נאמני תורה ועבודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מציג את התנועה מנקודת המבט של חבריה, אין התייחסות לביקורת כלפיה ולייחס הכללי אליה בקרב החברה הדתית בישראל.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מציג את התנועה מנקודת המבט של חבריה, אין התייחסות לביקורת כלפיה ולייחס הכללי אליה בקרב החברה הדתית בישראל.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נאמני תורה ועבודה
לוגו תורה ועבודה.png
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסדים יחזקאל כהן
יושב ראש אסף בנמלך
מנכ"ל שמואל שטח
https://toravoda.org.il/

נאמני תורה ועבודה היא תנועה ציונית דתית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.

שם התנועה נגזר מהסיסמה "תורה ועבודה", שליוותה את הציונות הדתית מראשית דרכה.[1]

יושב ראש התנועה הוא אסף בנמלך, נשיא התנועה הוא הרב ד"ר רונן לוביץ ומנכ"ל התנועה הוא שמואל שטח. יושבי ראש התנועה הקודמים הם תהלה פרידמן, חנן מנדל, יונתן בן הרא"ש, שרגא בר-און, משה טור-פז, מאיר רוט, אורה כהן ויחזקאל כהן.

הקמה

התנועה הוקמה בשנת 1978 על ידי קבוצת אישים בראשות ד"ר יחזקאל כהן, אשר לדבריהם חשו כי החברה הדתית מקצינה ומתחרדת. מגמתם המוצהרת של המייסדים הייתה להקים תנועה רעיונית חברתית שתקדם סדר יום ליברלי החוזר לערכים הקלאסיים של ציונות דתית.

המניפסט של התנועה הגדיר את משמעות שמה:

תורה – היסוד הרוחני, ההלכתי, המוסרי, הנצחי והמקודש. עבודה – היסוד החומרי, הסוציאלי, המבטא את הקיום הפיזי בעולם דינאמי ומשתנה, ומשום כך משמעותו ודגשיו מועדים תמיד לשינוי.

מקימי התנועה ראו ברב יצחק יעקב ריינס, מייסד תנועת "המזרחי", אב רוחני ובדרכו ביקשו ללכת. גם הרב חיים הירשנזון, אף הוא מרבני "המזרחי", אומץ כאחד מאבות התנועה, בשל עמדותיו הלא שגרתיות בסוגיות של דת ומדינה ודרכו הליברלית בפסיקת הלכה.[2]

יעדים

התנועה דוגלת בערכים פמיניסטיים ותומכת בהשתלבות נשים בלימוד התורה ובפולחן הדתי.

בתחום החינוך, מטרת התנועה לקדם פלורליזם בחברה הדתית ולהגביר את מידת השותפות של החברה הדתית והחרדית במדינת ישראל. כמו כן, התנועה דוגלת בשילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים לצד לימודי קודש מעמיקים, שילוב מגדרי בבתי ספר יסודיים ובתנועות הנוער וכן חינוך לחשיבה עצמאית.[3]

בנושא דת ומדינה, התנועה דוגלת בדמוקרטיזציה של שירותי הדת באמצעות שיתוף הציבור, ביזור סמכויות והחלת שקיפות.[3]

פעילות

רוב הפעילות של נאמני תורה ועבודה היא פעילות הסברתית במטרה להשפיע על השיח הציבורי. פעילות זו מתקיימת באמצעות פרסומים כמו חוברות לנוער, כתב עת, ניירות עמדה,[4] כנסים, סימפוזיונים, ערבי ושבתות עיון, פרסומים בתקשורת ועבודה לוביסטית ומשפטית. התנועה מפעילה מיזמי מחקר על מנת להציע פתרונות לשאלות המעסיקות את הציונות הדתית, כדוגמת הפרדה מגדרית.[5]

הוצאה לאור

התנועה הוציאה לאור עשרות פרסומים, בעיקר ניירות עמדה וקובצי מאמרים. בשנים 19901998 הוציאה התנועה את כתב העת גיליון. ביטאונה הנוכחי, שהחל לצאת ב-1998, הוא דעות.

התנועה הוציאה חוברות המיועדות לחניכים ולמדריכים בתנועות הנוער בנושאים כגון: היחס ללימודי חול, גיוס נשים לצה"ל, תלמוד תורה ושירות צבאי, היחס לרבנים ועוד. בשנת 2010 החל מיזם עצ"ה לדרך, שבמסגרתו יוצאות לאור חוברות שבכל אחת מהן נסקר נושא על ידי דמות רבנית, מנקודת מבט הלכתית ומחשבתית, ומוצע מערך פעילות בתנועות הנוער. נכון לתחילת 2017 יצאו לאור שמונה חוברות,.[6] המיזם מתבצע בשיתוף תנועת הקיבוץ הדתי ומדרשת תורה ועבודה.

פעילות לצעירים

בשנת 2010 הקימה התנועה את "עת לעשייה" - צעירי נאמני תורה ועבודה. תנועת הצעירים הוציאה לאור עלון שבת דו שבועי בשם "עת לדרוש". "עת לעשייה" מקיימת כנסים וערבי עיון כמו התנועה האם, המיועדים לקהלי יעד צעירים יותר. התנועה מפעילה את "תאי נת"ע", תאי סטודנטים במספר אוניברסיטאות.

התנועה מקיימת קשר רעיוני וארגוני עם תנועת הקיבוץ הדתי ועם מרכז יעקב הרצוג המשמש בשנים האחרונות כמו"ל משותף לביטאונה "דעות".

סוגיות ציבוריות

תנועת נאמני תורה ועבודה תמכה בגיוס נשים לצה"ל, במסגרת מאבק ציבורי שהוביל יו"ר התנועה, יחזקאל כהן, בשנות ה-80. בכך הייתה התנועה לגוף הדתי היחיד, מלבד הקיבוץ הדתי, שראה בחיוב גיוס נשים דתיות לצה"ל.[7] התנועה התנגדה לסרבנות לגיוס ופעלה באמצעות עמותת בת שהקים משה טור-פז בשם "יום פקודה", כדי לפעול נגד סירוב פקודה.[8]

בשנים האחרונות פרצה התנועה בכמה מקרים את גבול השיח ההלכתי המקובל. כמו כן, בניגוד לעמדת היהדות הנאמנה, יו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה" הכריז שהרפורמים אינם מהווים סכנה על היהדות[9].

החל משנת 2017 התחילה בקמפיים להפרטת מערכת הכשרות הממלכתית, אולם לא הציגה נתונים מוחלטים לגבי יעילות ההפרטה.

בשנת 2020 התנועה הגישה התנגדות להסדר פשרה בנוגע לתובענה ייצוגית שעסקה בהונאה בכשרות של כרובית וברוקולי שיובאו מחו"ל וכשרותם זויפה.

התנועה סופגת ביקורת מחוגים שמרניים בציונות הדתית, המתארים אותה כליברלית יתר על המידה ואף כחורגת מגבולות האורתודוקסיה. היא ספגה ביקורת גם על קבלת כספים מהקרן החדשה לישראל.{[10]

תקציב ומימון

התנועה פועלת כעמותה ומועסקים בה כעשרה עובדים. פעילות התנועה ממומנת בעיקרה על ידי תרומות של קרנות ושל אנשים פרטיים ובמיעוטה על ידי משרד התרבות וחברי התנועה. בשנת 2011 תקציבה השנתי היה כ-750 אלף ש"ח. התורמת המשמעותית ביותר הייתה הקרן החדשה לישראל, ש-21% מתקציב התנועה הם בתרומתה הישירה, ו-21% נוספים התקבלו מתורמים אחרים בהמלצתה.[11] בשנת 2012 היה התקציב השנתי כ-1,600,000 ש"ח. התרומות הגדולות ביותר היו של הקרן החדשה לישראל (כ-300 אלף), קרן אריסון וקרן גולדמן (כ-150 אלף כל אחת).[12] בפברואר 2020 פורסם כי הנהלת התנועה החליטה להפסיק בעתיד את המימון מהקרן החדשה לישראל.[13]

ביקורת על התנועה

התנועה ספגה ביקורת שלילית מחוגים שמרניים בציונות הדתית. בין השאר, לאחר שפרסמה התנועה חוברת שבה נאמר שהרפורמים אינם מהווים סכנה, כתב הרב ברוך אפרתי באתר כיפה, שמימון התנועה בידי הקרן החדשה לישראל גרם לה להפוך בעצמה לרפורמית.[14]

בהמשך, הביעו ראשי התנועה את שמחתם ותמיכתם בפגישתו של הרב אליעזר מלמד עם "רבה" רפורמית. ובכך ביקשו להגן עליו מהביקורת הרבה שספג מכלל גדולי ישראל מכל החוגים.

קישורים חיצוניים

כתבות

הערות שוליים

  1. ^ על התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
  2. ^ התורה והחיים – הרב חיים הירשנזון. בעריכת ד”ר יחזקאל כהן. הוצאת נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, התשמ"ח
  3. ^ 3.0 3.1 על התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
  4. ^ חוברות בהוצאת התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
  5. ^ מחקרי התנועה, באתר נאמני תורה ועבודה
  6. ^ פירוט חוברות עצ"ה לדרך
  7. ^ למשל: אביעזר ויס, "נאמני תורה ועבודה" – מעין חשבון נפש ב"דעות"; יפעת סלע, בנות דתיות בהחלט יכולות לשרת בצה"ל, ב"מעריב"
  8. ^ דף הפורום. מאמרים לדוגמה מאמרו של משה טור-פז, מאמרו של מרדכי יוגב.
  9. ^ הרב אפרתי: הרפורמים השתלטו על "נאמני תורה ועבודה"
  10. ^ הרב ברוך אפרתי, ‏הרב אפרתי: הרפורמים השתלטו על "נאמני תורה ועבודה", באתר כיפה, 11 ביוני, 2012 12:31
  11. ^ ראו פירוט באתר התנועה.
  12. ^ דוח 2012 באתר התנועה
  13. ^ צביקה קליין, "נאמני תורה ועבודה" ויתרו על תמיכת הקרן החדשה, באתר מקור ראשון, ‏6 בפברואר 2020
  14. ^ הרב אפרתי: הרפורמים השתלטו על "נאמני תורה ועבודה", באתר כיפה, ‏11/06/2012
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0