מצוות התלויות בארץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע. מצוות אלה נוהגות לרוב רק בארץ ישראל, ורובן קשורות לתמיכה סוציאלית הן כלפי העניים והן כלפי שבט לוי שאין להם קרקע בארץ. ככלל, המצוות התלויות בארץ אינן נוהגות בחו"ל, אלא רק בארץ ישראל. כמו כן, לדעת רוב הפוסקים, בימינו אין חייבים בהם מדאורייתא אפילו בארץ ישראל, מאחר שדרוש רוב ישראל היושב על אדמתו, וחיובם כיום הוא רק מדרבנן.

בניגוד למצוות התלויות בארץ, שאר המצוות הן 'חובת הגוף', זאת אומרת שאין חיובים תלוי כלל במקומו של האדם, וחיובם הוא בכל מקום שנמצא.

כל סדר זרעים שבמשנה ובתלמוד ירושלמי, מלבד מסכת ברכות, מוקדש למצוות אלו.

מקור המצוות

מקורן של המצוות במקרא מוזכר פעמים רבות[1] כך למשל בספר דברים פרק כד:

(יט) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ: (כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה: (כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה:

מצוות המבטאות ערבות הדדית

  • לקט – עזיבת שיבולים בודדות[2] הנופלות בשעת הקציר לעניים.
  • שכחה – עזיבת עומר שנשכח בשדה ועזיבת קמה שנשכחה מלהקצר לעניים.
  • פאה – אי קצירת אלומות השיבולים בקצה השדה ועזיבתן לעניים.
  • פרט – עזיבת ענבים בודדים[2] הנושרים בשעת הבציר לעניים.
  • עוללות – עזיבת אשכולות קטנים של ענבים על הגפן.
  • שביעית – איסור על עיבוד אדמה וקצירת פירותיה שנה תמימה פעם בשבע שנים במטרה להשאירם לעניים ולחלשים בחברה.
  • מעשר עני – הפרשת עשירית מהתוצרת החקלאית בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה לעניים.

כפי שנראה מצוות אלו הן סוציאליות במהותן, ומטרתן המוצהרת היא פריסת רשת ביטחון כלכלית לשכבות החלשות, בלי לגרום לעניים לחזר על הפתחים ולהתבזות בבקשת צדקה. כפי המסופר במגילת רות על רות המואביה (שהייתה גם גיורת וגם אלמנה): "וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ:" (פרק ב' ג').

יש הרואים[דרוש מקור] במצוות הנתינה לעניים, עידוד לעבודה, מכיוון שהעניים אינם מקבלים מן המוכן, אלא צריכים להתאמץ לבוא לשדה וללקט אחר הלוקטים או לחפש את השכחה והפאה, ולפי רוב מאמציהם ישאו פרי, וגם מכיוון שהם יוצאים אל השדה ומתחככים בעובדים, נפתחים בפניהם שערים להיכנס אל מעגל עבודה יצרני.

מצוות המבטאות קדושה

  • ביכורים – את ראשית הפירות והתבואה יש להביא לבית המקדש לכהנים.
  • נטע רבעי – אכילת הפירות של השנה הרביעית לנטיעת העץ, הפירות נאכלים בירושלים.
  • תרומה גדולה – הפרשת חלק ראשוני מהתוצרת לכהנים.
  • מעשר ראשון – הפרשת עשרה אחוז מהנותר לאחר תרומה גדולה ללויים.
  • תרומת מעשר – חיוב המוטל על הלוי להפריש לכהן עשירית מהמעשר שקיבל מהישראל.
  • מעשר שני – הפרשת עשירית מכל היתר לאכילה בירושלים או לקניה בירושלים, בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למחזור השמיטה. מטרתה של מצווה זו לקשר את העם למרכז הרוחני שלו בירושלים.
  • הפרשת חלה – תרומה של 1/24 מהבצק של הלחם ונתינתו לכהנים.
  • כלאיים – איסור להכליא שני זנים שונים, ואף לשתול שני מינים שונים באותו מקום.
  • ערלה – איסור ליהנות מפירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.

מצוות אלו נועדו לקשר בין המון העם לירושלים (נטע רבעי ומעשר שני), כמו גם לתמוך במנהיגות הדתית והרוחנית בירושלים ובשאר הארץ (תרומות ומעשרות). אותה מנהיגות רוחנית של שבט לוי שלא קיבלה חלק ונחלה בארץ ולכן מנועה מעבודה חקלאית. מצוות אלו גם מבטאות קדושה שיש בפירות שגדלו בארץ, ולכן יש להביאם אל מקום מקודש ולתת אותם לאנשים המתאימים לכך או לאכול את הפירות עצמם במקום מקודש. יש בהן גם הודיה לה' על כך שהאדמה נתנה פריה וישנה הצלחה כלכלית לאדם.

תחומי הארץ

לגבי מצוות התלויות בארץ כל העולם נחלק לחמשה חלקים[3]:

  • ארץ ישראל, שמתחלקת גם היא לשני חלקים:

ההגדרות המדויקות של תחומים אלה היו נושא למחקרים הלכתיים רבים, אחד הראשונים והחשובים שבהם היה ספר תבואות הארץ.

  • ארץ מצרים ושנער ועמון ומואב (שתרומות ומעשרות נוהגות בהם מדרבנן)
  • שאר ארצות חוץ לארץ.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק י"ד, ספר שמות, פרק כ"ג, ספר ויקרא, פרק י"ט.
  2. ^ 2.0 2.1 נחלקו בית שמאי ובית הלל האם שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית, או שניים לעניים וארבעה לבעל הבית.
  3. ^ על פי משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק א', הלכה ז'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0