לדלג לתוכן

חוח ספרדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קריאת טבלת מיוןחוח ספרדי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
סוג: חוח
מין: חוח ספרדי
שם מדעי
Scolymus hispanicus

חוֹחַ סְפָרַדִּי (שם מדעי: Scolymus hispanicus) הוא מין דו-שנתי או רב-שנתי קוצני וקייצי ממשפחת המורכבים.[1][2] הוא אחד משני מיני הסוג חוח הגדלים בר בישראל, לצד חוח עקוד, ואחד משלושת מיני הסוג בעולם. המין נפוץ בשדות בור ובמקומות נטושים בחבל הים-תיכוני של ישראל. הפריחה נמשכת מסוף האביב ובמהלך הקיץ.[3] הצמח מסועף מבסיסו ומתאפיין בגבעולים מכונפים וקוצניים באופן מקוטע לכל אורכם, בעלים קוצניים ששפתם כמעט שאינה לבנה או מעובה, בחפי מעטפת חיצוניים ארוכים וקוצניים ובקרקפות צהובות או כתומים שכל פרחיהן לשוניים; צדן החיצוני של הכותרות מכוסה שערות קצרצרות לבנות ועדינות, והמאבקים צהובים.

הגבעולים בעלי הכנפיים הרחבות והקוצניות לכל אורכם הם תופעה נדירה יחסית בישראל במשפחת המורכבים, ויחד עם הקרקפות הצהובות עד כתומות הם מעניקים למיני החוח מראה ייחודי לעומת שאר מיני המורכבים בישראל. על ההבחנה בין חוח עקוד לחוח ספרדי ראו בערך חוח.

פנולוגיה

חוח ספרדי בדומה לחוח עקוד הוא צמח חד-שנתי קיצי.

הנביטה והתפתחות שושנת העלים מתחילות בתחילת פברואר, והעלווה נובלת בסוף ספטמבר.

הפריחה נמשכת מסוף אפריל ועד תחילת ספטמבר.

הפירות הירוקים ניכרים מתחילת יוני ועד תחילת אוגוסט, ואילו הפירות הבשלים ניכרים מאמצע וסוף אוגוסט. הפצת הזרעים נמשכת מתחילת אוגוסט ועד סוף נובמבר.[3]

מאפיינים מורפולוגים

חוח ספרדי הוא עשב דו-שנתי או רב-שנתי, גובהו 40 עד 100 ס"מ, ירוק, מכוסה מעטה של שערות דקות וארוכות דמויות קורי עכביש, וביניהן זיפים לבנים ארוכים ומסולסלים באופן לא סדיר.

הגבעולים אשונים (קשיחים) ומסועפים באופן מכבדי. העלים מסורגים, אשונים ובעלי אונות קוצניות. בסיסי העלים סורחים לאורך הגבעול ויוצרים כנפיים קוצניות מקוטעות, מאונות וקוצניות; שפת הכנפיים כמעט שאינה לבנה או מעובה.

העלים מתחלקים לעלי שושנת ולעלי גבעול (בעת הפריחה רובם עלי גבעול) טרפי העלים באורך 40 עד 200 מ"מ וברוחב 15 עד 70 מ"מ,[4] ושפתם כמעט שאינה לבנה או מעובה.

עלי השושנת בעלי פטוטרת.

עלי הגבעול גילדניים, מוארכים-דמויי אזמל, בעלי שיניים מפותלות-גליות ומחולקים לאונות מנוצות קוצניות; עורקיהם בולטים.

הקרקפות הומוגמיות (כל הפרחים בקרקפת מאותו טיפוס), לשוניות ויושבות.[5] הקרקפות יחידות או ערוכות בקבוצות של 2 עד 4 בחיק העלים לאורך הגבעולים.

המעטפת כפולה, בעלת דור חיצוני ודור פנימי. המעטפת באורך 15 עד 20 מ"מ וברוחב 8 עד 10 מ"מ, וגדלה בשלב הפרי. חפי המעטפת החיצוניים דמויי עלים, בעלי רכס אורכי עדין וקוצים ארוכים. חפי המעטפת הפנימיים רעופים, דמויי אזמל, קירחים, ירוקים ובעלי שוליים קרומיים.

המצעית חרוטית עד חצי-כדורית, מכוסה במוצים דמויי ביצה עד כמעט מעוגלים; חלקם העליון משונן בשיניים זעירות בלתי שוות. בין המוצים חבויים הזירעונים, וכל מוץ עוטף את הזירעון, מאוחה אליו ונושר עמו.[6]

הפרחים כולם לשוניים, דו-מיניים וצהובים או כתומים; הכותרת ארוכה, מאוחת עלים ומסתיימת בלשונית בעלת חמש שיניים. צדם החיצוני מכוסה שערות קצרצרות לבנות ועדינות.[7]

האבקנים 5, מאבקיהם צהובים ומאוחים לצינור המקיף את עמוד השחלה.

השחלה תחתית, בעלת מגורה אחת וביצית אחת, ועמוד השחלה מתפצל לשתי אונות צלקת.

הזירעונים פחוסים בגבם, עטופים במוצים של המצעית ומהווים יחד עמם יחידת תפוצה; הם מעוגלים בקירוב עד דמויי ביצה ואורכם 3 עד 5 מ"מ.

הציצית מורכבת מ-2 עד 3 זיפים בלתי שווים הנושרים בקלות.

מספר הכרומוזומים 2n = 20.

תפוצה עולמית

חוח ספרדי הוא צמח עשבוני דו-שנתי או רב-שנתי ים-תיכוני, בעל תחום התפוצה הרחב ביותר מבין שלושת מיני הסוג. תפוצתו מקיפה כמעט את כל אגן הים התיכון, ומשתרעת מחצי האי האיברי ופורטוגל במערב, דרך דרום אירופה וחופיו הצפוניים של הים התיכון, לרבות צרפת, איטליה, חצי האי הבלקני, יוון ואיי הים התיכון. גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד רומניה, אוקראינה, חצי האי קרים, הקווקז הצפוני ושווייץ. מדרום הוא משתרע לאורך חופי צפון אפריקה – ממרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב – ומגיע עד מצרים, למעט חצי-האי סיני. מטורקיה מתפצלת תפוצתו לשלוש שלוחות: שלוחה צפונית דרך עבר הקווקז אל אזור הקווקז וחופי הים השחור; שלוחה מזרחית אל עיראק ודרום-מערב איראן; ושלוחה דרומית דרך לבנון-סוריה, ירדן וישראל.

בנוסף, הוא הובא והתאקלם באזורים שונים בעולם, ובהם בריטניה, חלקים מצפון אמריקה (אלבמה, קליפורניה, ניו יורק ופנסילבניה), ואזורים בדרום-מזרח אוסטרליה, לרבות ניו סאות' ויילס וויקטוריה.

חוח ספרדי מרחיב את תחום תפוצת הסוג צפונה ומזרחה עד אזור הקווקז, חופי הים השחור ואיראן, בעוד שחוח עקוד (Scolymus maculatus) מרחיב את תחום תפוצת הסוג דרומה אל צפון-מזרח אפריקה הטרופית, לרבות אריתריאה, אתיופיה וסודאן – אזורים שאליהם חוח ספרדי אינו מגיע.[8]

תחום תפוצתו הטבעי של תת-מין טיפוסי (subsp. hispanicus) חופף במלואו את תחום תפוצתו של המין כולו.[9]

תחום תפוצתו הטבעי של תת-מין מערבי (subsp. occidentalis), שתואר למדע לראשונה בשנת 2000, משתרע במקרונזיה ובמערב ובמרכז אגן הים התיכון. הוא גדל באיים האזוריים, באיים הבלאריים, באיים הקנריים, בפורטוגל, בספרד, בצרפת, באיטליה ובסרדיניה, וכן במרוקו, אלג'יריה ותוניסיה.[10]

בית גידול ותפוצה בישראל

בית הגידול של חוח ספרדי הוא בשדות בור של צומח עשבוני ומקומות נטושים על קרקעות שונים במיוחד בקרקעות גיר.

תחום תפוצתו בשרון, בדרום מישור החוף, בגליל העליון ובגליל התחתון, בכרמל, בעמק יזרעאל, בשומרון ובהרי יהודה; בגולן ובאדום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוח ספרדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Scolymus hispanicus L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ↑ Scolymus hispanicus L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-12-2025
  3. ^ 3.0 3.1 חוח ספרדי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  4. ↑ Scolymus hispanicus, Flora of North America, ‏5-11-2020
  5. ↑ Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 406-407
  6. ↑ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 482
  7. ↑ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 734-735
  8. ↑ Scolymus maculatus L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  9. ↑ Scolymus hispanicus subsp. hispanicus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  10. ↑ Scolymus hispanicus subsp. occidentalis F.M.Vázquez, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

חוח ספרדי43366552Q1403748

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חוח_ספרדי&oldid=3772341"