רבי חושיאל בן אלחנן
 מכתב של רבי חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר | |
| מקום פעילות | קירואן |
|---|---|
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| תלמידיו | בנו רבנו חננאל, רב ניסים גאון |
| בני דורו | רב שרירא גאון |
| צאצאים | רבנו חננאל |
רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 - תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן. היה רבּם של בנו, רבנו חננאל, ושל רבנו ניסים גאון.
על פי המסורת היה רבי חושיאל אחד מארבעת השבויים, וכך הגיע מבארי שבדרום איטליה לקירואן שבתוניסיה. מסורת זו מקובלת על דעתם של חוקרים אחדים (כגון: פרופ' משה גיל), בעוד שלדעת חוקרים אחרים (כגון: שניאור זלמן שכטר) הוא הגיע באופן עצמאי ומרצונו החופשי. גם מקטע מכתבו שנמצא בגניזת קהיר עולה שהוא הגיע לקירואן מעצמו. גם מקום מוצאו נתון במחלוקת, והאפשרויות הן איטליה, בבל וספרד.
מכל מקום, העובדות מראות שבני קירואן הכירו בגדולתו של רבי חושיאל, אפשרו לו להקים בה את ישיבתו[1], ולהפוך את קירואן למרכז תורה של צפון אפריקה לדורות. רבי חושיאל פיתח בישיבתו שיטת לימוד חדשה לתורה שבעל-פה, וקבע את התלמוד הירושלמי ומדרשי ההלכה כמקור לקביעת הלכה, לעיתים אף בניגוד גמור לאמור בתלמוד הבבלי. שיטתו זאת מקבלת ביטוי בפירושו של בנו רבנו חננאל, לתלמוד הבבלי, בו הוא מרבה לצטט את התלמוד הירושלמי.
תורתו של רבי חושיאל לא נשארה בכתב ואנו יודעים עליה מתוך מובאות מעטות וקצרות בדברי החכמים ובעיקר בכתבי רבנו נסים. אצל רבנו נסים נמצאים גם דברי הערכה כגון: ”וזה המעשה בקבלה הוא אצלי מרבי אדוננו הרב הקדוש רבנו חושיאל ראש בי רבנן ז"ל ולתחיה, וגם מצאתי אותו בתשובות הגאונים כמו כן”. עם היוודע דבר פטירתו של רבי חושיאל, שלח שמואל הנגיד מכתב תנחומים והספד לבנו חננאל[2]. רב האי גאון כותב עליו[3]: "ונשמע אצלנו כי יש במקומכם איש גדול בחכמה, הר של תורה, בקי בחדרי הלכה מר רב חושיאל בן מר רב אלחנן שמו, ינצרהו יוצרו"
מכתב שנמצא בגניזה הקהירית ושנכתב על ידי רבי חושיאל הראה כי לרבי חושיאל היה בן ששמו אלחנן. בעקבות כך יש שסברו כי לרבי חושיאל היה בן נוסף ששמו היה אלחנן. חוקרים אחרים העריכו כי מדובר ברבנו חננאל שנשא גם את השם אלחנן. יש המציעים כי מדובר ברבי חושיאל אחר[4].
קישורים חיצוניים
- מכתב רבי חושיאל בן אלחנן לרבי שמריה, באתר האקדמיה ללשון העברית
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי חושיאל בן אלחנן", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים ריח-רכב, באתר HebrewBooks, אות י
הערות שוליים
- ^ יש חוקרים שסוברים כי הגיע לקירואן מעט לפני (או אחרי) פטירתו של ראש הישיבה יעקב בן נסים, ונשאר שם כדי למלא את מקומו.
- ^ הודפס באוצר טוב תרל"ט, עמוד 64
- ^ במכתב לרבי יעקב בן ניסים משנת ד'תשס"ו אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ב, באתר היברובוקס
- ^ ראו בקצרה: אהרון נחלון, עיונים ברבינו חננאל: יחסו של רבינו חננאל לדבריהם של גאוני בבל ויחסו של הרי"ף לדבריו של רבינו חננאל, בתוך: שנתון המשפט העברי, תשמ"ד-תשמ"ו.
