעקתם. כלי התקשורת עסקו במכירה ובהבטחה שהופרה, ובמה שנראה אז כחוסר צדק משווע: המדינה סוחרת בקרקעות חקלאיות במקום לסייע לחקלאים שמתמודדים עם קשיי קיום. העיתונאים שסיקרו את הפרשה, רמזו על קשרי הון ושלטון – עו"ד סלומון נמנה עם פרקליטי הצמרת במדינה - והעניין הגיע גם לכנסת בשאילתא לשר החקלאות דאז, קדיש לוז.
למרות הסערה, התעקשו ראשי הקרן הקיימת לבצע את עסקת המכירה. לאחר שיצאה לפועל, סלומון שיכן בחווה את ביתו וחתנו – בני משפחת רילוב, המחזיקה בה עד היום.

כיום

לפני כ-15 שנים הוסבה החווה לגידול בשיטה הביו-אורגנית. כיום מגדלים בחווה מגוון של מטעים סובטרופיים על פי העקרונות האורגניים, הכוללים שימוש בקומפוסט אורגני במקום בדשן כימי ובשיטות אורגניות להגנה ממזיקים כגון: מלכודות, שימוש באויבים טבעיים והגנה על ידי רשתות מונעות מזיקים.

עקב מיקומה המיוחד של החווה בלב חורש טבעי בכרמל, הפעילות המשקית מוכוונת לשמירה על הסביבה. בשנת 2002 זכתה החווה במקום הראשון בתחרות שהתקיימה בין המשקים החקלאיים בארץ (לא רק המשקים האורגניים) בשמירה על הסביבה [1].

הגידול העיקרי בחווה הוא זיתים אורגניים לשמן זית ומאכל מזנים שונים חלקם מקומיים כמו הסורי והנבאלי וחלקם זנים איטלקיים שיובאו לארץ כגון: לצינו וקורטינה.

בחווה פועל בית בד אורגני המשמש לעצירת שמן מזיתי החווה בלבד בכבישה קרה.

כמו כן מגדלים בחווה ליצ'י, תאנים, אפרסמון וכרם ענבים מזן מרלו לייצור יין. בנוסף,גרות בחווה 10 משפחות בבתים שבעבר היו אסמים.

בוסתן תם

מטע הזיתים קרוי על שמו של טייס חיל האוויר, סרן תם פרקש, שנהרג במלחמת לבנון השנייה[1].

יקב אמפורה

בלב חוות "מקורה" שבכרם מהר"ל, משובץ פסיפס אבנים ומחופה בגג רעפים אדמדם, שוכן מבנה יקב "אמפורה", שבו מיוצרים כ–65,000 בקבוקים בשנה. היקב הוקם בשנת 2000 על ידי גיל שצברג וגיא רילוב[2][3].

מעיין מקורה

מעיין מקורה ממוקם במרכזו של הר הגעש ובליבו של חורש טבעי הסמוך למטעי הזיתים של החווה. מיקומו של המעיין באזור אורגני, מבטיח את ניקיונם של המים וזאת עקב ההימנעות משימוש בכל חומר כימי מזהם בחקלאות.
הטוף שהוא סלע געשי, אוגר בתוכו את מי הגשמים ומהווה מאגר מים תת-קרקעי טבעי.
התכונות המינרליות המיוחדות של מי מעיין מקורה נובעות מהרכב הסלעים המכילים את המים. תכונותיו המיוחדות של מעיין מקורה הן חלק מפולקלור מקומי. מאז תחילת המאה ה-20 כפריים מכל האזור סיפרו בשבחם ונהגו לבוא למקורה על מנת להצטייד במי המעיין במקום.
מי המעיין עשירים בסידן ומגנזיום.

לקריאה נוספת

  • שישים שנות מושב - סיפורו של כרם מהר"ל, מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת כרם מהר"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מירית קושניר סטרומצה, משפחת פרקש הקימה בוסתן אורגני לזכר בנה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 1 במאי 2016
  2. ^ אתר למנויים בלבד איתי גלייטמן, אז איך היינות של היקב הכי יפה בארץ?, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2014
  3. ^ אתר למנויים בלבד ליבי שפרלינג, 10 מקומות לשתות ולקנות בהם יין בסוף השבוע, באתר הארץ, 6 באפריל 2016



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0