חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים
 | |
| תאריך לועזי | 27 בנובמבר 2016 |
|---|---|
| תאריך עברי | כ"ו בחשוון תשע"ז |
| כנסת | הכנסת העשרים |
| תומכים | 47 |
| מתנגדים | 0 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2585, עמ' 20 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הבריאות |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, תשע"ז-2016, שהוצע על ידי ח"כ רחל עזריה ואושר בכנסת, מחייב פיקוח על איכות המזון ועל תזונה נבונה בצהרונים. מפעיל צהרון או ספק מזון שלא יעמוד בדרישות המשרד, ייקנס בסכומים של אלפי שקלים על כל הפרה. בנוסף קובע החוק כי איכות המזון וכמותו הניתנת בצהרונים יפוקח על ידי משרד הבריאות, והוא אשר יקבע מראש, מהו הרכב המזון שיינתן לילדים ומהם הערכים התזונתיים שיהיו בו.[1]
הרקע לחוק
מציעת החוק, ח"כ רחל עזריה, הייתה המובילה לחקיקת החוק בעקבות עלייה במגפת ההשמנה בקרב ילדים. לדבריה, הרגלי התזונה בגיל הרך הוא נושא בעל חשיבות רבה. המזון תופס חלק מרכזי בחיים החברתיים בגיל זה, ולפיכך החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל בילדות. מחקרים מוכיחים כי הילדות היא גיל רגיש לשינוי התנהגות, והשפעה על ילדים תשפיע על כל דור העתיד. העיסוק במזון, מאפשר הכוונה ומתן מידע לאורח חיים בריא, ומונע מחלות עתידיות.
ילדי ישראל נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות ובפרט בצהרונים הכוללים הגשת ארוחות. הצהרונים נועדו לשמש מסגרת שהייה חינוכית לילדים מצאתם מגני הילדים ומבתי הספר ועד לשעות אחר הצהריים, בזמן שהוריהם נמצאים במקומות העבודה. ילדים שוהים בצהרון כחמש-עשרה שעות שבועיות לערך ושם אוכלים את הארוחה החמה המרכזית, ולכן ראוי כי לילדי הצהרון תובטח תזונה בריאה וראויה, שתספק להם מזון מגוון ומאוזן אשר יתרום לאיכות חייהם של הילדים. ח"כ רחל עזריה הייתה הראשונה שבזכותה הוגדר בחוק הישראלי המונח צהרון.[2]
עיקרי החוק
איכות המזון וכמותו הניתנות בצהרונים יפוקח על ידי משרד הבריאות. התקנות החדשות אוסרות על מפעילי הצהרונים להגיש לילדים משקאות ממותקים, מאפים עשירים בשומן ובשומן רווי, פיצה, צ'יפס, חטיפים, חמוצים, קטשופ ומיונז. רשימת המזונות האסורים כוללת גם עוגות ועוגיות, מזון עשיר במלח, רטבים מוכנים ומזון מטוגן. לפי התקנות, המשקאות המתוקים, הדיאטטיים ומשקאות האנרגיה יוחלפו בסודה, קפה ותה ללא ממתיקים וכן מים עם צמחים. במקום ממרחים עתירי שומן או סוכר כמו שוקולד, חלווה, סילאן וריבה יוגשו לילדים טחינה ביתית, חומוס בתוספת טחינה ואבוקדו. את המאפים העשירים בשומן ובסוכר יחליפו מאפים מקמח מלא עם שמנים מהצומח דוגמת שמן זית.
בנוסף, יחויב המפעיל לספק ארוחות עם הרכב מזון ייעודי לילדים עם רגישויות, לפי הצהרת ההורים, והאריזות הייעודיות יסומנו באופן בולט. על פי התקנות, ספק המזון ומפעיל הצהרון יחויבו לפרסם את הרכב המזון וערכיו להורים ולתלמידים.
בנוסף, מפעיל הצהרון יפרסם באופן גלוי וזמין לכול, בתחילת כל חודש, פירוט תפריט יומי של המזון המסופק בצהרון. המפעיל יתעד את הפרסום וישמור העתק צילומי מכל פרסום. אם לא יעשה זאת, ייקנס בסכום של עד 6,000 שקלים על כל הפרה. כאמור, מפעיל הצהרון יספק את המזון לצהרון שהוא מפעיל באמצעות ספק מזון מורשה, ולכן ספק המזון יצהיר בכתב כי המזון הנמכר או המסופק על ידו לצהרון עומד בתנאים. יתר על כן, מפעיל הצהרון חייב לדווח בנובמבר של כל שנת לימודים על מכירה או על הספקה של מזון בצהרון, לרבות פרטי ספק המזון המורשה שעמו התקשר. רשות מקומית שהתקשרה עם מפעיל בחוזה להפעלת צהרון או למתן רשות שימוש במבנה שהקצתה באמצעות מרכז השלטון המקומי, אחת לשנה, סמוך לתחילת שנת הלימודים, דיווח ובו תפרט את מספר הצהרונים שעמם התקשרה ופרטיהם, לרבות כתובתם ודרכי ההתקשרות עמם.[3][2][1]
אכיפת החוק
בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע תנאים והוראות לעניין הרכב המזון שאפשר למכור ולספק לצהרונים ולעניין ערכו התזונתי וכמותו, בהתחשב בסוג הצהרון, בצורכי הילדים ובגילם, והכול באופן שיאפשר את זמינות המזון וגיוונו בעלויות סבירות תוך שמירה על בריאות הילדים. מפעיל צהרון או ספק מזון שלא יעמדו בדרישות המשרד, ייקנס בסכומים של אלפי שקלים על כל הפרה ואף הגבלת רישיון ייצור, התנייתו, ביטולו או סירוב לחדשו. בנוסף, מפקחים מטעם משרד הבריאות ייטלו דגימות מזון מהצהרונים לצורך בדיקות מעבדה.[1][3]
קשיים ביישום החוק
אף על פי שחוק הצהרונים נכנס לתוקף בשנת 2017, הגיעו פניות רבות של הורים שהתלוננו שהמזון המוגש בצהרונים אינו עומד בקריטריונים שקבע משרד הבריאות, ובחלק מהמקומות אינו ראוי למאכל. במסגרת התקנות הוחלט להקים מנגנון באחריות מלאה של משרד הבריאות, שיהיה אמון על ההרכב התזונתי בארוחות הצהריים המוגשות לכ־400 אלף ילדים בישראל שאוכלים בצהרונים. המציאות בשטח היא שלמרות התקנות, במקומות רבים עדיין מוגש מזון לא בריא. בתקנות המזון נקבע שיש להגיש לילדים מזון מדגנים מלאים, אבל הספקים בוחרים לערבב בין דגנים מלאים לרגילים, זולים יותר. כך למשל חלק מההורים מעידים שמוגשת לילדים כמות גדולה של אורז לבן — עם כמות מזערית של אורז מלא כדי לעמוד בתקנה המחייבת. הסיבה לקושי ביישום החוק הוא הוזלת מחירי הצהרונים שמקשה על הבאת חומר גלם איכותי במחיר מוזל.[4]
קישורים חיצוניים
חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 חוק הפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, באתר משרד הבריאות
- ^ 2.0 2.1 הכנסת אישרה: פיקוח על המזון בצהרונים, באתר ynet
- ^ 3.0 3.1 תקנות תזונה חדשות לצהרונים, באתר הארץ
- ^ למרות ההבטחות לשיפור: האוכל הלא בריא שמוגש בצהרונים, באתר ynet
