רבי חיים כפוסי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיים כפוסי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי חיים כפוסי"רח"כ" - י"ב בשבט שצ"א). פוסק הלכה, ופרשן, מגדולי חכמי מצרים במאה הרביעית לאלף השישי.

תולדות חייו

נולד באלג'יר למשפחה שמוצאה מספרד ואשר עזבה את ספרד בעקבות גזירות קנ"א. לא ידוע מתי עזבה משפחתו של רח"כ למצרים. גם לא ידוע מי היו רבותיו. ישנה מסורת שהאר"י היה רבו בתורת הנסתר. הוא מעיד שישב בישיבתו של ר' יצחק בירב, בנו של ר' יעקב בירב. יש משערים שרח"כ עמד בראש ישיבה במצרים, אולם אין לכך הוכחות ברורות. מתוך כתביו, מתברר שחייו של רח"כ היו מלאים סבל ונדודים, והוא נדד בין קהיר, אלכסנדריה ודמיאט.

רח"כ גם סבל מעיוורון. בהקשר לכך מפורסמת אגדה שבה מסופר שאנשים היו מרננים אחריו שהוא לקח שוחד בשבתו כדיין, ובעקבות כך נתעוור (על פי הפסוק "השוחד יעוור עיני פקחים"). מששמע זאת רח"כ אמר – אם לקחתי שוחד אשאר בעיוורוני, ואם לאו, עיני ייפקחו, ואכן נפקחו עיניו. מאז היה חותם בשם "ה' נסי חיים כפוסי" ואחרים הוסיפו לשמו את התואר- "בעל הנס".

החיד"א[1] מעיד: שראה את כתב ידו בו ניתן להכיר בין הזמן שהיה עיור לזמן ששב לראות:

ראיתי חתימתו כשהיה סגי נהור, והיה חותם מאומד הדעת וכמעט אין האותיות ניכרות כמי שלא ראה, וראיתי חתימתו אחר כך "ד' נסי חיים כפוסי" כתיבה מאושרת

.

קברו נשמר עד היום בקהיר, והוא מהווה אתר עליה לרגל ליהודים ומוסלמים. בית הכנסת הנושא את שמו, קיים גם הוא בקהיר עד ימינו[2].

ספריו ותשובותיו

תשובותיו של רח"כ היו גנוזים בכתב יד מאות שנים ולא נדפסו. החיד"א שראה את הקובץ בכתב יד, מצטט מתשובותיו בכתביו. שלשה תשובות של רח"כ פורסמו על ידי הרב יעקב משה טולידאנו (הוסיאטין, תרס"ט). בשנת תשע"א יצא קובץ תשובותיו במלואו על ידי מכון שלמה אומן במסגרת מכון ירושלים. הספר יצא על ידי ד"ר מיכאל ליטמן, ונערך על ידי הרבנים ש"ש גולדשמידט ויואל קטן . הקובץ מכיל 60 תשובות ועוד מספר סימנים של חידושים על התלמוד.

רח"כ ענה לשאלות בהלכה ליהודי מצרים, וכן עמד בקשר עם רבנים שונים במזרח הקרוב.

יש בתשובות מידע רב ערך על יהדות מצרים ועל קהילות אחרות באימפריה העות'מאנית ובצפון אפריקה, המשקף את המציאות ההיסטורית במשך יותר מ-60 שנה. תקופה זו אופיינה באי יציבות פוליטית, מצב כלכלי רעוע, וסכנות של שוד ורצח בדרכים. מעשי הרצח נזכרים בתשובותיו, בפסקיו שנועדו להתיר עגונות שבעליהן יצאו לערים שונות לצורכי פרנסה.

עמד במחלוקות הלכתיות קשות עם רבה של מצרים - ר' יעקב קאשטרו (המהריק"ש), ובמידה פחותה עם ר' בצלאל אשכנזי.

תשובותיו עוסקים במגוון נושאים כמו תשלום מיסים לקהילה המקומית באלכסנדריה, על ידי יבואני הסחורות המשתמשים בנמל המקומי, דיני אבילות ודינו של המשחק בקוביה בשבת. במשא ומתן המשתרע על פני כמה תשובות בינו לר' בצלאל אשכנזי דנים הפוסקים בדינו של מוכס שנדר לא לאכול בשר כל זמן שלא יחזיר את כל חובותיו, ובמשך הזמן ירד המוכס מנכסיו. רח"כ נטה להתיר לו נדרו מחמת שעוני הרי הוא כאונס, ור' בצלאל אשכנזי אסר עליו להתיר נידרו. לאשה שדרשה מבעלה, שלא לגור עם חמותה, פסק רח"כ שיש להאמין לטענות האשה, ועליהם לעזוב את בית הוריו.

מלבד ספר תשובותיו, נדפס ספרו "באור החיים" (ירושלים, תרפ"ט) דרושים וביאורים על התורה בדרך פשט ורמז.

חיבורים אחרים שלו נותרו עדיין בכתב יד, ובהם פירוש על מדרשי הלכה וקובץ דרשות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בן יהוידע, סוטה, דף י
  2. ^ ראה עוד אצל דוד קאסוטו, בית כנסת ר' חיים כפוסי בקהיר ויחודו, ירושלים תשמ"ז.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0