חיים יזרעאלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים יזרעאלי

חיים יזרעאלי (יזראליט, 1891י"ט באב תרפ"ט אוגוסט 1929) היה רופא המושבה באר טוביה ונרצח בה במאורעות תרפ"ט.

ביוגרפיה

יזרעאלי נולד למשפחה עשירה בפלך מינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו הַגביר רצה לראותו כרב בישראל ובגיל 15 נכנס חיים לישיבת טלז ונמנה עם טובי תלמידיה. בגיל 18 למרות התנגדות הוריו החליט לעזוב את הישיבה וחיי האברכות. הוא עבר למינסק ובמשך שנה של לימודים אינטנסיביים קיבל תעודת בגרות. הוא החליט ללמוד רפואה ונתקבל לאוניברסיטת ברלין. בשנת 1912 סיים את לימודי הרפואה בברלין וחזר לרוסיה שם עמד בהצלחה בבחינה הממשלתית.

במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הרוסי ושימש בחזית כרופא צבאי בדרגת סרן. לאחר המלחמה התיישב בעיר סארנה בפלך ווהלין ועבד שם כרופא. ב-1920, התיישב בעיר קובל שבווהלין, נישא לבת משפחת פלץ מהעיירה מלניצה ונולד לו בן. בשנים אלו החל לאמץ את הרעיון הציוני. שימש ראש הציונים הכללים בעיר והנהיג את התנועה הציונית-תרבותית.

בשנת 1922 עלה ארצה עם משפחתו. בתחילה עבד ברמלה וטיפל ביהודים וערבים. בסוף שנת 1923 נתבקש לעבור לעזה ששם הייתה קהילה יהודית קטנה שהייתה זקוקה לרופא יהודי. הוא פעל רבות בקרב ערבים שהיוו רוב בין תושבי העיר, סייע לקהילה היהודית הקטנה והשתתף בייסוד "בנק הלוואה וחסכון" בעזה. הוא רכש לו מכונית פורד ובה היה מבקר את חוליו הערבים בכפרי הסביבה. באותה תקופה בהשפעת כיבוש עמק יזרעאל וייבוש הביצות הוא שינה את שמו ליזרעאלי.

בסיוריו ברחבי הדרום והנגב הגיע למושבה באר טוביה שהייתה המושבה היהודית הקרובה ביותר לעזה. הוא רכש בית וחלקת אדמה ובחודש מאי 1924 קבע את משכנו ומקום עבודתו בבאר טוביה. הוא טיפל ברפת ובגן שלו והיה גורם מרכזי במושבה ולמעשה היה ה"מוכתר" הבלתי רשמי של באר טוביה.

במאורעות תרפ"ט

בשנים לפני מאורעות תרפ"ט שררו יחסי שכנות טובים בין איכרי באר טוביה וערביי הסביבה. דבר לא רמז על הפורענות הממשמשת ובאה.

ביום פרוץ המאורעות בירושלים, ב 23 באוגוסט 1929 נרגמה מכוניתו של ד"ר יזרעאלי בעברו בכפר מסמיה. הכול הכירו את מכונית הרופא ומעשה זה נגד האדם שסימל את המשותף בין שני העמים זיעזע את הרופא והוא אמר לאשתו כי "דבר חמור עומד לקרות ויש להתכונן לקראת הבאות".

מצבת ד"ר חיים יזרעאלי בבית הקברות בבאר טוביה

ביום ראשון ה-25 באוגוסט 1929 נתגלו על ידי התצפיתנים אלפי ערבים צועדים לקראת המושבה וצועקים "עליהום" ושני רוכבי סוסים עם דגלים מלהיבים אותם.

במושבה היה ארגז נשק חוקי שהיה נעול וחתום בחותמת הממשלה המנדטורית מאז מאורעות 1921 והיה מיועד לפתיחה רק בעת חרום. ד"ר יזרעאלי הורה לפתוח את הארגז שבו נמצאו 6 רובים. הוא הורה לרכז את כל אנשי המושבה ברפת במושבה שהייתה מבנה אבן גדול שהוכשר להגנה לאחר מאורעות 1921 על ידי פתיחת חרכי ירי, אשנבי תצפית ודלת ברזל עם בריח למניעת פריצה.

לאורווה הועברו מים ומזון. ד"ר יזרעאלי הכין תחבושות וציוד. הוא הריץ שני שליחים במכוניתו לרחובות אך משה סמילנסקי, האחראי להגנת רחובות, השיב להם שאין לו די נשק להגן על רחובות ולכן לא יוכל לעזור להם. כאשר הגיעה הידיעה כי לא תגיע כל עזרה למושבה, עלתה המתיחות ברפת הנצורה. כמה מהנשים פנו אל ד"ר יזרעאלי בדרישה שייתן להן רעל, שלא תיפולנה בידי הערבים. ד"ר יזרעאלי סירב, אולם הודיע שכולם יגנו על הנשים והילדים וברגע האחרון אם לא יהיה מוצא אחר, הם ישתמשו ברוביהם בכדורים האחרונים כדי להציל את כבוד נשותיהם. אולם, אמר ד"ר יזרעאלי, "אנחנו לא נמכור אתכן בזול".

בינתיים ירדה חשיכה. ד"ר יזרעאלי והמגינים עמדו בחצר הרפת. אז הציתו הערבים את בתי העץ של המושבה. להבות האש נראו עד רחובות וראשון לציון. באותו רגע נתגלו המגינים לערבים וד"ר יזרעאלי שלבש מדים לבנים ובלט בשטח נפגע מכדור שפילח את ליבו ומת במקום. שאר המגינים הצליחו בחיפוי חבריהם מהרפת להיכנס לרפת ולסגור את הדלת. גופת הרופא נשארה בחוץ. כל הלילה הגנו המגינים על אנשי המושבה ברפת. הערבים היו עסוקים בעיקר בביזה.

לקראת בוקר הופיעו מספר אווירונים והחלו לירות על ההמון שעסק בביזה. בין רגע נעלם האספסוף מהמושבה. הבריטים פינו את התושבים לגדרה אך סירבו לפנות את גופותיהם של ד"ר יזרעאלי ואיכר נוסף והגופות התגוללו בחוץ במשך 10 ימים בחום של חודש אוגוסט. רק כעבור 10 ימים חזרו מספר צעירים בליווי שוטרים בריטיים ובחשיכה, לאור פנסי מכוניות, נחפרו שני קברים.

על מצבתו הבולטת של ד"ר יזרעאלי בבית הקברות בבאר טוביה כתוב :"לנפש הקדוש והטהור ד"ר חיים ב"ר שמחה-לייב יזרעאלי שנרצח בעמדו בחזית פה בבאר טוביה ביום י"ט מנחם אב תרפ"ט. בן מ"ט היה במותו".

לקריאה נוספת

  • אבישי טייכר: ד"ר חיים יזרעאלי ז"ל והמושבה באר טוביה, 1929: "הרפואה",134, 236-239, 1998.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0