חיים סולומון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים סולומון

חיים סולומוןאנגלית: Haym Solomon, או Salomon; ‏7 באפריל 1740 - 6 בינואר 1785) היה יהודי ממוצא ספרדי שמשפחתו התגוררה מזה דורות בארצות אשכנז. סולומון היגר לניו יורק מפולין בתקופת המהפכה האמריקאית והיה המממן העיקרי של הצבא הקונטיננטלי בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית נגד בריטניה הגדולה.[1]

שנותיו הראשונות

אבות אבותיו היו ממגורשי ספרד. סולומון נולד בלשנו, פולין. הוא למד עברית והיה לו חינוך בסיסי, אולם הוא לא ידע קרוא וכתוב ביידיש.[2]במאה ה-18, נדד סולומון ברחבי מערב אירופה, תקופה בה הוא רכש ידע במימון ולמד היטב מספר לשונות. הוא שב לפולין ב-1770, אך עזב כעבור שנתיים בזמן חלוקת פולין. לאחר שנסע לאנגליה, היגר סולומון לעיר ניו יורק ב-1775. שם הוא ביסס עצמו כברוקר לסוחרים שעסקו במסחר מעבר לים.[3][4]

פעילותו המהפכנית

סולומון שאהד את הפטריוטים, הצטרף לסניף הניו יורקי של בני החירות. בספטמבר 1776, הוא נעצר באשמת ריגול, אולם הבריטים חננו אותו, לאחר שריצה רק 18 חודשים ממאסרו וטענו שהוא עונה על ספינה בריטית, על-מנת להיעזר בכישוריו כמתורגמן עם שכירי החרב ההסים שלהם. סולומון השתמש במעמדו כדי לעזור לאסירים להימלט ועודד את ההסים לנטוש את המלחמה. ב-1778 סולומון נעצר שוב ונידון למוות, אולם עלה בידו לברוח ומיד אחר-כך פילס דרכו ביחד עם משפחתו לבירה המורדת פילדלפיה.[5]

מיד כשהתיישב מחדש, חידש סולומון את פעילויותיו כברוקר. הוא נעשה סוכנו של הקונסול הצרפתי, כמו גם שימש כשלם של הכוחות הצרפתים בצפון אמריקה. ב-1781, הוא התחיל לעבוד הרבה עם רוברט מוריס, שזה עתה התמנה למפקח על האוצר של שלוש עשרה המושבות.[6] הוא נהג לעבוד ב"לונדון קופי שופ" בפילדלפיה, סולומון מכר שטרות 600,000$ ללקוחותיו, והרוויח 2.5% למכירה. במהלך התקופה הזו הוא פנה למוריס בבקשת עזרה כשמכירה אחת של מעל 50,000$ כמעט הביאה לשליחתו לכלא. מוריס השתמש במעמדו והשפעתו לתבוע את הרמאי והציל את סולומון מהאסון הממשמש ובא.

באוגוסט 1781, הצבא הקונטיננטלי לכד את הגנרל צ'ארלס קורנווליס ביורקטאון, עיר חוף קטנה בוירג'יניה. ג'ורג' וושינגטון ועיקר הצבא והרוזן הצרפתי ז'אן-בטיסט רושאמבו ביחד עם הצבא הצרפתי שלו החליטו לצעוד מהדסון היילנדס ליורקטאון ולהכות את המכה המכריעה. אולם קופת המלחמה של וושינגטון הייתה ריקה, וכך גם זו של הקונגרס. וושינגטון חשב שהוא היה זקוק ל-$20,000 לפחות על-מנת לממן את המסע. כשמוריס אמר לו שאין שום תקציב ושום אשראי, וושינגטון הורה לו: "תן את זה לחיים סולומון". סולומון ביצע את המשימה וגייס $20,000. וושינגטון ערך את מסע המלחמה ליורקטאון, שהסתבר כקרב האחרון של המהפכה, הודות לחיים סולומון.[7]

סולומון דאג למימונו של עיקר המאמץ המלחמתי שהתקבל מצרפת והולנד, מכר שטרות לסוחרים אמריקאיים. סולומון גם דאג באופן אישי למחסורם של חברים שונים בקונגרס הקונטיננטלי במהלך שהותם בפילדלפיה, בכללם ג'יימס מדיסון וג'יימס וילסון. הוא פעל כפטריוט וגבה שערי ריבית שהיו נמוכים מהנהוג בשוק, ומעולם לא דרש גמול על כך.[8]

חוזה פריז, שנחתם ב-3 בספטמבר 1783, הביא לסיומה של מלחמת העצמאות אולם לא הביא לסיומם של הקשיים הכלכליים בהם הייתה נתונה המדינה שזה עתה נולדה. היה זה חיים סולומון שהצליח, פעם אחר פעם, לגייס הון לחלץ ממצוקה את הממשלה השקועה בחובות.

חייו האישיים

ביולי 1777, נשא סולומון לאישה את רחל פרנקס, בתו של מוזס פרנקס, בת למשפחה יהודית נכבדה מהתקופה הקולוניאלית שכללה לויאליסטים ותומכי המהפכה. ילדם הראשון, בן זכר ששמו יחזקאל, נולד בניו יורק בקיץ 1778; לימים, כשהתגורר בפילדלפיה, נולדו שתי בנותיהם, שרה ודבורה. רחל סולומון, ילדה את בנם הרביעי שלושה חודשים לאחר לכתו של בעלה לעולמו וקראה לרך הנולד חיים מ. סולומון.

פעילותו בקהילה היהודית

סולומון היה מעורב בענייני הקהילה היהודית, והיה חבר קהילת "קהל קדוש מקוה ישראל" בפילדלפיה, וב-1782, העניק את התרומה הגדולה ביחד שנתן אדם יחיד לבנייתו של הבניין הראשי של הקהילה. ב-1783, נמנה סולומון על היהודים הבולטים שלקחו חלק במאמצים הפוריים לוותר על חובת השבועה הדתית שהייתה נדרשת מבעלי המשרה במדינת פנסילבניה לפי חוקת המדינה. ב-1784, הוא השיב על השמצה אנטישמית בעיתונות כשהצהיר: "אני יהודי; זו האומה שלי; אני לא אומר נואש עד שנקבל כל זכות שאנחנו זכאים לה כמו עמיתינו האזרחים."

מותו וחובותיו

לוח לזכרו של חיים סולומון, בבית הקברות מקוה ישראל בפילדלפיה

לאחר קריירה יציבה בפילדלפיה, סלומון הבחין בהזדמנות שנקרתה בדרכו במדינה אחרת. לקוחו לשעבר, רוברט מוריס, ניסה לסייע לו לבסס עצמו בניו יורק. הוא הלך לעולמו מעט אחרי שהחליט לשוב לעיר, ונעשה בה לכרוז במכירות פומביות.

בהספד לזכרו בIndependent Gazetteer נכתב: "ביום חמישי, נפטר לאחר מחלה ממושכת, מר חיים סולומון, ברוקר מרכזי בעיר הזו, יליד פולין, ובן האומה היהודית. הוא הצטיין במיומנותו וביושרה במקצועו שלו, ברוחב ליבו ואנושיותו. גופתו נטמנה אתמול בקרקע הקבורה של בית הכנסת בעירו."[9]

קברו של חיים סולומון בבית הקברות מקוה ישראל שוכן בגוש הבניינים מספר 800 ברחוב ספרוס בפילדלפיה. למרות שאין מצבה על קברו, עומדים על תילם שני לוחות לזכרו. על הקיר המזרחי נקבע לוח שיש שהותקן בידי נינו, ויליאם סולומון, ולוח שחם נמצא בתוך בית הקברות עצמו. ב-1980, הלשכה מספר 663 על-שם חיים סולומון של אגודת ברית שלום מימנה את בנייתה של מצבת זיכרון בבית הקברות מקוה ישראל בצדו הצפוני של רחוב ספרוס, בין הרחובות השמיני והתשיעי בפילדלפיה. חברי הנהלה, בכללם רוברט ויטמן, סידני ברוסקין ומרוין אברמס, כולם נשיאי הלשכה בעבר, דאגו לשיפוצם של הקירות והמדרכות של בית הקברות. הם ארגנו ופיקחו על התקנתו של לוח גדול משחם בתוך כותלי בית הקברות, ועליו חרוט המשפט "פטריוט אמריקאי".[10]

כשסולומון נפטר, התגלה שהוא ספסר בשערי מטבעות ומסמכי חוב. משפחתו מכרה אותם בשערי השוק במחירי הפסד, בשל מצבה הרעוע של הכלכלה האמריקאית בשנות השמונים של המאה ה-18. דורות שבאו אחריו טעו בהבנת טיב פעולותיו הפטריוטיות, פנו לממשלת ארצות הברית בבקשת כסף נוסף, אבל נענו בשלילה פעמיים. האגדה מספרת שהוא הלווה לממשלת ארצות הברית הצעירה כ-$600,000, ושבזמן מותו כ-$400,000 מסכום זה לא נפרע. הסכום נוסף למעשה על מה שהוא באמת הלווה למדינאים ואחרים כשביצע את חובותיו הציבוריות. יעקב ריידר מרקוס כתב בספרו Early American Jewry, שהסכום שהיו חייבים לסולומון היה $800,000. סכום זה שווה לכוח קנייה של 40 מיליון דולר במונחים של ימינו (אם מחשבים את החלק היחסי של התוצר הלאומי הגולמי שמצביע על כוח הקנייה), נכון לשנת 2005.[11]

מיתוסים ואגדות היסטוריות

מסופר שבזמן המהפכה האמריקאית, נסע סולומון לצרפת וגייס 3.5 מיליון פרנק נוספים ממשפחת ששון ומהבנק של משפחת רוטשילד וחברים במשפחה. אולם, דייוויד ששון עדיין לא נולד, ולימים הקים את משרד ראיית החשבון שלו בבומביי, הודו, לא בצרפת. בדומה לכך, משפחת רוטשילד טרם הקימה בנק בצרפת באותה תקופה. בזמן מלחמת העצמאות, אב בית משפחת רוטשילד, מאיר אנשל רוטשילד, מייסדה של שושלת הבנקאות, התגורר עדיין בהסה קאסל, והיה נאמנו של הנסיך, וילהלם הראשון, שסייע לבריטים נגד האמריקאים בכך שסיפק לבריטניה את שכירי החרב ההסים.

סולומון ידע שמונה שפות.[12] כנראה, כשהיה בצרפת, הוא השתמש בדרכון דיפלומטי צרפתי בדוי, אבל לא ניתן לאשר זאת. נכון שבן דתו, דייוויד פרנקס, אכן עזר לאדמס ללוות כספים מהולנד. אך, אין שום תיעוד שמראה שסולומון עצמו נסע לאירופה למטרה זו.

קיימת טענה שלפיה סמל ארצות הברית, כולל מגן דוד, סמל יהודי, מעל ראשו של הנשר. ברם, אין שום הוכחה שתומכת בטענה זו.[13]

אותות הוקרה וכבוד והנצחת זכרו

בול חיים סולומון, 1975, 10 סנט

ב-1893, הוגשה בפני הקונגרס של ארצות הברית ה-52 הצעה להעניק מדליית זהב לאות הוקרה לתרומתו של סולומון לארצות הברית.

ב-1941, כתב הסופר הווארד פאסט את הספר Haym Salomon, Son of Liberty. באותה שנה הוקמה מצבת זיכרון ג'ורג' וושינגטון-רוברט מוריס-חיים סולומון בידי הפסל לוראדו טאפט לצד כביש וואקר במרכז העיר שיקגו, באילינוי

ב-1946, הוקם פסל לזכרו של סולומון בפרק הולנבק בלוס אנג'לס. הפסל הוקדש מחדש ב-2008 באודיטוריום פאן-פסיפיק במחוז פיירפקס, שם ניתן למצוא אותו בפינת רחוב גרדנר והרחוב השלישי. [14]

ב-1975, שירות הדואר של ארצות הברית הנפיק בול לכבודו של חיים סולומון בשל תרומתו למהפכה האמריקאית. הבול, כמו אחרים בסדרת "התורמים למהפכה", הודפס בצדדיו הקדמי והאחורי כאחד. בצד הדבק של הבול, הודפסו המילים הבאות בדיו ירוק חיוור: "גיבור כספי - איש העסקים והברוקר חיים סולומון היה אחראי לגיוס רוב הכסף שנדרש למימון המהפכה האמריקאית ולימים לשמור על המדינה החדשה מהתמוטטות".

התיעוד בקונגרס ב-25 במרץ 1975 נכתב:

כשמוריס התמנה למפקח על האוצר, הוא פנה לסולומון בבקשה לגייס כסף שנדרש להמשיך במאמצי המלחמה ולימים להציל את האומה החדשה מהתמוטטות כלכלית. סולומון השיג הלוואות לממשלה וגם תרם מכספו האישי לשלם את משכורותיהם של פקידי הממשלה וקציני הצבא. יומנו של מוריס בשנים 1781-84 מכיל פעמים רבות את המשפט "זימנתי את חיים סולומון" ומתעד 75 העברות כספים בין השניים.

ב-1939, האחים וורנר הפיקו את "Sons of Liberty", סרט קצר בכיכובו של קלוד ריינס כחיים סולומון.

במלחמת העולם השנייה, נקראה לכבודו SS Haym Salomon, ספינת ליברטי של ארצות הברית. [15]

לקריאה נוספת

  • רייזין, מרדכי זאב. יהודי פולני בעזרת המרידה האמריקנית. האשכול: מאסף ספרותי ומדעי, כרך שני (תרנ"ט 1899), עמ' 41-35.
  • Amler, Jane Frances. Haym Salomon: Patriot Banker of the American Revolution. מסת"ב 0-8239-6629-1
  • Hart, Charles Spencer. General Washington's Son of Israel and Other Forgotten Heroes of History. מסת"ב 0-8369-1296-9
  • Moran, Donald M. "Haym Salomon - The Revolution's Indispensable Financial Genius." Revolutionary War Archives, Sons of Liberty Chapter.
  • Peters, Madison C. Haym Solomon. The Financier of the Revolution. New York: The Trow Press, 1911.
  • Russell, Charles Edward. Haym Solomon and the Revolution. מסת"ב 0-7812-5827-8.
  • Schwartz, Laurens R. Jews and the American Revolution: Haym Solomon and Others, Jefferson, North Carolina: McFarland & Co., 1987.
  • Wiernik, Peter. History of the Jews in America. New York: The Jewish Press Publishing Company, 1912.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים סולומון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Buescher, John. "Jewish Immigration During the Revolutionary War.", teachinghistory.org.
  2. ^ Por Jane Frances Amler, Haym Salomon: Patriot Banker of the American Revolution, p.6
  3. ^ Milgram, Shirley. "Mikveh Israel Cemetery.", USHistory.org.
  4. ^ Moran, Donald N. "Haym Salomon - The Revolution's Indispensable Financial Genius"., Revolutionary War Historical Article.
  5. ^ "Haym Solomon"., National Park Service, US Department of the Interior.
  6. ^ Wiernik, Peter. History of the Jews in America. New York: The Jewish Press Publishing Company, 1912. p. 96. סולומון מוזכר 75 פעמים בהתכתבותו הפרטית של מוריס בנוגע למימון המהפכה.
  7. ^ מצוטט אצל: Moran, Donald N. "Haym Salomon - The Revolution's Indispensable Financial Genius"., Revolutionary War Historical Article.
  8. ^ Wiernik, Peter. History of the Jews in America. New York: The Jewish Press Publishing Company, 1912. p. 95.
  9. ^ Shirley Milgrim, "Mikveh Israel Cemetery" , Mikveh Israel Cemetery site
  10. ^ ב-11 ביוני 1980 פורסם על כך בעיתון Philadelphia Morning Inquirer, ביחד עם סיפור רקע ותצלום האירוע.
  11. ^ "en Ways to Compute the Relative Value of a U.S. Dollar Amount - 1774 to Present", measuringworth.com (הקישור אינו פעיל, 20.10.2019)
  12. ^ Goldman Rubin, Susan. Haym Solomon: American Patriot. illustrated by David Slonim. Abrams Books, New York, 2007, מסת"ב 978-0-8109-1087-4. השפות הכלולות הן: "צרפתית, גרמנית, רוסית, איטלקית ואנגלית. והוא גם ידע כמובן עברית ופולנית." יש להניח, בהינתן הרקע של מקום מגוריו, שם לימודו יידיש לפני פולנית, שרשימת שבע השפות, אם נכלול גם את היידיש, תסתכם בשמונה שפות בהן שלט.
  13. ^ "The Hexagram of Stars on the Great Seal", greatseal.com
  14. ^ "Haym Salomon Statue Re-Dedication" Tom LaBonge.
  15. ^ ספינת ליברטי שנקראה על-שמו היא MC Hull #987 ‏והיא הושקה ב-17 במאי 1943. היא נמכרה לשימוש פרטי ב-1947 ופסקו להשתמש בה ב-1971.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0