נהריה

נהריה

לוגו העיר החדש סמל העיר והכיתוב "ברוך מבנים אשר" באלפבית עברי עתיק
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	רונן מרלי
גובה ממוצע	‎24 מטר
תאריך ייסוד	1935
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2023 (אומדן)
- אוכלוסייה	65,906 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	29
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎5.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	5,746 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	26
תחום שיפוט	11,470 דונם
- דירוג ארצי	120
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   נהריה (למפת הגליל המערבי רגילה)   נהריה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נהריה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נהריה 33°00′31″N 35°05′51″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	104
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4117
- דירוג ארצי	107
לאום ודת   יהודים: 83.5%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 16.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.0% גילאי 5 - 9 7.2% גילאי 10 - 14 6.9% גילאי 15 - 19 6.5% גילאי 20 - 29 11.8% גילאי 30 - 44 18.0% גילאי 45 - 59 18.5% גילאי 60 - 64 5.6% גילאי 65 ומעלה 18.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 22 –  יסודיים 17 –  על-יסודיים 11 תלמידים 9,089  –  יסודי 5,184  –  על-יסודי 3,905 מספר כיתות 374 ממוצע תלמידים לכיתה 26.8 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל נהריה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.nahariya.muni.il

מזרקת התותח בשדרות הגעתון בכניסה לנהריה

מגדל המים ההיסטורי של נהריה

בניין עיריית נהריה בשדרות הגעתון

הטיילת בנהריה

נחל געתון בנהריה (1946)

נחל הגעתון העובר בעיר, דצמבר 2005

בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה

פסיפס מהכנסייה הביזנטית בנהריה, צייד ערום לבוש רק באזור בד לחלציו וצעיף לצווארו עם רומח בידו תוקף נמר

אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה

נַהֲרִיָּה היא עיר בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל והעיר הצפונית ביותר במישור החוף. היא ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 וכביש 89, בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.

היסטוריה

אתרים ארכאולוגיים

בשטח העיר שוכנים מספר אתרים ארכאולוגיים המעידים על החיים במקום בתקופות קדומות:

• שרידי מקדש - מתקופת הברונזה התיכונה ומתקופת הברונזה המאוחרת. האתר שוכן כ-800 מטר מצפון לשפך נחל געתון כ-100 מ’ משפת הים.
• שרידי כביש רומאי - נסלל בשנת 56 לספירה והוביל מאנטיוכיה לעכו. בשנת 1937 נמצאה במקום אבן לכבוד הקיסר נירון שהועמדה על ידי חיילים משוחררים מפתולימאיס ומהכפרים ניאה קומי (Nea Come) (שבי ציון).
• כנסייה ביזנטית בנהריה וחורבת עתאים - בשכונת "גבעת כצנלסון". שרידי הכנסייה שתוארכה למאה השישית כללו רצפת פסיפס הכוללת דמויות אדם ודמויות מעולם החי והצומח ודגמים גאומטריים. הכנסייה היא חלק משרידי יישוב שנמצאו באתר.
• תל נהריה - כולל שרידי מצודה וחומה. שוכן מדרום לנחל געתון קרוב לים. במקום נמצאו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה ההלניסטית.
• שדה קברים בגבעת אוסישקין - כולל קברי פיר, מערות קבורה וקבר ארגז. האתר שייך כנראה ליישוב הקדום בעברון.
• בירכת סורסוק - שרידי תעלה קרוב לשפת הים בדרום נהריה. הייתה חלק ממפעל לייצור מלח ממי ים. ההשערה היא שנבנתה בתקופה הביזנטית ושופצה במאה ה-19 על ידי משפחת סורסוק.

נהריה והעלייה החמישית

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החלו להופיע תופעות של הסתה, לחצים ופוגרומים כנגד האוכלוסייה היהודית בגרמניה. אלו גרמו להגירה של 220,000 יהודים מגרמניה בין השנים 1933–1939. מתוכם, כ-40,000 הגיעו לארץ ישראל במסגרת העלייה החמישית.

תחילתה של העלייה החמישית אופיינה בעיקר באנשי עסקים יהודים, עצמאים, פקידים ושופטים שחיפשו אלטרנטיבות בשל המגבלות המקצועיות שהוטלו עליהם. באותן שנים נטו היהודים להגר בראש ובראשונה לארצות הברית ולאמריקה הלטינית, אך לא לארץ ישראל שאליה היגרו בעיקר יהודים ממזרח אירופה. לאחר קיום הקונגרס הציוני בפראג ב-1933, נפתח בארץ ישראל "המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה", שנקרא בשמו המקוצר "המשרד הגרמני". הוא נוהל על ידי ארתור רופין שניסה להניע בעיקר יהודים ממעמד הביניים, בעלי הון, לצאת מגרמניה ולהגר לארץ ישראל. עבור אותם אנשי מעמד הביניים מגרמניה ייסדו בשנת 1933 את קריית ביאליק ואת רמות השבים.

מהנדס הבניין יוסף לוי, יליד גרמניה, הצטרף למשרד הארץ-ישראלי, שגם בראשו עמד רופין בשנת 1913, כעובד טכני. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בארץ ישראל. בשנות העשרים הוא עסק ברכישת אדמות מפרץ חיפה ובייבוש שטח זה.

הקמת נהריה

בשנת 1934 התאפשר לקנות אדמה בבעלות ערבית, שטח של 2,400 דונמים צפונית לעכו, ליד שפך נחל מפשוח, אשר שמו הוסב לימים לנחל געתון. המחיר הנדרש היה 34,000 לירות מנדטוריות ובעלת הקרקע הייתה משפחת טואיני שהתגוררה בביירות. הקונים היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי, היינריך כהן, בנקאי מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד, אשר ייצגה שתי משפחות מכובדות בארץ ישראל. יחד הקימו ארבעת הרוכשים את החברה "נהריה משקים זעירים". את שם היישוב החדש קבעו כ"נהריה", שכן אותם מתיישבים, בזוכרם את ערי הנהר האירופיות ממחוזות ילדותם, ראו גם בגעתון "נהר". ייתכן שבבחירת השם הושפעו גם משמו של הכפר הערבי הסמוך, אֶ-נַּהַר.

את המודל החקלאי להקמת היישוב נהריה הגה אחד מרוכשי השטח, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין. סוסקין, יליד רוסיה, למד חקלאות ופילוסופיה בגרמניה. החל משנת 1903, הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. באחד ממסעותיו הרבים בעולם הרחב, הוא גילה יישוב קטן בדרום ספרד ששמו היה מונטה אלגאידה (Monte Algaida). סוסקין האמין כי המודל הספרדי של מונטה אל-גאידה הוא המפתח להתיישבות בארץ ישראל. לתגליתו קרא "התיישבות אינטנסיבית על חלקת אדמה קטנה תחת ניהול פרטי". התוכנית הציעה משקים בגודל של 5, 7 או 9 דונמים, פיתוח תשתיות (אספקת מים, חשמל וסלילת כבישים), מחסני כלים ובעלי חיים, לולים ואגודה חקלאית של המתיישבים. כמו כן, הקמת צוותים מקצועיים שידריכו את העולים החדשים (אותם דוקטורים ופרופסורים) בענייני נטיעת עצים, תכנון בתים, גידול ירקות וגידול עופות.

חנה דויטש הגיעה עם בעלה ולטר והזוג רות ויעקב פאוקר כחלוצים ראשונים לנהריה. כאשר הגיעו לצריף המגורים שלהם בנהריה, טרם הייתה להם תקרה מוכנה. דומה היה מצבו של הזוג פאוקר. ב-10 בפברואר 1935 התיישבו במקום וכך נקבע תאריך זה כתאריך הרשמי לייסודה של נהריה.

נטישת ענף החקלאות

למגינת לבם של התושבים, התחזית להכנסות מהמשקים הייתה אופטימית מדי ולא ריאלית. הרעיון של סוסקין, לגדל ולשווק ירקות איכותיים, הסתבר כרעיון בוסר ללא סיכויי הצלחה. התוצרת הערבית הייתה זולה יותר והשוק דרש ירקות זולים ולא ירקות איכותיים. כך הגיעה המכה הראשונה לענף הירקות. המכה השנייה ניחתה על ענף הפירות: הפירות גדלו היטב בהרי הגליל, אך לא במישור החוף. מכה נוספת פגעה בענף הלול: התרנגולות היו חולות, היו בעיות בהטלת הביצים ודור חדש של אפרוחים ברובו לא בקע כלל מהביצים. מייסדי נהריה קרסו מבחינה כספית וההמראה הכלכלית המצופה כלל לא הגיעה.

את הדרישה לשינוי כלכלי ותעסוקתי בנהריה לא ניתן היה לעצור יותר. יותר ויותר מתיישבים חיפשו תעסוקה מכניסה יותר מאשר ענף החקלאות. היו מהנדסים שעבדו עבור הממשל הבריטי, קבלנים שחיזקו קווי ביצורים בצפון ויזמים שניצלו את משאבי הטבע – חוף ועיירת קיט באווירה אירופאית ששימשה קצינים בריטים שהגיעו עם משפחותיהם מח'רטום. עובדה זו גרמה לתושבים לעבור לענף השכרת החדרים ולבניית פנסיונים לאורחים. הפרופסורים והדוקטורים, שנאלצו להתאים את עצמם לחקלאות לא ראו יותר את עתידם בתוכניתו של סוסקין, המירו עיסוקם והפכו את נהריה למקום נופש עם חוף רחצה, מסעדות וחדרי אירוח.

את הרישיון הראשון לפתיחת פנסיון קבלה הגברת טוטי לוי בשנת 1936. גרטל מאייר פתחה פנסיון ידוע בשנת 1940. בתחילה גרו האורחים בלול תרנגולות וארוחת הבוקר ניתנה תחת כיפת השמיים. בשנת 1940 ייסדה משפחת אופנהיימר את קפה פינגווין. נהריינים רבים עברו בתקופת הקיץ להתגורר בליפט או בלול והשכירו את חדריהם לאורחים. נהריה הפכה בהדרגה למקום נופש בסגנון אירופאי. מספר לינות האורחים גדל מ-100 בשנת 1938 ל-20,000 בשנת 1947.

החיפושים למעבר מענף החקלאות שנכשל גרמו גם ליזמות תעשיית המזון ופיתוחה. כך התפתחו הגלידה והגבינות של משפחת שטראוס. משפחת זוגלובק-קבילצקי, שהתיישבה בנהריה בשנת 1937, פתחה אטליז לבשר כשר ופיתחה את "נקניק נהריה". שתי תעשיות המשגשגות בישראל ומחוצה לה עד היום.

חשיבותה של נהריה לפני קום המדינה

מספר שנים הייתה נהריה היישוב העברי היחידי צפונית לעכו בגליל המערבי. במשך הזמן יזמה הסוכנות את הקמת עברון ב-1936, שבי ציון, חניתה, מצובה ואילון ב-1938. נהריה הבורגנית עזרה בהקמת היישובים השכנים והייתה שותפה בשמירה על ביטחונם.

נהריה הייתה מעורבת בעליה הבלתי חוקית. אניית המעפילים הראשונה הגיעה ב-1939, היה צורך לפזר את המעפילים, להחביאם מהבריטים ולדאוג לקיומם. בתקופת המצור על חופי הארץ הגיעו לאזור נהריה בין 10 ל-12 אניות מעפילים. לזכר שבע האוניות, "אטרטו", "קולורדו", "עליה", "אסימי", "האומות המאוחדות", "חנה סנש" ו"גבורה", הוקמה על המזח בחוף נהריה אנדרטה מעשה ידיו של הפסל חמי גל, תושב נהריה.

בשנת 1941 הוכרה נהריה כמועצה מקומית.

תוכנית החלוקה זעזעה את אנשי נהריה. כל הגליל המערבי עתיד היה להימסר לערבים. השטח כלל מלבד נהריה את שבי ציון, רגבה, עברון, חניתה, מצובה, אילון ויחיעם. האספקה לנהריה הנצורה הגיעה בספינות דרך הים מחיפה. כך החזיקה נהריה הנצורה מעמד עד ליום הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948. ביום זה הגיעה לנהריה שיירה בת 25 כלי רכב לערך מלווה ברכב משוריין. באותו יום הגיעו עם אונית המעפילים "חנה סנש", חיילים יהודים ראשונים לנהריה.

לאחר קום המדינה

בשנת 1961 הוכרה נהריה כעיר.

נהריה נחשבת כיישוב "קו העימות" כמו היישובים קריית שמונה, שלומי ועוד. מאז שנות השישים נהריה סבלה מפיגועים ומאז שנות השמונים ממטחי קטיושות, שהביאו את צה"ל לצאת לכמה מבצעים בלבנון, ובהם מלחמת לבנון הראשונה, מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם. מאז יצא צה"ל בשנת 2000 מרצועת הביטחון בנהריה שרר שקט, אשר הופר בשנת 2006 כאשר מחבלי ארגון החזבאללה החלו בהרעשת יישובי קו העימות ואף יישובים רחוקים יותר כגון צפת כחלק מפעולת החטיפה בגבול הצפון סמוך ליישוב זרעית, אירוע שהביא למלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה נורו על נהריה כ-808 רקטות וטילים, שהביאו למותם של שני תושבי העיר. רוב המבנים שספגו את הטילים האלו קרסו ונפגעו קשות.^{[דרוש מקור]}.

בחורף 2019/2020 נחל הגעתון החוצה את העיר עלה על גדותיו כתוצאה ממשקעים מרובים, מה שגרם להצפות כבדות בעיר, שהגיעו לשיאן ב-8 בינואר 2020. בהצפות אלו נספה אדם אחד ונגרם נזק לרכוש.

ראשי העיר במרוצת השנים

• ד"ר אוסקר מאיר וולף 1941–1946
• ד"ר ארנולד כהאן 1946–1947
• גרשון טץ 1947–1974
• אפרים שריר 1974–1983
• חיים לבב 1983-1989
• ז'קי סבג 1989–2003
• רון פרומר 2003–2005
• יצחק ולד 2005 (ראש ועדה קרואה)
• ז'קי סבג 2005–2018
• רונן מרלי 2018–

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2023 (אומדן), מתגוררים בנהריה 65,906 תושבים (מקום 29 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,208 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נכון ל-2017 מתגוררים בעיר למעלה מ-1,000 יוצאי צד"ל ובני משפחותיהם אשר עברו להתגורר בישראל לאחר הנסיגה מרצועת הביטחון, קהילת יוצאי צד"ל הגדולה בישראל. רב העיר הוא הרב ישעיהו מייטליס.

לתושבי יישוב זה ניתן זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

אתרים מרכזיים

מאז אמצע המאה ה-20, נחשבת נהריה בעיני רבים ל"בירת הגליל המערבי". אלה מספר אתרים חשובים בעיר:

• בית ליברמן - החל מראשית שנות האלפיים, ניתן ללמוד על תולדות המושבה שהפכה לעיר ב"בית ליברמן" - המוזיאון לתולדות העיר.
• הגן הבוטני זואולוגי - נפתח באוקטובר 2003. בגן מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים מכל העולם.
• נחל הגעתון - עובר לרוחבה של העיר.
• הטיילת על חוף ימהּ של העיר - כוללת מספר רב של מסעדות ומקומות בילוי.
• טיולים בכרכרות עץ הרתומות לסוסים - מהווים אטרקציה תיירותית ייחודית בעיר. הכרכרות נבנו בארצות הברית על ידי יצרן כרכרות מכת האיימיש.
• היכל ספורט אולימפי חדש עין שרה- מכיל כ-2000 מקומות ישיבה ומארח משחקים בינלאומיים, כנסים, הופעות ואירועים שונים.
• גלריית "מרכז הקצה" ומגדל המים שבו גלריה המופעלת על ידי העירייה.
• תחנת הרכבת נהריה, התחנה המרכזית וצומת נהריה- תחנת הרכבת הפעילה הצפונית ביותר בישראל, והתחנה המרכזית, שקרובות לצומת נהריה עם החיבור לכביש 4 ו-89, הם המרכז התחבורתי של נהריה.
• פינגווין - בית קפה ומסעדה הפועלים מימיה הראשונים של העיר.
• מפעל זוגלובק - פועל בעיר משנת 1937.
• מפעלי שטראוס - החלו את דרכם בנהריה, אך לא נמצאים כיום בעיר
• קניונים - קניון נהריה ליד בית ליברמן, קניון ארנה ליד הכניסה לנהריה משדרות הגעתון.
• שדרות הגעתון - רחוב מסחרי מרכזי לצד נחל הגעתון. נמצאים בו העירייה וסמוך לה שתי כיכרות, סניפי הבנקים, מסעדות, חנות מפעל זוגלובק, העירייה, תחנת הרכבת, מלון קרלטון, תחנה מרכזית וחנויות רבות.
• בית הספר היסודי ויצמן - בית הספר היהודי הראשון בנהריה ובגליל המערבי, בן 83 שנים.

שכונות העיר

• רסקו חקלאית
• נווה אלון (עמידר)
• עיר צפון
• עיר דרום
• נווה מנחם בגין (עין שרה)
• גבעת טרומפלדור
• גבעת משה שרת (רגום)
• גבעת כצנלסון
• קריית יוספטל
• קריית עשור
• נווה יצחק רבין (נהריה הירוקה)
• קריית בן-גוריון
• גבעת אוסישקין
• קריית גרשון טץ - אכזיב (בבנייה)
• קריית יצחק שמיר (בבנייה)
• קריית אריאל שרון (בבנייה)
• קריית שמעון פרס (בבנייה)

בנהריה פועל גם סניף של קלוב התעופה לישראל העוסק בספורט הטיסנאות. הקטגוריה שבה הסניף הנהרייני פועל היא "הטיסנים החופשיים". מספר חברים בסניף אף זכו בתחרויות בינלאומיות.

סמל העיר

ערך מורחב – סמל העיר נהריה

סמל העיר צויר בשנת 1941 בידי התלמיד מאייר בנימין, במסגרת תחרות בית ספרית שנערכה בבית הספר ויצמן שביישוב. אפרים הלטרכט, אשר עבד באותה עת במשרד החינוך המנדטורי, הוסיף את הכתובת בראש הסמל ועיצב אותו סופית. הסמל מבטא את היותה של נהריה עיר חוף, ואת מיקומה באזור שהיה נחלתו של שבט אשר. בסמל מופיע מגדל המים של העיר, עץ זית, שמקובל במסורת כסמלו של שבט אשר, ושמש השולחת קרניים אל הים. הכתובת המופיעה בראש הסמל בכתב עברי קדום, .., משמעה "ברוך מִבָּנים אשר" ולקוחה מתוך ברכות משה לפני מותו (ספר דברים, לג, כד).

בשנת 2019 עוצב לעיר סמליל ממותג שיתמוך בסדרת שינויים ששינו את מוטו העיר בפרסומיה, מ"אוהבים את החיים" ל"החופש לגדול". בצד הסמליל החדש מופיע בקטן סמל העיר עצמו.

אקלים

אקלים בנהריה
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	17.2	17.8	21.1	23.9	25.7	27.9	29.8	30.8	29.9	27.8	24.1	18.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	7.2	6.8	8.8	11.2	13.8	16.9	20.7	21.2	19.3	15.2	11.2	8.7
משקעים ממוצעים (מ"מ)	158	106	62	24	4	0	0	0	0.4	29	87	131
מקור: Israel Weather

ערים תאומות

• טמפלהוף, ברלין, גרמניה
• פאדרבורן, גרמניה
• דרמשטט, גרמניה
• אופנבך, גרמניה
• אלזיי, גרמניה
• בילפלד, גרמניה
• איסי לה-מולינו, צרפת (על שמה נקרא רחוב בגבעת אוסישקין)
• ליברץ, צ'כיה
• קצ'קמט, הונגריה
• לפקדה, יוון
• דלריי ביץ', פלורידה, ארצות הברית
• מיאמי ביץ', פלורידה, ארצות הברית
• צפון-ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארצות הברית

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של נהריה
• נהריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• פרופיל נהריה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• נהריה בפייסבוק
• נהריה באתר הרשות לפיתוח הגליל
• נהריה, באתר YouTube
• בית ליברמן (אורכב 26.06.2015 בארכיון Wayback Machine) - אתר המוזיאון לתולדות העיר נהריה
• תולדות נהריה - יוזמה פרטית של חנה קליין
• עמרי דולב, נהריה בלוז, באתר ynet, 8 ביולי 2001
• דוד הכהן, טיול בעקבות "שרידי" המושבה נהריה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2005
• "המנון העיר": מילות השיר "לנהריה נריע", באתר שירונט
• נהריה של פעם - אוסף אנדריאס מאייר מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• נהריה בת חמש עשרה, יומני כרמל יוני 1950 (התחלה 3:12)

הערות שוליים

ראשי מועצת ועיריית נהריה
אוסקר מאיר וולף ארנולד כהאן גרשון טץ אפרים שריר חיים לבב ז'קי סבג רון פרומר יצחק ולד ז'קי סבג רונן מרלי 1941–1946 1946–1947 1947–1974 1974–1983 1983–1989 1989–2003 2003–2005 2005 (ראש ועדה קרואה) 2005–2018 2018

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30817472נהריה