חיים סעדון
 | |
| לידה |
22 במאי 1953 (גיל: 70) מושב גילת (ישראל) |
|---|---|
| עיסוק | היסטוריון |
| מוסדות | האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח |
| פרסים והוקרה | פרס נשיא המדינה לחקר קהילות ישראל, פרס גאון על תרומתו לחקר מורשת יהדות ארצות האסלאם, פרס בן שמחון מטעם הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה של אוניברסיטת בן גוריון |
| תרומות עיקריות | |
|
עריכת סדרת הספרים "קהילות ישראל במזרח במאות התשע־עשרה והעשרים" הקמת מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה | |
חיים סעדון (נולד ב-22 במאי 1953) הוא היסטוריון וחבר סגל בכיר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. פרופסור סעדון מתמחה בחקר יהודי המרחב המוסלמי בעת החדשה. מחקריו מתמקדים בארצות המגרב, בדגש על הפעילות החברתית והפוליטית של היהודים, יחסי יהודים ומוסלמים, ציונות, עלייה, מלחמת העולם השנייה ועיצוב הזיכרון ההיסטורי של הקהילות היהודיות.
ביוגרפיה
אביו של סעדון, יעקב, נולד בעיר ספקס (צפאקץ) בתוניסיה ב-1928. הוא היה ניצול שואה. כחבר בארגון "צעירי אוהבי ציון" הוא עלה לישראל ב–1948 במסגרת ההעפלה, נלחם במלחמת העצמאות ויזם את הקמת מושב גילת בנגב ב-1949. הוא היה שליח עלייה בתוניסיה בשנים 1954–1956 ובשובו היה בין מיסדי חבל לכיש וקריית גת[1]. אמו, איווט סעדון, אף היא ילידת ספקס (1932), עלתה לארץ בשנת 1951 והייתה פעילת ציבור, שכיהנה, בתפקידה האחרון, כמנהלת אגף למעונות יום ולמעמד האישה במשרד העבודה והרווחה[2].
סעדון נולד במושב גילת ולאחר מעבר המשפחה לקריית גת למד במערכת החינוך המקומית. הוא למד לתואר ראשון במחלקות להיסטוריה ולהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ושלישי במכון ליהדות בת זמננו שבאוניברסיטה העברית. סעדון שב לקריית גת לאחר לימודיו ולימד בתיכון רוגוזין. הוא הצטרף לאוניברסיטה הפתוחה בשנת 1984 וכיהן בתפקידים שונים כשהחשובים שבהם היו: דיקן הסטודנטים ודיקן הלימודים האקדמיים. כמו כן לימד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה, במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ובמרכז אלישר באוניברסיטת בן-גוריון.
קריירה אקדמית
- חבר משלחת ישראל ל IHRA - International Holocaust Remembrance Alliance
- חבר בוועד ההיסטוריונים ((Advisory Board) המייעץ ל EHRI - European Holocaust Research Infrastructure
- עורך-אורח בגליונות נושא של כתבי העת "מקדם ומים", "פעמים", "תרשיש", ו-La Revue d’Histoire de la Shoah
פועלו
סדרת "קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים"
פרופסור סעדון הוא העורך והמייסד של סדרת הספרים "קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים"[3], שמתמקדת במגמות ובשינויים בקהילות יהודיות אלו, ומטרתה להציג אותן באופן שיטתי וממצה, וליצור תשתית שתשרת את החוקרים, את מערכת החינוך ואת צורכי הציבור הרחב. הספר העוסק בקהילה היהודית באיראן ראה אור בשנת 2006. הספר העוסק בקהילה היהודית בלוב ראה אור בשנת 2007. הספר העוסק ביהודי אלג'יריה ראה אור בשנת 2011. בסדרה זו יצאו מספר ספרים נוספים העוסקים בקהילות היהודים באיטליה, אתיופיה, יוון, מצרים, סוריה, עיראק, תוניסיה, תימן, טורקיה ומרכז אסיה (בוכרה ואפגניסטן).
מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה
בשנת 2006 הוא הקים את מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה שבמכון בן-צבי בירושלים במטרה להעלות למודעות הציבורית את סיפורן של הקהילות היהודיות באלג'יריה, מרוקו, לוב ותוניסיה בתקופת השואה[4]. במרכז נמצא אוסף עשיר של מידע ארכיוני, הכולל מסמכים, תצלומים, חפצים, כתבי עת, עיתונים ועדויות למיניהן, המונגש לציבור הרחב באמצעות מאגר מידע מקוון בשפות עברית, אנגלית, צרפתית וערבית.
המרכז מארגן כנסים וסדנאות מחקר, מפרסם ספרים, מפיק סרטים ותערוכות, ומפתח תוכניות לימוד כדי להטמיע את הנושא במערכת החינוך, וכדי לקדם את המחקר האקדמי בתחום.
פרסומיו
פרופסור סעדון כתב וערך ספרי מחקר והוראה רבים ועשרות מאמרים שעסקו ביהודים בארצות האסלאם, ובמיוחד בצפון אפריקה.
ספרים
בשלושת כרכי הספר "יהודי צפון אפריקה בעת החדשה", אשר ראה אור באוניברסיטה הפתוחה, הוא תיאר את ההתפתחויות שחלו בחיי היהודים בתוניסיה, באלג'יריה ובמרוקו בתקופה זו. בין השאר נידונים בספר המאבקים הציבוריים בחברה היהודית והשתקפותם בעיתונות התקופה, היחסים בין יהודים למוסלמים, הציונות ומלחמת העולם השנייה.
סעדון כתב עשרות ערכים אודות דמויות ואתרים הקשורים בקהילת יהודי צפון אפריקה באנציקלופדיה של היהודים בעולם המוסלמי (Encyclopedia of Jews in the Islamic World) בהוצאת בריל.
ב-2018 ערך יחד עם פרופסור דן מכמן את הספר: "Les Juifs d'Afrique du Nord face à l'Allemagne nazie", שהוא מהפרסומים הבודדים בשפה הצרפתית על הנושא.
ב-2020 ראה אור ספרו "הציונות בתוניסיה בין קולוניאליזם צרפתי ללאומיות מקומית" בהוצאת יד בן צבי. הספר מנתח את התפתחותה, התארגונתה ומאבקיה הפנים יהודיים ומאבקיה הציבוריים של תנועה ציונית בארץ מוסלמית הנמצאת תחת שלטון קולוניאלי צרפתי.
ב 2021 ראה אור הספר בעריכתו "לשרת את עמם בדרכם - כי"ח וקידום הקהילות היהודיות בארצות האסלאם" בהוצאת יד בן צבי. בקובץ זה (הנחשב לראשון בעיסוקו בנושא זה באקדמיה הישראלית) חושפים החוקרים את חשיבות פעילותה החינוכית והציבורית-יהודית של כי"ח בקהילות היהודיות בארצות האסלאם.
מאמרים
במאמריו הוא חקר את הקיום היהודי בקהילות כמו ספקס שבתוניסיה דרך פעילותם של אישים בולטים בקהילות אלה, כמו קלמנט חורי[5], מוחמד מקס רגי, מוחמד כהן, אברהם הכהן, אנדרה שוראקי, הרב כלפון משה כהן, אלפרד ולנסי ואחרים. סעדון חקר את העיתונות והספרות היהודית בתוניסיה, הציונות בצפון אפריקה, תנועות נוער ציוניות, תנועות המחתרת והתנגדות היהודית בתקופת וישי, והזיכרון ההיסטורי הקהילתי של הקהילות היהודיות בארצות האסלאם.
בין מאמריו:
- “העלייה מתוניסיה בתקופת מאבקה לעצמאות” פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי, 1989, עע' 103–25
- העתונות היהודית בצפון אפריקה” קשר, אוניברסיטת תל אביב, 1996, עע' 135–39
- “‘המרכיב הפלשתיני’ בהתפרצויות אלימות בין יהודים לבין מוסלמים בארצות האסלאם” פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, מס. 63, יד יצחק בן-צבי, 1995, עע' 86–131
- "הקהילה היהודית בצפקץ במלחמת העולם השנייה", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, מס. 115-114, יד יצחק בן-צבי, 2007, עע' 13–54.
- "קווים לדרכו של אברהם הטל בחקר יהדות תוניסיה", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, מס. 128, יד יצחק בן-צבי, 2011, עע' 213–231.
הרצאות
המעבדה של אלבר ממי, הרצאה באתר יוטיוב- כנס ג'נוסייד: היסטוריה וזיכרון, סרטון בערוץ "האוניברסיטה הפתוחה", באתר יוטיוב (אורך: 15:21)
פרסים והכרה
- בשנת 2005 קיבל את פרס נשיא המדינה לחקר קהילות ישראל לזכרו של הנשיא יצחק בן צבי .
- בשנת 2007 קיבל את פרס גאון על תרומתו לחקר מורשת יהדות ארצות האסלאם.
- בשנת 2021 קיבל את פרס בן שמחון מטעם הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל הארגון העולמי של יהודי צפון אפריקה[6]
דעותיו
פרופסור סעדון מסכים עם הקביעה כי יהודים יוצאי הקהילות בצפון אפריקה שהיגרו לצרפת הצליחו יותר מאשר אלה מהם שהגיעו לישראל. ההסבר טמון בדפוסי ההגירה המסיביים לישראל וקליטתם של עולים אלה בפריפריה, בעוד שבאירופה הם הגיעו בקבוצות קטנות והתיישבו בערים הגדולות[7].
לקריאה נוספת
- D. Michman, H. Saadoun (Eds.), Les Juifs d'Afrique du Nord face à l'Allemagne nazie, Paris, Perrin, 2018
- "השירה העברית והערבית-יהודית", בתוך ספר קהילות יהודי מרוקו, חיים סעדון (עורך), הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשס"ד, עע' 187–204
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של חיים סעדון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- טלי פרקש, אחרי שנים של שתיקה: מדברים על שואת יהודי צפון-אפריקה, באתר ynet, 16 בדצמבר 2018
- ראיון של פרופ' חיים סעדון לערוץ 2, "פגוש את העיתונות" של רינה מצליח, 7 באפריל 2018.
- דן מכמן, חיים סעדון, Les Juifs d'Afrique du Nord face à l'Allemagne nazie, באתר גוגל ספרים
- שמעון יעיש, הטרגדיה הנשכחת של יהדות תוניסיה, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2021
הערות שוליים
- ^ חיים סעדון, Saadoun, Yaakov, Encyclopedia of Jews in the Islamic World, בריל, 2010-10-01
- ^ שמעון יעיש, הטרגדיה הנשכחת של יהדות תוניסיה, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2021
- ^ סדרת קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, באתר יד בן צבי
- ^ פרופ' חיים סעדון, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, האוניברסיטה הפתוחה, סרטון בערוץ "The Open University", באתר יוטיוב (אורך: 15:21)
- ^ אלי אשכנזי, היומן הנדיר שמספק הצצה לחיי יהודי תוניסיה בזמן השואה, באתר וואלה!, 15 באפריל 2015
- ^ פרס בן שמחון לשנת תשפ"א (2021) לפרופ' חיים סעדון, באתר האוניברסיטה הפתוחה, 9 ביוני 2021
- ^ רותם שטרקמן, "לאשכנזים היה קל יותר לעשות כסף; אנשים שגדלו אתי קיבלו 5 דונם ששווים 5 מיליון דולר", באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2013
