עופר (מושב)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תבנית:בוט יישובים/0810 עופר (עֹפֶר) הוא מושב השוכן על מורדותיו המערביים של הכרמל, שייך למועצה אזורית חוף הכרמל. המושב שוכן בליבו של יער אורנים נטוע וחורש טבעי (יער עופר), חלקו המערבי של היישוב צופה אל מימי הים התיכון. הוקם ב-1950 על ידי עולים מהודו, מקהילת יהודי קוצ'ין, קהילת הבגדדים (יהודים ממוצא עיראקי שחיו בהודו), קהילת בני ישראל ועולים מעיראק. בתחילת שנות ה-60 הצטרפו למושב עולים מפרס וכורדיסטן. כיום מתגוררים בו תושבים מכלל קהילות ישראל.

מקור השם

מקור שמו של המושב נגזר משמו של היישוב הערבי עין ע'זאל שסמוך לחורבותיו נבנה היישוב העברי. תושביו הערביים של עין ע'זאל עזבו אותו בעקבות מבצע שוטר במלחמת העצמאות. פרוש השם הערבי הוא "עין הצבי" ועופר הוא בן הצבי וגם בן האייל.

שמו של המושב עין איילה הסמוך נגזר גם כן משם היישוב הערבי.

שנים ראשונות

תחילתו של המושב בעמק קטן צמוד למעיין המקומי שהוא אחד מהמעיינות הבודדים בכרמל. בשנים הראשונות גרו התושבים במבני פח והחלו לעסוק בגידולי שדה ולעיתים אף השתמשו במימי המעיין הסמוך (עין ע'זאל) לצורכי הקיום הבסיסי. כעבור שלוש שנים הקימה הסוכנות היהודית את ראשוני המבנים ממזרח למיקום הראשוני והמושב התבסס במיקומו הנוכחי כיום, כשלושה קילומטרים ממזרח לכביש חיפה-ת"א הישן (כביש 4). בשנים הראשונות לאחר המעבר לבתי הקבע עסקו מרבית התושבים בחקלאות מקומית; בעיקר בגידולי שדה ורעיית צאן. במהלך שנות ה-70 החלו בפיתוח ענף החממות בעיקר לצורך גידולי פרחים ליצוא. בנוסף ענף הלול תפס מקום חשוב ורבים מהתושבים גדלו עופות פתם ששווקו למשחטות אזוריות.

צורת המושב

היישוב נושא צורה שמשית הכוללת מעגל מרכזי ובו עיקר מבני הציבור אשר ממנו יוצאות שלוחות (קרניים) שלאורכן בתי מגורי התושבים.

אופי המושב כיום

עד לשנות האלפיים רוב תושבי המושב התפרנסו מחקלאות, ובעיקר מגידול פרחים ירקות ולולי עופות. בנוסף קיימים עדיין במושב מגדלי צאן ובקר. כיום מרבית התושבים אינם עוסקים בחקלאות ובמושב מתפתחת תיירות מקומית הכוללת מבני הארחה (צימרים) חוות רכיבה על סוסים, משקי חקלאות אורגנית ועוד.

נוער

המושב נכלל בתנועת הנוער העובד והלומד של בני המושבים, בני הנוער במושב משתתפים בפעילויות השונות ועוסקים בתמיכה בקהילה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0