רבינו חננאל

רבינו חננאל

לידה	965 ד'תשכ"ו
פטירה	1055 (בגיל 90 בערך) ד'תתט"ז
חיבוריו	פירוש רבינו חננאל, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות.
השתייכות	ישיבת קירואן
רבותיו	אביו רבינו חושיאל
תלמידיו	רי"ף

רבינו חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מראשוני פרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים). נודע בעיקר בזכות פירושו לתלמוד שחלקו נדפס בש"ס וילנא.

תולדות חייו

מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי", אך ככל הנראה בצעירותו היגר עם אביו רבינו חושיאל, לקירואן שבצפון אפריקה (תוניסיה של ימינו) (ראו גם סיפור ארבעת השבויים). ישנה מסורת שרבנו חננאל היה תקופה ארוכה במרוקו אך גם פרק זמן זה אינו ידוע דיו^{[דרוש מקור]}. רבו המובהק היה אביו ויש מי שכתב שלמד אף אצל רב האי גאון. ידוע כי למד לימודים כלליים, ביניהם היסטוריה ושפות – בעיקר ערבית ויוונית^{[דרוש מקור]}. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו תשע בנות.לאחר פטירת אביו מילא מקומו כראש ישיבת קירואן יחד עם רבי ניסים. רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן". רבי שמואל הנגיד, באגרת תנחומים ששלח אליו לאחר פטירתו של אביו, שיבח אותו בתארים מופלגים: "שכלולא דאורייתא (כליל התורה), שיחורא דתלמודא (שר התלמוד), אריוך ושבור מלכא, סיני ועוקר הרים דהי דרא" (של הדור הזה) ועוד.

במקורות מוזכר גם רבי אלחנן בנו של רבי חושיאל מקירואן. החוקרים נבוכו בשאלה האם רבי אלחנן הוא רבנו חננאל או שהם אחים או שהיו שני רבי חושיאל בקירואן.

לדעת החיד"א, רבנו חננאל היה רבם של הרי"ף ורבנו גרשם מאור הגולה.

חיבוריו

פירושו לתלמוד

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר הרבה מידע רב ומקורות (עי' ערך מורחב).

ערך מורחב – פירוש רבינו חננאל

רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב מסכתות התלמוד הבבלי, אך חלקו אבד (אם-כי חלק מכתבי היד האבודים נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות שבת וחולין. הפירוש נדפס לראשונה מכת"י ותיקן 126 ו-128 בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".

סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר קצר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. מאפיין מרכזי של הפירוש הוא פסיקת הלכה שיטתי בסוגיות התלמוד. בפירושו הוא מרבה להביא מהתלמוד הירושלמי, ומביאו גם כאשר התלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.

לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית להלכה.

כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן רציונליסטי (שׂיכלי), ואת התמוהות שבהן כמשלים.   מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. ובמקומות רבים חלק על שיטתו. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו. בחיבוריו של רש"י הוא כמעט אינו מוזכר, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.

ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.

פירושו לתורה

ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.

חיבורים נוספים

יש שייחסו לרבנו חננאל את ספר המקצועות וספר חפץ, אך חוקרים הוכיחו כי החיבור לא נתחבר על ידו אלא על ידי חכמים מבית מדרשו. השתמרו בידינו עדויות לחיבורי הלכה שכתב רבינו חננאל, בהם 'ספר דינין', אך טיבם והיקפם טרם התבררו. השתמרו תשובות אחדות שהשיב.

לקריאה נוספת

• שלמה יהודה רפפורט, תולדות רבנו חננאל, ורשה תרע"ג.
• שרגא אברמסון, פירוש רבנו חננאל לתלמוד, ירושלים תשנ"ה.
• יוסף מרדכי דובאוויק, רבנו חננאל וגאוני בבל: דרכי הפרשנות ופסיקת ההלכה של רבנו חננאל, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"ה.
• יוסף מרדכי דובאוויק, פירושי רבנו חננאל למסכת בבא קמא, מבוא, מכון לב שמח 2011, באתר אקדמיה
• חננאל מאק, רבנו חננאל בן חושיאל, תורה לשמה: מחקרים במדעי היהדות לכבוד שמא יהודה פרידמן, ע' 494–517, ירושלים תשס"ח.
• אהרון נחלון, "עיונים ברבנו חננאל: יחסו של רבנו חננאל לדבריהם של גאוני בבל ויחסו של הרי"ף לדבריו של רבנו חננאל", שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי יא–יב (תשמ"ד–תשמ"ו), עמ' 407–433. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• ג'יי רובנר, "עיונים ביחסו של ר’ נתן מרומי בעל "הערוך" אל פירוש רבינו חננאל לתלמוד הבבלי", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11, ג, כרך 1 (תשנ"ג), עמ' 191–197 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• יעקב בלידשטיין, "משהו על המימד האידאולוגי של פירושי רבנו חננאל לתלמוד", סידרא טו (תשנ"ט), עמ' 5–11. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

ספריו

• פירוש רבנו חננאל על התלמוד באתר ספריא
• לקט פירוש רבינו חננאל על התורה באתר ספריא
• פירוש רבנו חננאל על התלמוד, למסכתות: פסחים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, חולין, זבחים באתר היברובוקס
• מגדל חננאל, כולל פירושו על מסכת מכות, ליקוטים מפירושיו על התורה ועל ספר יחזקאל, תולדותיו וקורות ספריו, באתר היברובוקס

אודותיו

• רבינו חננאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר HebrewBooks
• רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו חננאל בן רבינו חושיאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רנט-רסג, באתר היברובוקס, אות קסו
• מ. בן-אמוץ, רבנו חננאל, שערים, 13 ביוני 1952
• "HANANEEL BEN ḤUSHIEL", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• חננאל בן חושיאל מקירואן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של רבינו חננאל על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רבנו חננאל41676985Q1061624