חוק האזנת סתר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 3 ביולי 1979 |
| תאריך חקיקה עברי | ח׳ בתמוז תשל״ט |
| גוף מחוקק | הכנסת התשיעית |
| מספר תיקונים | 7 |
| נוסח מלא | [1] |
חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 הוא חוק שנועד להסדיר את סוגיית האזנות הסתר בישראל. החוק מגדיר באילו מקרים מותר לבצע האזנת סתר ומיהם הגורמים המוסמכים לבצע זאת, את הבקרות והפיקוח אחר פעילות האזנת סתר. החוק קובע כי מי שמבצע האזנת סתר שלא כדין, דינו מאסר ל-5 שנים.
החוק אושר ב-1979 ומאז ועד ינואר 2022 הותקנו 7 תיקונים לחוק.
עיקרי החוק
האזנת סתר שלא כדין
- סעיף 2 לחוק מגדיר כי העונש על ביצוע האזנת סתר ללא היתר הוא 5 שנות מאסר. עוד מפרט הסעיף כי מי שעושה שימוש אישי במידע שנאסף במסגרת האזנת סתר, בין אם האזנת הסתר בוצעה כדין ובין אם לא, או מי שמוסר מידע מהאזנת סתר לאדם שאינו מוסמך לכך, דינו 5 שנות מאסר. שימוש במתקן ציטוט ללא היתר גורר גם כן 5 שנות מאסר. בהמשך לכך סעיף 2א כולל התייחסות ספציפית לחוקרים פרטיים וקובע כי בנוסף לעונשים שהוזכרו, רשאי בית המשפט לשלול לחוקר הפרטי את הרישיון למשך עד 7 שנים.
- סעיף 2ב מתייחס למקרים בהם מותר לעשות שימוש בחומרים שנאספו במסגרת שבוצעו שלא כדין וללא היתר. ניתן לעשות שימוש באישור היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי למטרות חקירה או מניעת פשע חמור או מטעמים מיוחדים של חומרת העניין. עם זאת, לא ניתן יהיה לעשות במקרים של האזנות סתר שבוצעו שלא כדין על ידי מי שיכול לקבל היתר חוקי לביצוע האזנות סתר.
האזנת סתר למטרת ביטחון המדינה
- סעיף 4 מעניק לשר סמכות לאשר בקשת האזנת סתר שהתקבלה מאגף המודיעין בצה"ל או מהשב"כ אם שוכנע כי הדרש נדרש מטעם ביטחון המדינה. על השר להעניק היתר בכתב ויש לתאר בו את זהות האדם או הקו או המיתקן שלהם תבוצע האזנה וכן פירוט לגבי השיטות שהותרו לביצוע האזנת הסתר. ההיתר קצוב לעד 3 חודשים, אך ניתן לחידוש. אם ההיתר ניתן על ידי שר הביטחון הוא מחויב להודיע על כך לראש הממשלה וכן ליועץ המשפטי לממשלה. בנוסף השר מחויב לדווח בכל שנה לוועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אודות מספר ההיתרים שניתנו על פי סעיף 4.
- סעיף 5 מתיר לראש אגף המודיעין בצה"ל או ראש השב"כ להעניק היתר לביצוע האזנת סתר במקרים דחופים בהם לא ניתן להמתין לקבלת אישור משר. עם זאת, תוקף ההיתר הוא ל-48 שעות בלבד ויש לעדכן מיד את השר והיועץ המשפטי לממשלה בנושא ולשניהם בנפרד הסמכות לבטל את ההיתר.
האזנת סתר למניעת עבירות וגילוי עבריינים
- על פי סעיף 6, נשיא בית משפט מחוזי או סגנו שהוסמך לעניין רשאי לאשר בקשת קצין משטרה ולאשר בצו ביצוע האזנת סתר אם שוכנע כי הדבר נחוץ לצורך חקירה, מניעת פשע או תפיסת עבריינים. במידה ולא מתקבל הצו, ניתן לערער על כך באמצעות היועץ המשפטי לממשלה לנשיא בית המשפט העליון. הצו צריך להכיל את כל הפרטים המופיעים בסעיף 4 לגבי היעד לביצוע האזנה וגם הוא מוגבל ל-3 חודשים עם אפשרות לחידושו. מפכ"ל המשטרה נדרש להעביר דיווח חודשי ליועץ המשפטי לממשלה בדבר היתרים שניתנו על פי סעיף 6. השר לביטחון פנים נדרש לדווח מדי שנה לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מידע אודות כמות ההיתרים, האנשים ואמצעי התקשורת להם בוצעה האזנה.
- סעיף 7, בדומה לסעיף 5, נותן למפכ"ל הסמכות לאשר האזנת סתר במקרים דחופים ללא אישור שופט ובתוקף ל-48 שעות בלבד ועליו לעדכן באופן מידי את היועץ המשפטי לממשלה.
- סעיף 7א מתייחס ספציפית למקרים בהם במסגרת האזנת סתר נשמעת שיחה עם חבר הכנסת, שר או סגן שר. במקרים אלה יש להפסיק מיד את ההאזנה והתמלול ולהעביר את החומר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר והוא זה שיקבע כיצד לטפל במקרה.
מקרים בהם לא נדרש היתר
- סעיף 8 מפרט את המקרים בהם לא נדרש היתר לפי חוק האזנות סתר: שיחה שמתקיימת ברשות הרבים; שיחות בינלאומיות, שנעשתה למטרות צנזורה מטעם הצנזור הצבאי הראשי או האזנה לאמצעי תקשורת צבאי או משטרתי על ידי חייל או שוטר בהתאמה.
שימוש בהאזנת סתר כראייה
- סעיף 13 קובע כי אם הראייה הושגה במסגרת האזנת סתר שבוצעה כדין ובהיתר היא קבילה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה. עם זאת, במידה האזנת הסתר בוצעה בניגוד לחוק, היא לא קבילה לשמש כראייה בבית המשפט אלא אם בית המשפט שוכנע כי הדבר עדיף בנסיבות העניין במסגרת הליך פלילי בשל פשע חמור. אך במידה והדבר בוצע בניגוד לחוק על ידי מי שרשאי לקבל היתר הדבר לא ישמש ראייה רק במידה והוכח כי בוצע בתום לב.
