חוק מס רכוש וקרן פיצויים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק מס רכוש וקרן פיצויים
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 28 במרץ 1961
תאריך עברי י"א בניסן תשכ"א
כנסת הכנסת הרביעית
חוברת פרסום ספר החוקים 337, עמ' 100
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד האוצר
מס' תיקונים 32
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 אושר בכנסת הרביעית ב-28 במרץ 1961, וכרך יחדיו שני ענייני רכוש: הטלת מס רכוש ומתן פיצוי על נזקי מלחמה לרכוש ונזקי בצורת. החוק החליף חוקים אחדים שעסקו בנושאים אלה. בתיקון משנת 1981 בוטלו מרבית סעיפי החוק העוסקים במס רכוש. במימוש החוק עוסקת רשות המסים בישראל.

היסטוריה חקיקתית

החוק אושר בכנסת הרביעית ב-28 במרץ 1961,[1] והוא חל משנת המס 1961, שתחילתה ב-1 באפריל 1961. בגרסתו הראשונה כלל החוק מס על קרקעות, בניינים, מטעים, ציוד (כולל כלי רכב) ומלאי. שיעור המס השנתי נקבע לפי אופי הנכס, ונע בין 0.2% משוויו של בניין חקלאי ל-1.5% משוויה של קרקע עירונית. מס מופחת ניתן ליישובי ספר ולבניין עירוני או תעשייתי המושכר לפי חוק הגנת הדייר. 40% מהמס הנגבה יועדו לקרן לתשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה ונזקי בצורת. תנאי לזכאות לפיצויים היה תשלום המס בגין הנכסים שניזוקו.

החוק ביטל חוקים אחדים שהטילו מיסים או תשלומי חובה אחרים על רכוש:

(1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
(2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש"ט-1949;
(3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
(4) סעיפים 6–13 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938;
(5) חוק הארנונה לפיצויי נזקי מלחמה, תשי"א-1951.

מיום חקיקתו ועד לשנת 2020 תוקן החוק 32 פעמים. 15 התיקונים הראשונים כללו שלל שינויים בפרטי החוק, ללא שינוי מהותי בו.

תיקון מס' 6 לחוק[2] הסמיך את שר האוצר לקבוע כי ניתן יהיה לתת פיצויים לפי החוק גם בגין נזקים שנגרמו לנכסים מסוימים מחוץ לשטח מדינת ישראל. התיקון נוסף בשל פעולות הטרור שהחלו נגד מטרות ישראליות מחוץ לישראל.

בתיקון מס' 16 לחוק,[3] שתחולתו משנת המס 1981, בוטלו מרבית סעיפי החוק העוסקים במס רכוש, ונותר בתוקף רק מס רכוש על קרקע (כהגדרתה בחוק). דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים צעד זה:[4]

כיום מוטל מס רכוש על סוגי נכסים רבים, כולל על אמצעי הייצור (ציוד, מלאי, נכסים חקלאיים, מבנים תעשייתיים ומסחריים ודירות להשכרה). מס הרכוש על אמצעי הייצור מוכר כהוצאה לעניין מס הכנסה ומשום כך תהיה לביטולו רק השפעה חלקית על צמצום ההכ­נסות; לעומת זאת חלק המס שנושאים בו בעלי הנכסים האמורים מכביד על המשק בהיותו גורם לייקור העלויות.
גביית המס המוטל על דירות כרוכה, בקשיים מינהליים ניכרים וההכנסה מהן איננה גדולה ­ מחד, והיא. גורמת סבל רב לאזרח ­ מאידך.
לגבי קרקעות מוצע להשאיר את המס, שכן המס עליהן מהווה כ­40% מכל מס הרכוש. בנוסף על כך מהווה המס על קרקעות גורם אנטי ספקולאטיבי, שכן מלאי הקרקעות הוא מוגבל והמס עליהן, שהוא %½2 משווין, מהווה גורם מדרבן להקדמת בניה.

בהתאם לביטול המס על מרבית הנכסים, בוטל התנאי לפיו פיצויים בגין נזק יינתנו בתנאי ששולם המס על הנכס שניזוק.

בתיקון מס' 27 לחוק,[5] שתחולתו מ-1 בינואר 2000, נקבע שמס רכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%, ובמקומו הונהג מס מכירה.

הוראות החוק התקפות כיום

מס רכוש

  • מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהייתה להם באותה שנה. "קרקע" לעניין זה היא:
(1) קרקע פנויה, לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;
(2) קרקע שעליה בניין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבניין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;
(3) קרקע שביום ד' בטבת תש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;
החל משנת 2000 מס רכוש על קרקע הוא בשיעור 0%.

קרן פיצויים

ישולמו פיצויים בגין נזקים משלושה סוגים:

  • נזק מלחמה: נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צה"ל.
  • נזק עקיף: הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום יישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צה"ל.
  • נזק בצורת: אי נביטת צמח פגיע או נביטתו ללא יבול או יבול מועט או כל נזק אחר שנגרם ליבול הצמח הפגיע באזור נפגע מחמת כמות משקעים בלתי מספקת או שלא בעתם.[6]

כללי הזכאות לפיצויים וחישוב הפיצויים נקבעים בתקנות על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים. בין השאר קובעות התקנות את גובה הפיצוי שיינתן בעד נזק לחפצים ביתיים, ואת האפשרות לבטחם בסכום גבוה יותר תמורת פרמיה למדינה.[7]

התקנות העיקריות העוסקות בתשלום פיצויים לפי חוק זה הן תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973,[8] שהחליפו את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ״ז–1967. הוראות שעה אחדות התאימו תקנות אלה לצרכים שעלו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן ועוד.

בשנת 2014 הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי), תשע"ה-2014,[9] המקנות זכות לפיצויים גם בגין נזק שנגרם ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, שמטרתו העיקרית פגיעה בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני. תקנות אלה חלות לא רק על נזק לישראלים, אלא גם על נזק לנפגעים מפעולות "תג מחיר".[10]

במימוש החוק עוסקת רשות המסים בישראל. כאשר נכס נפגע עקב אירוע מלחמה, שמאי הרשות מעריכים את גובה הנזק כדי לקבוע את גובה הפיצוי. במקרה של נזק עקיף, כגון אובדן רווחים כתוצאה מהשבתת העסק, נקבעו כללים להערכת גובה הנזק. במלחמת לבנון השנייה הוגשו כ-30,000 תביעות לפיצויים לפי חוק זה,[11] ושולמו פיצויים בסך 3.7 מיליארד ש"ח.[12]

לעיתים לא ברור בוודאות האם נזק הוא תוצאה של פעולת איבה. הסמכות לקבוע האם נזק כלשהו הוא בגדר נזק מלחמה נתונה לשר הביטחון.[13] בעקבות גל השרפות בישראל בשנת 2016 פרסמה רשות המיסים רשימה של יישובים שבהם השרפות יוכרו כמעשי איבה ויזכו בפיצוי.[14] עד דצמבר 2017 הסתיים הטיפול ב–99% מ–2,762 תביעות שהוגשו לרשות המיסים, ושולמו פיצויים בסך כולל של 227 מיליון ש"ח.[15]

מי שרכושו מבוטח בביטוח רכוש אינו זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, משום שפוליסת רכוש אינה מכסה נזקי מלחמה, אך בעקבות גל השרפות חברות הביטוח נענו לבקשת האוצר להשלים את הפיצוי למבוטחים שניזוקו, כאשר סכום ביטוח התכולה בפוליסה גדול מהפיצוי הממשלתי.[16]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, ס"ח 337 מ-6 באפריל 1961
  2. חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס' 6), התש"ל-1969, ס"ח 579 מ-6 בינואר 1970
  3. חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס' 16), התשמ"א-1981, ס"ח 1020 מ-14 באפריל 1981
  4. הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס' 16), התשמ"א-1981, ה"ח 1524 מ-10 במרץ 1981
  5. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 45), התשנ"ט-1999, ס"ח 1707 מ-25 באפריל 1999
  6. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ"ה-1964, באתר "נבו"
  7. מדריך ביטוח רשות של חפצים ביתיים, במקרה של נזקי מלחמה, באתר רשות המסים בישראל
  8. Wikisource-logo.svg תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973, בספר החוקים הפתוח באתר ויקיטקסט
  9. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי), תשע"ה-2014, באתר "נבו"
  10. צבי לביא, לראשונה בחוק: פיצויים לנפגעי תג מחיר, באתר ynet, 11 בספטמבר 2014
  11. הדר קנה, "במלחמת לבנון היו 30 אלף תביעות, הפעם - רק 1,700", באתר כלכליסט, 18 בינואר 2009
  12. אליצפן רוזנברג, ‏סכום קרן הפיצויים לנזקי טרור הוכפלה בתוך ארבע שנים ל־15 מיליארד שקלים, בעיתון מקור ראשון, 23 במאי 2021
  13. אישור תביעות לפיצויים בגין נזקי מלחמה ופגיעות איבה, באתר משרד הביטחון, 10 באוגוסט 2017
  14. הכרה בחלק מאירועי השריפות כנזק הזכאי לפיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, בדף פייסבוק של רשות המסים, 29 בנובמבר 2016
  15. נעה שפיגל, ניר חסון, נפגעי גל השריפות פוצו במאות מיליונים על פעולת איבה, גם במקרים של רשלנות, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2017
  16. מירב ארלוזורובהדיל בין האוצר לחברות הביטוח לכיסוי נזקי השריפות: מי מרוויח ומי מפסיד, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2016
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0