חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים
חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953 (ידוע גם כחוק מספר 40) הוא חוק ירדני האוסר מכירה והשכרה של מקרקעין למי שאינו ירדני, פלסטיני או ממוצא ערבי אחר. החוק חל גם ביהודה ושומרון, ולא בוטל גם לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1971 נעשה שינוי חקיקה המאפשר לחברה רשומה ביהודה ושומרון לבצע עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון, בכפוף לקבלת אישור ("היתר עסקה") מראש המנהל האזרחי, ללא הבדל בין ערבים ל'זרים'. בפועל החוק מקשה על רכישה תקינה וחופשית של קרקעות ובתים על ידי יהודים ביהודה ושומרון. על החוק נמתחה ביקורת רבה בשל היותו מפלה וגזעני, והועלו הצעות חוק בכנסת וכן עתירות לבג"ץ המבקשות לבטלו.
האיסור ל'זרים' לרכוש מקרקעין
סעיף 3 לחוק קובע כי אדם שאינו פלסטיני או ירדני יוכל לרכוש מקרקעין רק אם מדובר בקרקע עירונית הנדרשת למגוריו ולניהול עסקיו בלבד. סעיף 4 מאפשר לאדם ממוצא ערבי שאינו ירדני או פלסטיני לרכוש מקרקעין גם בקרקעות שאינן עירוניות, בכפוף ל"היתר עסקה". ל'זרים' שאינם ממוצא ערבי אין אפשרות על פי החוק לבצע עסקאות מקרקעין מחוץ לאזורים העירוניים. כמו כן, חלה הגבלה על תקופת השכירות האפשרית ל'זרים'.[1]
ביהודה ושומרון
מיד לאחר מלחמת ששת הימים הוצא מנשר צבאי ובו הקביעה כי סדרי החוק והמשפט שעמדו בתוקפם תחת השלטון הירדני וקודם לו, ימשיכו לעמוד בתוקפם. בהתאם לכך גם "חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים" לא תוקן, כך שעד היום חל ביהודה ושומרון האיסור למכור קרקע ל'זרים', ובכלל זה בעיקר יהודים.
בשנת 1971 נחקק הצו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצ'רוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי, שהעניק למפקד המנהל האזרחי סמכות לתת היתר עסקה לתאגיד רשום ביהודה ושומרון לבצע עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון, ללא הבחנה במוצאם האתני של חברי התאגיד. מאז חיקוק צו זה המצב המשפטי ביהודה ושומרון מאפשר למי שאינם ערבים לקנות מקרקעין בשטחים לא עירוניים רק כאשר הם מתאגדים כחברה ובנוסף מקבלים היתר עסקה.
היתר עסקה
בתקופת השלטון הירדני הסמכות לתת היתר עסקה הייתה שייכת למועצת השרים הירדנית. מאז מלחמת ששת הימים הסמכות הרשמית לנתינת היתר עסקה היא של ראש המנהל האזרחי. היתר עסקה נדרש לרכישת קרקע על ידי 'זרים' גם בקרקע עירונית וגם בקרקע שאינה עירונית. בפועל, ראש המנהל האזרחי הוא קצין בצה"ל, הכפוף לשר הביטחון, כך שבקבלת ההחלטה אם לתת היתר עסקה מעורבים בדרך כלל שיקולים שונים של הדרג המדיני.
ביקורת והצעות לשינוי
באקדמיה
שימור האיסור למכור מקרקעין ביהודה ושומרון ל'זרים' (בפועל יהודים) ספג ביקורת רבה בשל היותו מפלה וגזעני ובשל הפגיעה בעקרון השוויון. כמו כן, האיסור מצטרף לסל הגבלות וחסמים הפוגעים בזכות הקניין של יהודים ביהודה ושומרון: כמו בכל מרשם מקרקעין מקובל במדינות מודרניות (כגון מרשם המקרקעין הישראלי), ערבי יכול ליהנות ממידע רשמי ומדויק על שם מי הקרקע רשומה, ולעומת זאת ליהודי אין גישה למאגר המידע על רישום המקרקעין ביהודה ושומרון.[2] בנוסף, את הרכישה יכול היהודי לבצע רק בדרך המסורבלת של שותפות בתאגיד, כאמור, ולא באופן פתוח וחופשי. גם מימוש הרכישה תלוי תמיד בשיקול דעתו של גורם מדיני, שיכול להימנע מלתת היתר עסקה.[3] לבסוף, גם אם היהודי מחזיק בקרקע כדין, יכול שר הביטחון להוציא צו שימוש מפריע כנגד היהודי המחזיק בקרקע, גם ללא טענת בעלות של מישהו אחר, בטענה שנוכחותו במקום מפריעה לשלום הציבור.
בדו"ח הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון (דו"ח לוי) נמתחה ביקורת חריפה על המשך תחולתו של החוק ביהודה ושומרון, כמו גם על חוקים ונהלים דרקוניים נוספים:
לא זו בלבד שהוא פוגע בזכות יסוד המוכרת זה מכבר בשיטתנו המשפטית, אלא גם לוקה באפליה ממניע פסול. מטעמים אלה אנו סבורים כי אין להשלים עם קיומו של איסור זה, ונכון לעשות זאת גם מן הטעם שהוא נוגד את גישתנו הבסיסית לפיה זכותו של יהודי להתיישב בכל יהודה ושומרון. לפיכך, אנו מציעים לפעול לביטולו של אותו איסור באמצעות תחיקת ביטחון מתאימה
— דו"ח לוי, פסקה 55
ד"ר חגי ויניצקי הציע ב-2018 הצעת חקיקה צבאית ליהודה ושומרון, לפיה כל אדם כשיר לרכישת קרקע ביהודה ושומרון, כך שתבוטל האפליה ותוסר ההגבלה גם על יהודי פרטי לרכוש מקרקעין. כמו כן לפי ההצעה יש לבטל את דרישת היתר העסקה.[4]
בכנסת
במרץ 2018 העלה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' 2 הצעות חוק פרטיות המבקשות לבטל את איסור המכירה לזרים.[5][6] במרץ 2022 הניח סמוטריץ' שוב את ההצעות על שולחן הכנסת יחד עם שותפיו מסיעת הציונות הדתית.[7][8]
במשרד הביטחון
הביקורת כלפי האפליה המובנית במצב החוקי הקיים חלחלה גם למשרד הביטחון ולאגפים המשפטיים שלו האחראים על החקיקה ביהודה ושומרון, כך שהתובנה המוסכמת הייתה שיש לבטל את איסור המכירה ל'זרים': בדצמבר 2018 הוציא יועמ"ש איו"ש חוות דעת התומכת בביטול האיסור למכירת קרקע ל'זרים', תוך הותרת הדרישה להיתר עסקה. בינואר 2019 הוציא משרד הביטחון חוות דעת משפטית שקבעה שיש לצמצם אף את הדרישה להיתר עסקה בנוסף לביטול איסור מכירת הקרקע לזרים.[9] למרות עמדת הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שר הביטחון בני גנץ החליט שלא לבטל את החוק בשל חשש מחיכוך עם הרשות הפלסטינית.[10]
הליכים משפטיים
בדצמבר 2020 הגישה עמותת רגבים עתירה לבג"ץ כנגד שר הביטחון בני גנץ הדורשת לחייב את משרד הביטחון והמנהל האזרחי לבטל את איסור מכירת המקרקעין ל'זרים', כפי שהמליצו הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון. בפברואר 2022 הצטרפו לעתירה משה זר וישראל ציגלמן שנפגעו באופן ישיר מהחוק, ובג"ץ הוציא צו על תנאי המורה לגנץ להשיב מדוע לא יבוטל החוק.[11][12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953, מתוך אוגדן החקיקה של יועמ"ש איו"ש
- המתנחלים נגד שר הביטחון גנץ: תן לרכוש קרקעות ביו"ש!
- כדי למנוע חיכוך עם הרשות, גנץ ביטל יוזמה לאפשר למתנחלים לרכוש קרקעות בגדה באופן פרטי, נטעאל בנדל והגר שיזף, הארץ, 31 באוקטובר 2021
הערות שוליים
- ^ סעיף 2 לחוק
- ^ חגי ויניצקי ודניאל קרמר, דיני המקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון, מרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון, עמ' 192-197
- ^ דורון ניר צבי, דיני המקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון, קשיים וחסמים משפטיים בהליכי רישום ראשון של מקרקעין ביהודה ושומרון, עמ' 263-264
- ^ חגי ויניצקי, הצעת צו בדבר עסקאות במקרקעין (תחרות זכויות), התשע"ח-2018, מכון בגין למשפט וציונות
- ^ הצעת חוק ראשונה, באתר main.knesset.gov.il
- ^ הצעת חוק שניה, באתר main.knesset.gov.il
- ^ הצעת חוק שלישית, באתר main.knesset.gov.il
- ^ הצעת חוק רביעית, באתר main.knesset.gov.il
- ^ - בחינת האפשרות לתיקון הדין החל באזור יהודה ושומרון בקשר למגבלות על עריכת עסקאות במקרקעין פרטיים | PDF, באתר Scribd (באנגלית)
- ^ "כדי למנוע חיכוך עם הרשות, גנץ ביטל יוזמה לאפשר למתנחלים לרכוש קרקעות בגדה באופן פרטי". הארץ. נבדק ב-2022-08-16.
- ^ בג"ץ 8955/20 תנועת רגבים נ' שר הביטחון (נבו 14.02.2022)
- ^ בג"ץ נגד החוק שמונע מיהודים לרכוש קרקע, באתר מקור ראשון, 2022-02-15
