חורבת געתון
חוּרְבַת גַּעְתּוֹן (הידועה גם כ"חאן סוּרְסוֹק") היא ישוב חקלאי היסטורי נטוש בנחל געתון בגליל המערבי. היישוב הוקם בתקופת ממלכת ישראל (במאה ה-10 לפנה"ס), התפתח בתקופה הצלבנית ובתקופה העות'מאנית שימש כבית אחוזה של משפחת סורסוק - משפחת בנקאים נוצרית לבנונית. המקום ננטש זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות.
חורבת געתון הוכרזה כאתר מורשת לאומית, אך טרם בוצעו באתר עבודות שיקום.
המקום
היישוב ממוקם על תל בערוצו של נחל געתון כשני קילומטר מזרחית לנהריה. סביבתו של התל עשירה במעיינות שהזינו את הנחל ואיפשרו קיום של חקלאות רב גונית. המעיינות הנובעים בסביבת התל: עין אֶשְחַר (עין סוויד), עין יָרָק (עין אל עקלית - הצלופח), עין געתון (עין אלמג'נונה - המשוגעת), עין אַט, עין מֵירָב, ועין חִישוּר.
היסטוריה
עד התקופה הצלבנית
בתקופת מלכותו של שלמה (המאה ה-10 לפנה"ס), כנראה במסגרת הסכם עם חירם מלך צור, הוקם במקום ישוב חקלאי בשם "גיאתו".
לאחר שיבת ציון, עסקה המנהיגות הדתית רבות בסוגיית קביעת גבולות הארץ לצורך קיום מצוות הקשורות למקום (כמו מצוות שנת שמיטה). מי שהוביל את הנושא בגבולה הצפוני של ישראל היה שמעון בן שטח והוא שקבע את היישוב, שנקרא אז "ריש מייא דגעתין", כאחד מישובי הגבול[1][2].
בתקופה הצלבנית הוקמה במקום חווה חקלאית בשם "ג'שסון"[3] ותושביה היו כפופים לשליט שישב במעיליא (ואחר כך, לשליט באכזיב). החקלאות המשיכה להתפתח ונבנו אמות מים וטחנת קמח.
בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט
בתקופה העות'מאנית בזמנו של דאהר אל-עומר (שהיה שליט הגליל במאה ה-18) חודשו המבנים החקלאיים ביישוב (כולל אמת המים וטחנת הקמח).
ממשיכו אחמד אל-ג'זאר המשיך בפיתוח עכו והיישובים החקלאיים בגליל ובעידוד השקעות זרות. בתקופה זו הגיעה לאזור משפחת סורסוק.
משפחת סורסוק הייתה משפחת בנקאים סורית אמידה בראשה עמד איאב סורסוק מביירות. המשפחה החזיקה (עד תחילת ההתיישבות הציונית בעמק[4]) בשטחי אדמה נרחבים החל מדרום לבנון, דרך הרי גליל עד לעמק יזרעאל ומישור החוף הצפוני[5]. עיקר רכישת האדמות התבצעה ב-1870 בעקבות שחרור אדמות על ידי הממשל הטורקי ותוך ניצול חוקים עות'מאנים מגבילים בנושא סחר בקרקעות.
המשפחה הקימה את מבנה האחוזה הנראה כיום בשטח ואת החווה החקלאית סביבו. המקום נקרא אז "ח'רבת אלג'עתון" והוא הוקם על החורבה הצלבנית.
במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בג'עתון 19 תושבים, כולם מוסלמים[6].
ערעור המצב הביטחוני בתקופת המרד הערבי הגדול (1936-1939) החליש את מעמדה של החווה. סגירת גבול לבנון לאחר מלחמת השחרור סגר את השוק העיקרי של מוצרי החווה עד נטישתה בתחילת שנות החמישים.
מסוף התקופה העות'מאנית ובמהלך תקופת המנדט ניהל את המקום נציג של משפחת סורסוק, חביב חווא (אביה של רימונדה טוויל וסבה של סוהא ערפאת).
מהקמת המדינה
לאחר מלחמת העצמאות עבר המבנה לנכסי נפקדים. שנים רבות עמד המקום בשיממונו ונפל קורבן לשוד אבנים. רק לאחר הכרזת קק"ל על המקום כאתר תיירות, נעצרו הגנבות והחל במקום פיתוח דרכי גישה ומסלולי טיול. למרגלות החורבה הוצבו שולחנות פיקניק ושילוט על מסלולים בקרבת מקום. כמו כן, נבנתה בריכה בערוץ הנחל. מי המעיינות נתפסו על ידי מקורות, כך שניתן לראות זרימה בערוץ רק לאחר גשמים.
נכון ל-2014, המבנה מגודר ואינו נגיש בגלל חשש למפולות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רפי פרנקל, מדריך ישראל, הכרך "גליל עליון ומקורות הירדן", הוצאת כתר ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1978
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חורבת געתון |
- צבי שילוני, רכישות הקרקע וההתיישבות הציונית בעמק יזרעאל עד מלחמת-העולם הראשונה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: צבי שילוני, עמק יזרעאל, 1967-1900 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג - 1993
- ספי בן-יוסף, סיפורה של חורבת געתון, באתר ynet, 6 ביולי 2006
- נקודה בשטח – חורבת געתון, באתר "4x4.co.il - אתר השטח הישראלי", 6 בפברואר 2013
הערות שוליים
- ^ פרשת אשקלון וחומת מגדל שר ושינה ודור ושורה דקיסרה שורה דעכו וריש מייא דגעתין... (ברייתא דתחומין, תוספתא שביעית, ד, יא)
- ^ מיי הגעתון באתר עמוד ענן
- ^ השם מופיע במספר צורות: Jashun, Jasson, Jazon
- ^ בתקופת פעילותו לגאולת הקרקעות, רכש יהושע חנקין אדמות ממשפחת סורסוק
- ^ התייחסות למשפחת סורסוק בכתבה של לורנס אוליפנט בשם "בית העלמין בשייח אבריק", שפורסמה ב-18 בדצמבר 1883
- ^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
| משפחת סורסוק | ||
|---|---|---|
| אישים | איבון קוקריין • ניקולס סורסוק (אנ') |  |
| אתרים בלבנון | מוזיאון סורסוק • ארמון סורסוק • רחוב סורסוק (אנ') • מלון סופר הגדול (אנ') | |
| אתרים בארץ ישראל | בית סורסוק • חאן סורסוק • בירכת סורסוק | |
| כללי | משפחת סורסוק • רכישות משפחת סורסוק (אנ') | |
