חיים רבין
| לידה | 22 בנובמבר 1915 |
|---|---|
| פטירה | 1996 (בגיל 80 בערך) |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה, בריטניה, ישראל |
| הערות |
אחיהם של פרופ' מרים בן פרץ, חוקרת חינוך והוראה, ופרופ' מיכאל רבין, חוקר בתחום מדעי המחשב. תמונתו כמקים מפעל המקרא באונ' העברית |
| תרומות עיקריות | |
| חקר לשון מגילות ים המלח ואת לשון ימי-הביניים. חקר העברית המודרנית. חקר בלהגים הערביים הקדומים ובשאלת חלוקת הלשונות השמיות לקבוצות. | |
פרופסור חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה בלשן וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.
חייו
חיים רבין נולד בגרמניה לד"ר ישראל אברהם רבין ולד"ר אסתר רבין.
בשנת 1938 התמנה כמרצה ב-School of African and Oriental Studies באוניברסיטת לונדון. בשנת 1941 עבר לאוניברסיטת אוקספורד, ושם התמנה כמרצה לעברית שלאחר המקרא בשנת 1943. במשרה זו החזיק[1] עד שנת 1956, אז עלה לישראל, ומאז כיהן כפרופסור ללשון העברית באוניברסיטה העברית[2]. בנוסף הוא צורף אז לאקדמיה ללשון העברית[3]. בשנת 1964 הוא לימד עברית בסורבון כמרצה אורח[4]. בסוף שנות ה-60 עמד בראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית[5]. בתחילת שנות ה-70 שימש אחראי לצד הלשוני לימודי של סדרת לימוד העברית עברית בסימן טוב[6]. בשנת 1978 כיהן בוועדה שבחרה את זוכה פרס ישראל ללשון עברית[7].
חיים רבין הוא אחיהם של פרופ' מרים בן פרץ, חוקרת חינוך והוראה, ופרופ' מיכאל רבין, חוקר בתחום מדעי המחשב.
מחקר
בתחום העברית, חקר חיים רבין את לשון מגילות ים המלח ואת לשון ימי-הביניים כפי שהיא משתקפת בסגנונו של רס"ג ובמערכת הזמנים של ספר חסידים. בתחום העברית המודרנית פרסם רבין מחקרים רבים הבוחנים שאלות כגון "תחיית הלשון העברית", נורמטיביות לשונית ועוד.
בתחום הלשונות השמיות עסק רבין, בין השאר, בלהגים הערביים הקדומים ובשאלת חלוקת הלשונות השמיות לקבוצות.
שני הערכים הגדולים שכתב באנציקלופדיה המקראית, "עברית" ו"שפות שמיות", הם למעשה חיבורים העומדים בפני עצמם כמונוגרפיות. הערך "שפות שמיות" אף יצא כספר בהוצאת האנציקלופדיה המקראית (רבין תשנ"א).
רבין טען שניקוד טברני אינו פונומטי אלא תעתיק פונטי טהור[8].
רבין היה בעמדת מיעוט בטענו שמגילות ים המלח אינם של האיסיים אלא של כת הקרובה לפרושים[9], בעקבות תיאור דרכי קבלת חברים חדשים[10].
רבין אף היה מהעורכים הראשיים של האנציקלופדיה הכללית "מסדה", בהוצאת אלומות.
בתחום תחיית הלשון העברית, מונח שהתנגד לו, השאול מחזון העצמות היבשות של יחזקאל ותחיית המתים, רבין היה הראשון שזיהה את השינוי בעברית שעשה "מנדלי מוכר ספרים", שלום רבינוביץ', בכתבו את שני ספריו הלא עיוניים שהתקבלו כלחמניות טריות אחר הפסח, והראשונה בהם "בסתר רעם" בשנת 1886. עד פרסום דבריו של רבין סברו החוקרים שחידושו של מנדלי היה יצירת שפה חדשה מלאכותית בהרכבה סינתטית של רבדים שונים של העברית. לעומתם, רבין הראה שהשפה לא הייתה מתה, אלא שלא שימשה מעולם ל"כתיבה חיה" והוא הוציא אותה מאיבּון הטהרנות המקראית וצחות הלשון של רבי סעדיה גאון, בעזרת עיצוב אמנותי לצורת לשון קיימת, על ידי אימוץ מונחים מהעברית היידישאית המדוברת שאימצה, שאלה ושיבשה בחופשיות ביטויים מכל רובדי העברית לדורותיה. כך, בהיותו ראשון מחדשי הלשון הכתובה (ולא המְחַייה אותה), לדברי רבין השפיע מנדלי כמעט מיד גם על הסוגות אחרות, שחיקו את סגנונו, ויחד הפכו לאבות היסוד של ספרות הבידור, העיון - אחד העם במאמרו לא זה הדרך, והשירה - חיים נחמן ביאליק בשירו אל הציפור.[11]
פרסומים
ספרים בעברית
- תש"ל: אוצר המילים, (מלים, צירופים ואמרות מסודרים לפי תחומי משמעות), תכנון מדעי : פרופ' חיים רבין, ערך : ד"ר צבי רדי, קריית ספר (הוצאת ספרים), ירושלים, (2 כרכים).
- תשל"ב: מבוא לתורת התרגום (מקראה לשיעורים של ח' רבין וש' בלום), המרכז לבלשנות שמושית, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
- תשנ"א: שפות שמיות: פרקי מבוא. ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים (הדפסה שנייה: תשנ"ג). מסת"ב 965-342-575-7
- תשנ"ט: משה בר-אשר וברק דן (עורכים), חקרי לשון: אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה. מוסד ביאליק, ירושלים.
מאמרים בעברית
- תש"ה: "ר' אברהם בר חייא ותחיית הלשון העברית בימי הביניים", בתוך: מצודה, ג'-ד', עמ' 158-170.
- תש"ו: "הדיאלקטים העתיקים של השפה הערבית ויחסם לעברית", בתוך: מלילה, ב', עמ' 243-255.
- תשי"ז: "סימפוזיון על 'מחקרים קומראניים'", בתוך: בית מקרא, ג', עמ' 125-126.
- תשי"ח: "לחקר העברית הספרותית החדשה", בתוך: לשוננו, כ"ב, עמ' 246-257.
- תשי"ח: "עברית בינונית" (ביקורת על ספרו של ח"ב רוזן, עברית טובה), בתוך: לשוננו לעם, קונטרס פ"ה, עמ' 88-92.
- תש"ך: "התנועות הקטנות בעברית הטברנית", בתוך: ספר טור-סיני (החברה לחקר המקרא, ירושלים), עמ' 169-206.
- תש"ך: "ā שמית והשתקפויותיה בעברית", בתוך: תרביץ, ל', עמ' 99-111.
- תשכ"א: "המבנה הספרותי של מגילת מלחמת בני אור ובני חושך", בתוך: ח' רבין וי' ידין (עורכים), מחקרים במגילות הגנוזות (פרסומי היכל הספר, ירושלים), עמ' 31-47.
- תשכ"ב: "על לשון כתובת מישע", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', עמ' 926-929.
- תשכ"ג: "עברית מדוברת לפני 125 שנה", בתוך: לשוננו לעם, קונטרס קל"ז, עמ' 111-145.
- תשכ"ד: "בעיית הלשון העברית הנכונה מנקודת מבטה של הבלשנות", בתוך: לשוננו לעם, קונטרס קמ"ט, עמ' 161-173.
- תשכ"ח: "ניקודו של נסתר עבר בניין פיעל בעברית הטברנית", בתוך: לשוננו, ל"ב, עמ' 12-26.
- תשכ"ט: "זמנים ודרכים בפועל שבלשון 'ספר חסידים'", בתוך: דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, ב', עמ' 113-116.
- תשכ"ט: "השפעל בעברית ובארמית - מהותו ומוצאו", בתוך: ארץ ישראל, ט', עמ' 148-158.
- תשל"ב: "עִבְרִית", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, ו', טורים 51-73.
- תשל"ב: "הרקע ההיסטורי של העברית של קומראן", בתוך: מ' בר-אשר (עורך), קובץ מאמרים בלשון חז"ל, א', עמ' 355-382.
- תשל"ט: "גיוון סגנוני בגוף הסתמי במקרא", בתוך: ספר מאיר ולנשטיין (החברה לחקר המקרא וקרית ספר, ירושלים), עמ' 256-268.
- תש"ם: "מה הייתה תחיית הלשון העברית", בתוך: ספר הזיכרון לשלום סיון (קריית ספר, ירושלים), עמ' 125-140.
- תשמ"ב: "שפות שמיות", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, כרך ח', טורים 337-386.
ספרים בשפות אחרות
- 1947: (with H. M. Nahmad) Arabic Reader. London: Lund Humphries & Co.
- 1948: Hebrew Reader. London: Lund Humphries & Co.
- 1951: Ancient West-Arabian. London: Taylor's Foreign Press.
- 1954: The Zadokite Documents. Oxford: Clarendon Press.
- 1957: Qumran Studies. London: Oxford University Press.
- 1958: The Revival of Hebrew. (Israel Digest, Israel Today, 5), Jerusalem.
- 1988: Die Entwicklung der hebräische Sprache. Wiesbaden.
- 2000: The Development of the Syntax of Post-Biblical Hebrew. Leiden: Brill.
מאמרים בשפות אחרות
- 1943: "Saadya Gaon's Hebrew Prose Style", in: E. J. Rosenthal (ed.), Saadya Studies (Manchester University Press), pp. 127-138.
- 1952: "The Revival of Hebrew", in: Israel Cohen (ed.), The Rebirth of Israel (London: Goldston), pp. 108-119.
- 1953: "Revive Hebrew Language", in: Jewish Vanguard (London).
- 1954: "The Renaissance of Hebrew", in: The Lion Club (London: Ethiopian Studies' Society), pp. 9-12, 48.
- 1955: "The Dead Sea Scrolls and the History of the O.T. Text", in: Journal of Theological Studies 6, pp. 174-182.
- 1958: "The Historical Background of Qumran Hebrew", in: C. Rabin & Y. Yadin (eds.), Aspects of the Dead Sea Scrolls, pp. 144-161.
- 1963: "The Revival of Hebrew as a Spoken Language", in: Journal of Educational Sociology 36/8, pp. 388-392.
- 1971: "Semitic Languages", in: Encyclopaedia Judaica, 14 (Jerusalem), col. 1150-1157.
- 1973-1974: "The Song of Songs and Tamil Poetry", in: Studies in Religion-Sciences Réligieuses 3, pp. 205-219.
- 1996: "De la spécificité des langues juives", in: Histoire, épistémologie, langage 18/1, pp. 11-19.
ספר יובל לכבודו
- משה גושן-גוטשטיין, שלמה מורג ושמחה קוגוט (עורכים), שי לחיים רבין: אסופת מחקרי לשון לכבודו במלאת לו שבעים וחמש. ירושלים, התשנ"א.
קישורים חיצוניים
- פרטים מקצועיים באתר האוניברסיטה העברית.
- תפקידו כאחד ממייסדי מפעל המקרא באוניברסיטה העברית (אתר האוניברסיטה העברית)
- חיים רבין באתר האקדמיה ללשון העברית
- מודעת אבל קצרה.
- "A Short History of the Hebrew Language by Chaim Rabin" באתר Adath Shalom.
- רשימת המאמרים של חיים רבין באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ הגיעו צירים לקונגרס העברי, חרות, 2 ביולי 1950
- ^ כנס לחקר המגילות במדבר יהודה, חרות, 19 במרץ 1957
- ^ חברי האקדמיה ללשון העברית, הצופה, 3 באפריל 1957
מנויים חדשים באקדמיה ללשון העברית, הצופה, 24 באפריל 1957 - ^ ח. רבין ול. גולדברג יורו עברית בסורבון, מעריב, 29 בדצמבר 1963
קורס ללימוד תולדות השפה העברית בסורבון, חרות, 14 במאי 1964
בצלאל עמיקם, עברית בסורבון, דבר, 29 בנובמבר 1964 - ^ הוצאה מדעית של מנדלי, מעריב, 19 בספטמבר 1969
- ^ חיים איזק, עברית לא קשה שפה, דבר, 27 בדצמבר 1974
- ^ חתני פרס ישראל תשל"ח, דבר, 10 במאי 1978
- ^ ספר טור סיני, חרות, 9 בדצמבר 1960
- ^ עיונים במגילות ים המלח, הצופה, 1 בנובמבר 1957
- ^ בין תכלת ללבן, הצופה, 20 בדצמבר 1957
- ^ מה הייתה תחיית הלשון העברית, חיים רבין, אתר ספרי גוגל
