חוקת קנטקי
חוקת קנטקי (באנגלית: Kentucky Constitution) היא המסמך המשפטי המחייב והגבוה ביותר בחוק של קהיליית קנטקי. החוקה אושרה בבית המחוקקים המדינתי בשנת 1792. במרוצת השנים עברה החוקה מספר תיקונים, כשהמוכרים ביניהם אירעו ב-1799 ו-1850.
כינון החוקה
הכינוס החוקתי הראשון בו כוננו את החוקה נקרא על ידי הקולונל בנג'מין לוגן ב-27 בדצמבר 1784, בדנוויל, בירת מחוז קנטקי שבוירג'יניה. במהלך שמונה השנים הבאות נערכו עשרה כנסים חוקתיים, כשכל אחד מקדם יחלק שונה בחוקה. היא אושרה ב-1 ביוני 1792 בקונגרס של ארצות הברית, ביום כניסתה של קנטקי למדינות ארצות הברית.[1] לחוקת המדינה כמה נקודות דמיון לחוקת ארצות הברית; חוקת קנטקי מרכזת שלושה ענפי ממשל, חקיקה, רשות מבצעת ורשות שופטת, ואספה כללית מדינתית הכוללת שני דרגים – הבית התחתון, בית הנבחרים של קנטקי, והבית העליון, הסנאט של קנטקי. היא מכילה את כתב הזכויות לאזרחיה, ואת שיטת הבחירות לתפקיד מושל המדינה והסנאטורים המייצגים אותה בסנאט של ארצות הברית.[2]
חוקת 1799
בבחירות למושלות קנטקי 1795 לא הורשו אזרחי המדינה להצביע. לאחר הבחירות כתבו מספר סופרים ומשוררים שירי מחאה על החוקה הראשונה של המדינה. הם מחו על אופן בחירת המושל והסנאטורים המייצגים את המדינה בסנאט של ארצות הברית. רבים מתושבי המדינה תיארו את החוקה כבעלת נרטיב אנטי-דמוקרטי, ואף הציגו למחוקקים את פערי רמת החיים בינם לבין תפקידי האליטה, דוגמת שופטים, מושלים ואנשי צבא. בניגוד להחלטות הקודמות של בית המחוקקים, התקבלה הקריאה הטרומית לשינוי החוקה פה אחד. לאחר הניסיון הכושל לאשרר את החוקה עם מספר שינויים בה, החליט ג'יימס גררד, מושלה השני של קנטקי, לכונן חוקה חדשה. כדי לכונן חוקה חדשה, דרוש רוב של שני משאלים עוקבים באספה הכללית, או רוב של שני שלישים הן בבית המחוקקים והן בסנאט המדינתי.
החוקה נכתבה ואושרה בסנאט ובבית הנבחרים של המדינה ב-22 ביולי 1799. בחוקה זו שונתה שיטת מערכת הבחירות; מעתה ואילך נבחרו הסנאטורים, נציגי בית הנבחרים והמושל בבחירות ישירות. החוקה החדשה הגבילה את כהונת המושל קדנציה אחת בלבד.
חוקת 1850
משנת 1828 החלו להישמע קולות לשינוי החוקה באספה הכללית המדינתית. היות שחוקתה הקודמת של המדינה היוותה מכשול לכינוס האספה, נדרשו עשרים שנים ליצור ועדה חדשה, שהואמנה על תיקון החוקה. הוועדה התכנסה בפרנקפורט ב-1 באוקטובר 1849. הנציגים הביעו את חמתם על כוח המושל, שידו הייתה על העליונה במינוי תפקידי ממשל רבים. בחוקה החדשה הטילו הנציגים מגבלות לכהונתם של השופטים ופקידי הממשל, ותהליך היבחרותם הפך לבחירות עממיות.[3] זכויות העבדים נפגעו בחוקה החדשה, וההגנה על רכושם הונמך בהרבה. בנוסף, נאסר על מתנגדי העבדות להתמודד לתפקיד המושל או לבית הנבחרים המדינתי.
חוקת 1891
בעקבת מלחמת האזרחים האמריקנית תוקנה החוקה שלוש פעמים. הקריאה לכינון חוקה חדשה הציגה את הפערים בין האמנה המדינתית של קנטקי, לחוקת ארצות הברית. ברמה הפדרלית, סיפקה החוקה הגנה על רכוש העבדים, בניגוד לחוקה האמריקנית. הכינוס לכינון החוקה החדשה התרחש ב-8 בספטמבר 1890. החוקה העלתה את מעמד האזרחים, והקנתה להם השפעה בחוקתה העתידית שלק קנטקי. מעתה ואילך אשרור עתידי שלה, דרש משאל עם של האזרחים. החוקה החדשה הגבילה את שכר פקידי המדינה ל-5,000 דולרים. אולם בשנת 1949, בתיקון לחוקה, הועלה שכר זה ל-12,000 דולרים.
תיקונים נוספים
מספר תיקונים לחוקת קנטקי נחקקו בשנת 1992. ראשית, הוסרה הקצבת הכהונה של המושל. בהתאם לתיקון כיהן פול פאטון שתי קדנציות רצופות, והיה מושל קנטקי השני שעושה זאת (אחרי ג'יימס גררד). בנוסף, חוזק כוחו של סגן המושל. בעבר מונה הסגן למחליף בפועל של המושל כשהיה מחוץ לגבולות קנטקי. כיום, אם המושל אינו כשיר למלא את תפקידו, סגנו מחליף אותו בפועל עד ליום מותו.
הערות שוליים
- ^ "Constitutional Background". Kentucky Government: Informational Bulletin No. 137 (Revised). Frankfort, Kentucky: Kentucky Legislative Research Commission. February 2003.
- ^ Kleber, John E., ed. (1992). "Constitutions". The Kentucky Encyclopedia
- ^ Kleber, John E., ed. (1992). "Constitutions". The Kentucky Encyclopedia.
