חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל)
פרטי החוק
תאריך חקיקה 31 ביולי 1995
תאריך חקיקה עברי ד' באב תשנ"ה
גוף מחוקק הכנסת ה-13
תומכים 18
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 1595, עמ' 493
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד האוצר משרד התחבורה
מספר תיקונים 3
נוסח מלא חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה-1995

חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה-1995 הוא החוק שאיפשר את חפירת מנהרות הכרמל והפעלתן. החוק מגדיר את תנאי הזיכיון לפיהם נבחר ופועל הזכיין המפעיל את המנהרות, וכן את תנאי השימוש במנהרות על ידי הציבור, ותשלום האגרה הנדרשת. חקיקת החוק נדרשה לשם תחילת ביצוע חפירת המנהרות. המנהרות החלו לפעול ב-1 בדצמבר 2010, כ-15 שנים לאחר חקיקת החוק.

הרקע ההיסטורי לחקיקת החוק

הרעיון לכריית מנהרות מתחת לכרמל עלה כבר בזמן המנדט הבריטי,[1] אך רק בתחילת שנות ה-90 קידם את הרעיון ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, והוביל צעדים שהביאו למימושו.[2]

בנובמבר 1991 החליטו שר האוצר יצחק מודעי ושר התחבורה משה קצב למסור את הפרויקט, ללא מכרז,[3] לחברת בייטמן הדרום אפריקאית, המתמחה בהקמת מכרות.[4] החברה התחייבה לשאת בכל עלות התכנון וההקמה תמורת הזכות לגבות אגרה.[3] בעקבות ביקורת ציבורית ולחצים פוליטיים הוחלט לערוך בכל זאת מכרז לפרויקט. כן הוחלט לערוך סקר מקיף על עלות הפרויקט ומספר כלי הרכב שיהיה מסוגל לשמש.[5]

באוקטובר 1992 שר האוצר אברהם בייגה שוחט אישר הכנת תיק למכרז בין-לאומי שיוצא לצורך חפירת המנהרות והפעלתן.[6] במקביל החל גיבוש הצעת החוק לגביית אגרה בכביש.[7] על החוק המוצע היה להסדיר גם את תנאי בחירת הזכיין, וגם את תנאי הפעלת המנהרות.

לאחר המכרז המקדים, בו השתתפו שלוש עשרה חברות ישראליות ובין-לאומיות עלו לשלב הסופי של המכרז חמש חברות, אך על מנת לקדם את המכרז היה צורך לקבוע בחקיקה את תנאי המכרז ותנאי ההפעלה. החוק המוצע עלה לקריאה ראשונה בכנסת באפריל 1995. את החוק הציג שר התחבורה ישראל קיסר. קיסר הבהיר כי יש צורך בחקיקת חוק כללי שיאפשר סלילת כבישי אגרה והפעלתם, אך בשל הרצון לקדם את כריית המנהרות, מוצע חוק ספציפי לעניין זה. הצעה זו איפשרה לראשונה להפעיל בידי יזם פרטי פרויקט תחבורתי בסדר גודל של למעלה מ-120 מיליון דולר (כפי שהייתה אז הערכת עלות חפירת המנהרה).[8] לאחר עבודת הכנה בועדת הכלכלה של הכנסת, עלה החוק לקריאה שנייה ושלישית ב-31 ביולי 1995. בנוסחו הסופי לא התייחס החוק למתווה מסוים של המנהרה מבחינה תכנונית, כי כבר בשלב זה הוגשו למתווה המתוכנן מאות התנגדויות, והיה ברור שהאפשרות שיהיה עליו להשתנות היא סבירה. החוק קבע פיקוח פרלמנטרי של ועדת הכלכלה על גובה האגרה וכן על התקופה המרבית של הזיכיון. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית ללא מתנגדים.[9]

הוראות החוק

בסעיף 2 לחוק נקבע כי מנהרות הכרמל יהיו כביש אגרה. בסעיפי החוק הבאים נקבע כי הכביש יופעל על ידי זכיין שהוא חברה רשומה בישראל, שתיבחר במכרז פומבי. תקופת הזיכיון וסכומי האגרה ייקבעו על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת. כן נקבע כי אם הסתיים הזיכיון ניתן להוציא מכרז חדש, ועד לבחירת זכיין חדש יופעלו המנהרות על ידי ממשלת ישראל.

החוק מסדיר את תשלום האגרה על ידי המשתמשים בכביש, וקובע קנסות במקרה שהאגרה לא שולמה.

לחוק סעיפים הקובעים מעבר חופשי במנהרות לרכבי ביטחון במקרים מסויימים.

יישום החוק ותיקוני החוק

לאחר חקיקת החוק ניתן היה להמשיך בהליכי המכרז לבניית המנהרות. בספטמבר 1998 זכתה במכרז קבוצת כרמלטון, לביצוע הפרויקט במשך ארבע שנים וגביית האגרה במשך 31 שנים, בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT).[10] במרץ 1999 נחתמו הסכמי המימון לביצוע הפרויקט ונחתם הסכם סופי עם הממשלה.[11]

הפרויקט סבל מעיכובים פיננסיים וחוקיים, אך ביולי 2005 נחתם חוזה מחודש עם הממשלה שאיפשר את קידום הפרויקט.[12] בינואר 2007 החלו העבודות בשטח. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2009{,[13] הסתיימה חפירתה של המנהרה הראשונה באורך 1,643 מטרים, מהצ'ק פוסט למחלף רופין בנווה שאנן.

בשנת 2009, כשנה לפני תחילת פעולת המנהרות, עודכן החוק, ונוספו לו פרטים רבים לגבי האפשרות לקבלת מינוי לשימוש במנהרות, לשימוש באמצעי זיהוי אלקטרוניים, ולאמצעים נוספים כנגד מי שלא שילם את האגרה כגון אי חידוש רישיון ומניעת שינוי בעלות ברכב, או מניעת כניסה למנהרות הכרמל. כן נקבע כי תוקם ועדת ערר לשאלות הנוגעות לתשלום האגרה, וכי הערעור על החלטתה יהיה לבית משפט לעניינים מנהליים.

בסוף שנת 2010 החלה פעולת המנהרות על פי תנאי הזיכיון והחוק.

עם חקיקת חוק שירותי תשלום בשנת 2019 עודכן חוק מנהרות הכרמל כך שניתן יהיה לשלם עבור המינוי במנהרות והשימוש בהן בהתאם לחוק החדש.[14]

בשנת 2023 נערך תיקון גדול בחוק פסיקת ריבית והצמדה שחייב תיקון בחוקים רבים ובהם חוק מנהרות הכרמל.[15]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ליאור גוטמן, מנהרות הכרמל: הפרויקט הענק שתוכנן עוד לפני קום המדינה, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2009
  2. דוד חיון, ‏חלומו של בן גוריון מתגשם בחיפה, באתר גלובס, 27 במרץ 2000
  3. ^ 3.0 3.1 דוד זוהר, חברה מדרום אפריקה תבנה מנהרות בחיפה בהשקעה של 100 מילק דולר, מעריב, 6 בנובמבר 1991
  4. סוכנויות הידיעות, בייטמן הנדסה - חברת הבנייה הדרום אפריקאית של בני שטיינמץ - מתכננת הנפקה בבורסת לונדון, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2005
  5. יוסי ריבלין, פרויקט מנהרת הכרמל מושבת בשל סכסוך פוליטי, חדשות, 14 בינואר 1992
  6. אבי טמקין, שרון שדה, פרויקט מנהרת הכרמל – למכרז, חדשות, 6 באוקטובר 1992
  7. עתי"ם, ועדה בין־משרדית תגבש החקיקה לגביית אגרה בכביש מנהרת הכרמל, חדשות, 6 ביולי 1993
  8. הישיבה ה-334 של הכנסת ה-13, 4 באפריל 1995
  9. הישיבה ה-370 של הכנסת ה-13, 31 ביולי 1995
  10. אפי לנדאו, ‏מנהרות הכרמל: יש זוכה, באתר גלובס, 7 בספטמבר 1998
  11. דוד חיון, ‏היום צפוי להיחתם הסכם הזיכיון להקמת מנהרות הכרמל, באתר גלובס, 7 במרץ 1999
  12. גל ניסים, ‏חוזה הזיכיון המתוקן למנהרות הכרמל: המדינה צפויה להרוויח 833 מיליון שקל, באתר גלובס, 29 ביוני 2005
  13. אחיה ראב"ד, הסתיימה חפירת מנהרת הכרמל הראשונה, באתר ynet, 19 בינואר 2009
  14. חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, ס"ח 2778 מ-9 בינואר 2019
  15. חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023, ס"ח 3117 מ-19 בנובמבר 2023

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל)41484554