חוקת אתיופיה (1987)
חוקת אתיופיה העממית היא חוקה שיוסדה באתיופיה ב-10 בספטמבר 1987 ועל בסיסה קמה הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה. החוקה הייתה בתוקף עד ה-27 במאי 1991, כאשר האיחדג השתלט על הממשלה האתיופית.
היסטוריה
| החונטה הצבאית האתיופית | |
|---|---|
|
לאחר שמפלגת הפועלים האתיופית נוצרה, המשימה הראשונה שלה הייתה לייצר חוקה שתוביל ותנחה את "הרפובליקה העממית" שעמדה לקום באתיופיה. במרץ 1986 נוצרה וועדה חוקתית שמנתה כ-343 חברים, על מנת שתיצור טיוטה לחוקה על עקרונות הסוציאליזם. למרות זאת הוועדה התחלפה, ובמקומה מילאה את תפקיד כתיבת החוקה הוועדה המרכזית של מפלגת הפועלים, שמנתה כ-122 איש. הוועדה החוקתית שהחונטה הצבאית האתיופית (הדרג) מינתה, הייתה במקור "המכון לחקר העמים באתיופיה", וועדה שהוקמה ב-1983 בגלל הגיוון האתני הרב באתיופיה וההתקוממיות השונות של הלאומים בה. מכון זה היה מאויש בעיקר באקדמאים מאוניברסיטת אדיס אבבה, והוא המשיך לכהן כוועדה מייעצת לדרג. במכון זה היו נציגים רבים כגון מנהיגי דת, אמנים, סופרים, רופאים, אקדמאים ונציגים של קבוצות אתניות שונות הרכיבו את המכון.
במשך שישה חודשים נוסחה החוקה עד הפרטים הקטנים, וביוני 1986 הוועדה פרסמה את טיוטת החוקה שכללה 120 סעיפים. ממשלת אתיופיה הדפיסה כמיליון עותקים ופיזרה אותם בכל רחבי המדינה על ידי מטוסי חיל האוויר האתיופי. פיזור החוקה נועד לאפשר לאוכלוסייה להבין את משמעות החוקה החדשה ולדרג את הלך הרוח באתיופיה, אך נראה כי לאוכלוסייה האתיופית הכללית לא היה אכפת מהחוקה ומצורת השלטון אלא מה בדיוק הזכויות שלהם מכוח החוקה. אחד הסעיפים הבעייתים היה איסור הפוליגמיה, שגרם לזעם בקרב המוסלמים, וכן בעיית האוטונומיה החלקית שניתנה לחלק מהמחוזות במקום מירכוז המדינה או ביזורה. על פי טענות הממשלה, אזרחי אתיופיה הגישו כחצי מיליון הצעות עריכה.
ב-1 בפברואר 1987, לאחר עריכת הטיוטה, נערך משאל עם על אישור החוקה. לאחר שלושה שבועות הממשל באתיופיה הכריז על התוצאות: על פי הדיווח כ-96% מאוכלוסיית אתיופיה השתתפו במשאל העם, מתוכם כ-80% הצביעו בעד, 18% נגד והשאר קולות פסולים. האשרור של החוקה על ידי אזרחי אתיופיה הפך את הממשלה המרקסיסטית לחוקית, ונועד להראות לקהילה הבינלאומית והעולם המערבי שהכל נעשה באופן דמוקרטי, אך למרות זאת העולם המערבי המשיך לתמוך בתנועות ההתנגדות נוסח הוויאנה והשעביה. החוקה נהפכה לאפקטיבית רק ב-10 בספטמבר 1987, כאשר הדרג בוטל וכל הסמכויות הועברו אל ממשלת הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה, שהוקמה כבר ב-22 בפברואר 1987. החוקה התקיימה עד להשתלטות תנועות ההתנגדות על הממשלה האתיופית ב-27 במאי 1991.
תוכן
- פרק 1: הגדרת אתיופיה כמדינת הפועלים וכלל האזרחים (עממיות). השפה הלאומית נשארה אמהרית, ואתיופיה הוגדרה בתור מדינה דמוקרטית.
- פרק 2: עוסק בהגדרת המערכת הכלכלית של המדינה שהייתה סוציאליסטית.
- פרק 3: עוסק בתרבות, שמירה על יסודות המשפחה, חינוך ושירותים חברתיים בנוסף לביטוח בריאות.
- פרק 4: עוסק ב"הגנה על המולדת", הכוונה לאיומים על המערכה השלטונית הסוציאליסטית ועל אתיופיה עצמה, בפרק זה צבא אתיופיה משנה את שמו הרשמי ל"הצבא המהפכני האתיופי".
- פרק 5: עוסק בקיום יחסים בינלאומים ובדו-קיום עולמי, פרק זה דומה מאד למדיניות הסובייטית שלפני הגלאסנוסט.
- פרק 6: עוסק באזרחות.
- פרק 7: עוסק בחופש האדם וזכויות האזרחים.
- פרקים 8-15: עוסקים בכלל במערכת השלטונית של אתיופיה העממית, ובפרט,
- פרק 8: עוסק במבנה המדינה.
- פרק 9: עוסק ב"שנגו" הלאומי (הפרלמנט).
- פרק 10: עוסק במועצת המדינה (רשות שפעלה, בין השאר, כפרלמנט בעת פגרת ה"שנגו").
- פרק 11: עוסק בנשיא.
- פרק 12: עוסק בממשלה.
- פרק 13: עוסק במערכת השלטונית של מחוזות אתיופיה.
- פרק 14: עוסק בשפיטה.
- פרק 15: עוסק ברשות התובעת.
- פרק 16: עוסק בדגל אתיופיה, בסמלה, בהמנונה, בשפתה הרשמית ובבירתה.
- פרק 17: עוסק בהליך תיקון החוקה ובהיותה המסמך המשפטי העליון של אתיופיה העממית.
ביקורת
אתיופים רבים ראו בחוקה כתרגום מקוצר של "החוקה הסובייטית של שנת 1977", שלא נועדה באמת לעזור לעם. נטען כי אתיופיה למעשה הפכה לגרורה סובייטית וכמעט לרפובליקה סובייטית. בחוקה זו אתיופיה הציגה את עצמה כמדינה נאורה, בלי התייחסות לאפריקה כלל אלא רק לסוציאליזם. ההבדל בין אתיופיה לברית המועצות היה שאתיופיה לא הייתה פדרציה של רפובליקות סוציאליסטיות אלא מדינה אחידה אחת על מנת ליצור מדינה רב-אתנית ולא פדרצייה רב לאומית.
לקריאה נוספת
- ברהו זאוודה, ההיסטוריה המודרנית של אתיופיה, מסת"ב 0821409719 (אנגלית).
- אדמונד ג'וזף קאלאר, אתיופיה המהפכנית, מסת"ב 025335014X (אנגלית)
| חוקת אתיופיה | |
|---|---|
|
| הקודם: חוקת סלאסי השנייה |
חוקת אתיופיה 10 בספטמבר 1987 - 27 במאי 1991 |
הבא: הצ'רטר הלאומי |
