קיסריה (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיסריה
Rotschield036.jpg
שדרות רוטשילד במבט צפונה. מגדל המים ומבנה בית הספר היסודי נראים מימין, ומשמאל נראה מגרש החנייה של המרכז המסחרי
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
גובה ממוצע[1] ‎21 מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,113 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
32°30′27″N 34°54′28″E / 32.5075190711756°N 34.9077525245928°E / 32.5075190711756; 34.9077525245928
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
9 מתוך 10
caesarea.org.il
סמל משפחת רוטשילד במרכז המסחרי ביישוב

קֵיסָרְיָה הוא יישוב קהילתי השוכן ליד קיסריה העתיקה. הוא נחשב לאחד היישובים היוקרתיים בארץ ורוב התושבים בעלי הכנסות גבוהות. עיקר הבנייה ביישוב היא בנייה נמוכה של וילות וקוטג'ים, והוא מצטיין בחזותו ובאיכות החיים שהוא מציע לתושביו.

קיסריה הוא היישוב היחיד בארץ המנוהל על ידי חברה כלכלית, "החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ" שבבעלות קרן רוטשילד קיסריה. הקרן נוסדה על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד (אנ'), נכדו של הנדיב הידוע. מבחינה מוניציפלית משתייך היישוב, מאז שנת 2003, למועצה האזורית חוף הכרמל. מאחר שהחברה אינה רשות מוניציפלית, על פי הסכם משנת 2004 בין התושבים לחברה, הארנונה שהם מחויבים לשלם מחולקת בין המועצה האזורית חוף הכרמל לבין החברה. החלק שמשולם לחברה נקרא דמי שירותים, והאחריות לאספקת השירותים המוניציפליים מתחלקת בין החברה לבין המועצה. בשנת 2009 התגוררו בקיסריה כ-4,900 תושבים.

היסטוריה

היישוב הוקם על קרקעות השייכות לארגון פיק"א, מקום בו שכן מאז 1884 הכפר הבוסני קיסאריה, שחלק מ-960 תושביו נמלטו בזמן מלחמת העצמאות, והיתר גורשו על ידי ארגון ההגנה. בתיו של הכפר נהרסו בחודשים ינואר-פברואר 1948[3]. הברון רוטשילד שהיה בעליה של הקרקע באמצעות ארגון פיק"א, החליט כי אדמות האזור לא יוענקו למדינת ישראל, כיתר אדמותיו של הארגון, אלא ינוהלו על ידי קרן שתוקם לשם כך בשיתוף עם ממשלת ישראל. ב-15 באוקטובר 1958 הסכימה הממשלה להצעת הברון, ולאחר תקופת מבחן בת שלוש שנים, בראשית 1962, נחתם הסכם ברוח זו בין הברון לבין שר האוצר לוי אשכול. הברון רוטשילד הקים את "קרן רוטשילד קיסריה", ומסר לרשותה שטח של 20 קמ"ר בהסכם חכירה למשך 200 שנים. עוד הקים הברון את החברה לפיתוח קיסריה כחברה בת של הקרן, והפקיד בידיה את ניהול השטח ופיתוחו.

ביולי 2007 החליטה הממשלה שלא במסגרת תוכנית איחוד הרשויות לשקול איחוד של קיסריה עם אור עקיבא. בחודש מרץ 2008 נדחתה ההחלטה על ידי שר הפנים מאיר שטרית. בתמורה התחייבה החברה לפיתוח קיסריה להעביר 3.5 מיליון דולר בשנה לשכנותיה ולהקים בריכת שחייה באור עקיבא.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקיסריה (יישוב) 6,113 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏.

מבנה היישוב ואתריו

קיסריה משתרעת בין כביש 2 ממזרח ואמות המים לקיסריה העתיקה וחוף הים ממערב. היישוב ארוך וצר - אורכו כחמישה קילומטרים, ורוחבו אינו עולה על קילומטר בודד. לאורכו של היישוב נמתח רחובו הראשי - שדרות רוטשילד - ומשני צדדיו משתרעות שכונותיה של קיסריה. ל-11 השכונות הוענקו שמות (המעוף, הציפורים, הים, ההדרים, הפרחים, הצמרות, החורש, הביכורים, העדי, הרקיע ואבני חן), אך בדרך כלל מתייחסים אליהן לפי מספריהן (2 עד 12 ו-13). כמעט כל מבני הציבור של היישוב מרוכזים לאורכן של שדרות רוטשילד: מלון דן, מועדון הגולף, בית הכנסת הוותיק והמרכז התורני "אוהל ברוך", בית הספר היסודי שנוסד בשנת 2003, מגדל המים ומוזיאון ראלי ממזרח לו; ופסיפס הציפורים, "גן הספסלים", המרכז המסחרי ומגרשי הספורט ממערב לו. שכונת המשולשים שבה שכנו בעבר בתי נופש בצורת משולש, שייכת גם היא לקיסריה, אף על פי שהיא שוכנת מחוצה לה. שטח היישוב הוא כ- 12,000 דונם (עפ״י מהנדס החברה לפיתוח קיסריה).

עם אתרי היישוב נמנים:

  • מוזיאון ראלי - מוזיאון לאמנות לטינו-אמריקאית ולמורשת יהדות ספרד, מייסודו של הארי רקנאטי המוזיאון פתוח לביקורים ללא תשלום.
  • מועדון הגולף קיסריה הוא מועדון הגולף הראשון בישראל, והיחיד עד פתיחתו של מועדון הגולף בקיבוץ געש. המועדון שבו 18 גומות, נפתח באופן בלתי רשמי ב-1960 ובאופן רשמי ב-1961. ב-1987 נפתח במועדון בית ספר לגולף, ופועלות בו מסעדה וחנות גולף. המועדון מארח את תחרויות הגולף במשחקי המכביה.
  • מלון דן קיסריה המשתרע על שטח של 60 דונם ובו 188 חדרים וסוויטות.
  • פסיפס הציפורים - רצפת פסיפס של וילה ביזנטית מפוארת ובה תיאור של ציפורים ובעלי-חיים אחרים. המקום פתוח לביקורים ללא תשלום.
  • שמורת חרובי קיסריה היא שמורה מוצעת שעדיין לא הוכרזה. השטח המוצע לשמורה משתרע על-פני 1,043 דונם, בין היישוב ובין כביש 2. בשטח המוצע חברות צמחים אופייניים למישור החוף, בהתאם למרחק מהים וליציבות החולות, ומספר מיני עצים, במיוחד עצי חרוב ואלת המסטיק[4].

אזור התעשייה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פארק תעשייה קיסריה

אזור התעשייה של קיסריה, הקרוי "פארק תעשייה קיסריה", נמצא מזרחית לכביש 4, במבואות פרדס חנה-כרכור, והוא מנותק מאזור המגורים של היישוב. שטחו של אזור התעשייה כ-3,500 דונם והוא מנוהל על ידי החברה לנכסי קיסריה שהיא גם בעלת הקרקע. הפארק מורכב מחלק צפוני שבו שוכנת תחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה, וחלק דרומי, וביניהם מפריד כביש 651 המחבר בין קיסריה לפרדס חנה. הפארק רחב הידיים מטפח תעשיות מתקדמות וידידותיות לסביבה העוסקות בתחומי הטכנולוגיה השונים, כגון היי-טק, ביוטכנולוגיה, מיכשור רפואי, טכנולוגיות מים ועוד. כ-170 חברות פועלות בפארק והן מעסיקות כ-5,500 עובדים [5].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיסריה (יישוב) בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ בני מוריס, לידתה, עמ' 82
  4. ^ חרובי קיסריה באתר רשות הטבע והגנים
  5. ^ מבני תעשייה - החברה לנכסי קיסריה
השכונה הצפונית ביישוב
Magnify-clip.png
השכונה הצפונית ביישוב



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0