חוש הריח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערכת חוש הריח באדם: 1. פקעת הריח (Olfactory bulb) ‏ 2. תא מיטראלי (mitral cell) ‏3. עצם 4. תאי אפיתל אפיים (Nasal epithelium )‏5. גלומרולוס 6. תאים קולטי ריח (Olfactory receptor cells)

חוש הריח הוא היכולת להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר. החוש קיים בקרב בעלי חיים שחיים מעל המים, ובמים בקרב בעלי חיים החיים בתוך המים. בעלי חוליות חשים בריח באפיתל הרחה המצוי באף, ומעבדים אותו במערכת ההרחה.

פעילות

חוש הריח וחוש הטעם בנויים על כימורצפטורים. שני החושים תלויים בריכוזים של חומרים שמומסים בדרך כלל בנוזל. שניהם פועלים בדרך כלל בשילוב האחד עם השני, ומסייעים לזהות את טיב המזון, ולהימנע, לדוגמה, מאכילת מזון רעיל או מקולקל. כ־80% מטעמו של האוכל נקבע על ידי חוש הריח.

ברקמת האף קיימים תאים קולטי ריח (Olfactory cells), שחשים בשינויים בריכוזי חומרים שונים, ומעבירים מידע זה בצורת דחף עצבי. הדחף עובר דרך מעברים מיוחדים בגולגולת אל פקעת הריח (Olfactory Bulb), שמעבירה את המידע דרך עצב הריח אל מרכז ההרחה במוח.

מבחינה אנטומית, שונים חוש הריח וחוש הטעם משאר החושים בהיותם איפסילטרליים – כלומר, הם מעובדים בהמיספרת המוח שבאותו צד שממנו הגיע הגירוי; כך, גירוי שנקלט בנחיר השמאלי באף יעובד בהמיספרת המוח השמאלית, ולהפך. ריצ'רד אקסל ולינדה באק זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בגין מחקרם על הדרך בה עובד חוש הריח במוח.

באף האנושי קיימים כ-6 מיליון קולטנים, המתחלקים לכ-400 סוגי טיפוסים שונים. משך החיים של רצפטור הוא כ-60 יום.

בעבר העריכו את מספר הריחות שאדם יכול להבחין ביניהם ב-10,000 אך מחקר חדש מעריך שהמספר גדול בהרבה. ההערכה עבור בעלי חוש ריח לא מפותח מתחילה ב-70 מיליון ריחות ועבור בעלי חוש ריח מפותח ביותר מעריכים כי יש יכולת הבחנה בין 10 בחזקת 31 ריחות, וההערכה עבור אדם ממוצע היא של 10 בחזקת 12 (טריליון).[1]

בדומה לחושים אחרים, הרגישות לריח דועכת עם הגיל.

חוש הריח אחראי ללא מעט החלטות שמקבלים בני אדם כמו בחירת מאכלים, ואף בחירת בני זוג. על פי מחקר של ד"ר לביא סקונדו וד"ר קובי סניץ מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן לכל אדם יש תפיסת ריח ייחודית, שניתן להבדילו מאחר. אנשים בעלי תפיסת ריח דומה, יכולים להיות מועמדים טובים להשתלות אחד לשני.

מעלתו הרוחנית

חמשה חושים טבע הקב"ה באדם: ראיה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם. בעוד ששאר החושים הם גשמיים ורוחניים יחד, הריח הוא כולו רוחני ואין בו דבר גשמי, וקרוי 'ריח' מלשון רוח.

"הריח הוא הדק שבתענוגים, עד שייחדו אותו חז"ל לנפש"[2].

חוש הריח קרוב יותר לרוחני מכל שאר החושים, והנשמה נהנית ממנו, ועל כן תיקנו להריח בשמים במוצאי שבת לצורך הנשמה שמרגשת חסרונה בהסתלקות הנשמה יתירה שהיה לה בשבת[3]. וכשם שהמאכל מהנה לגוף ומחזקו, כך הנשמה נהנית מהריח ומתחזקת, וגם הגוף מושפע מכך[4].

המדרש מכליל את חוש הריח יחד עם הראיה והשמיעה, כדברים שאינם ברשותו של האדם, כי הוא רואה ושומע ומריח גם את מה שאינו רוצה. ובשונה משאר החושים, בחוש הריח, המוח קולט כל מה שהאף מריח ולא מסנן שום ריח[5].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. The Nose Knows, באתר the-scientist, ה-25 במרץ 2014
    Humans Can Discriminate More than 1 Trillion Olfactory Stimuli, באתר מגזין Science
    אסף גולן, מחקר: לאדם יש יכולת להריח למעלה מטריליון סוגי ריח, באתר nrg מעריב, 23 במרץ 2014
  2. חידושי אגדות לרשב"א תענית כה.
  3. מהרש"א ברכות מג.
  4. שו"ת פעולת צדיק חלק ב סימן קיח.
  5. בראשית רבה סז, ג


Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.