חיקוי פשיעה
חיקוי פשיעה (באנגלית: Copycat crime) מתייחס לתופעה בה לאחר פשע שהתרחש וזכה לחשיפה, לרוב באמצעות כלי התקשורת, אדם אחר מבצע פשע דומה בהשראת אותו הפשע שדווח. המונח מרמז ששורש הפשע החדש נמצא בחשיפה למודל קיים (אדם או תוכן מדיה) שמציג את הפשע הקודם. כדוגמת מקרה החונק מבוסטון(אנ') והטבח בתיכון קולומביין. לתקשורת תפקיד משמעותי בתופעה זו. ככל שפשע מסוים זוכה לפרסום נרחב יותר, כמו מוסר פרטים ותיאורים רבים יותר, כך עולה הסיכוי שיימצאו אנשים שיחקו אותו.[1]
פרסום טקטיקות פעולת עבריינים בתקשורת יכולה להיות בעלת השלכות הבאות, גם אם לא במקרה חיקוי פשיעה:[2][3]
- למידת טקטיקות פליליות: עבריינים יכולים ללמוד מפרטי פשעים שפורסמו בתקשורת ולשכלל את שיטות הפעולה שלהם.
- "ערך ההלם": עבריינים שמעוניינים ליצור כמה שיותר הלם ופרסום על מעשיהם, ידעו כי פעולה כמודל שכבר פורסם יתן להם גם כן פרסום רב.
- הצגת אלימות: חשיפה מתמשכת לתכנים אלימים בתקשורת יכולה להשפיע על תפיסת העולם של אנשים, להפוך אלימות ללגיטימית יותר בעיניהם, ובמקרים מסוימים אף לעורר התנהגות אלימה בפועל.
חשיפה לאלו יכולה "לעדכן" את אוסף ה"רעיונות" של עבריינים פוטנציאליים. כחשיפה לסדרות(רו'), בריגדה(רו'), השיטה. סדרות שבמקור נועדו לסייע למשטרה לאתר ולהעמיד לדין עבריינים, כמו להביא לתודעת הציבור שיטות פעולה עברייניות, למטרות מניעת פשיעה כמו אפשרות ודרך נוחה לנפגעים לפרש את האירוע ולדווח עליו.[3][2]
מעבר לחיקוי פשיעה דרך התקשורת, קיימת גם שיטת חיקוי פשיעה דרך גילוי או חקירת מידע לגבי הליכי חקירה או שפיטה קודמים; כמו פסקי דין או כתבות עיתונאית או טלוויזיוניות משפטיות בתקשורת, בעניינים דומים בהתייחס לפשעים אליהם הם מעוניינים או מסוגלים לבצע בעתיד, במקרה הצורך-[4] נפוץ בעיקר במקרי ניצול כלכלי ושחיתות בקרב משפטנים, אנשי ציבור ועובדי משטרה. במקרים אלו חיקוי פשיעה בענייני "ניצול כלכלי" יהיו הרבה יותר רווחים כשחשיפה לפסקי דין או כתבות עיתונאיות משפטיות יכולות לספק "השראה" שלילית. לעיתים חיקוי פשיעה אף מתקיים בזיהוי אמצעי אותות (כשמות קבצים, גופן, רווחים כפולים בין מילים מסויימות, צבע הדפסת כתבי ההגנה או התביעה או צבע עט החתימה על עדות) בפסקי דין או חקירה[דרוש מקור] או תנועות גוף והבעות פנים בחקירה או משפט - היכולים לבטא נקודת מבט של אחד מהצדדים או אחד מהצדדים המייצגים, בקשה לשיתוף פעולה או לסמל דברים שונים עבור אנשים שונים.[5] ואלו כשיטות ומהלכים שניתן לקיים ולבצע במטרה להימנע מכישלון בפשע כמו מענישה, כמו גם כ: למידת "טכניקות" ושיטות פעולה תוך הבנת פרצות או אי הכרה מערכתית בחוק/במערכת, שיטות למצג תום לב וחוסר תחכום, זיהוי אוכלוסיות יעד פגיעות, למידת טקטיקות שכנוע והטעיה, למידת דרכים להתחמק מגילוי ואכיפה, זיהוי חולשות באכיפה, זיהוי שיטות שבפועל חוקיות, הענקת לגיטימציה או "נורמליזציה" מעוותת ו/או זיהוי "טרנדים" חדשים.[דרוש מקור]
חיקוי פשיעה אינו שכיח כמו פשעים רגילים.[6] אך בפועל קיימים פושעים שמקיימים חיקוי פשיעה בכוונת תחילה לכסות על אחריותם במקרה תפיסה ועמידה לדין, כמו במטרה אולי להצליח להפיל את האשמה על זה אותם הם מחקים. בדרך כלל מישהו בעל מאפיינים ידועים או מוכרים למשטרה. יכול לבוא לידי ביטוי בשימוש באותה שיטות פעולה, השארת ראיות מכוונות או דיווח שקרי למשטרה.[7][8][9] במצב זה מטרות החיקוי יכולות להיות:
- הסוואת האחריות העצמית: להטעות את רשויות החוק ולהסיט את החשד מהמבצע האמיתי.
- הפללת אחרים: לכוון את החשד כלפי אדם ספציפי או קבוצה מסוימת, שלעיתים קרובות יש לעבריין מניע לפגוע בהם או שהם ידועים כבעלי רקע פלילי.
- הפחתת סיכון: העבריין מבין שאם החשד יופנה כלפי מישהו אחר, הסיכוי שלו להיתפס יורד משמעותית.
- נקמה אישית: לעיתים קרובות, האדם שמבוקש להפליל הוא יריב אישי, אדם שהעבריין שונא או כועס עליו, או מישהו שיש לו היסטוריה פלילית.
- הסתרת פשע חמור יותר: חיקוי של פשע אחד יכול לכסות על פשע חמור יותר שהתרחש באותו אירוע. לדוגמה, רצח מכוון שהוצג כחלק משוד כושל.
- הונאה וביטוח: בימוי פשע למשל, פריצה או שוד לצורך קבלת כספי ביטוח, תוך ניסיון להפליל אדם אחר כדי שהסיפור יהיה אמין יותר.
סארטה ראי מציע מספר הצעות למניעת חיקוי פשיעה ובהם:[1]
- קידום סיקור תקשורתי אחראי יותר: שימנע מהאדרת פשעים או עבריינים כמו לא יכלול את כל פרטי הפשע, שיטתו וייחודיותו במקרה וקיים. כך שבמקרה חיקוי פשיעה, יהיה ניתן לזהות אם מדובר בחיקוי פשיעה או בגורם הפשע המקורי. בנוסף, התמקדות בנזק לקורבנות, מחיר הפשיעה גם על העבריינים עצמם, הפחתת חשיפה לפשעים חמורים.
- חשיפת המניעים האמיתיים: עזרה לציבור להבין את המניעים לפשעים שאינם לרוב כוח או גדולה. אלא בעיות פסיכולוגיות, מצוקה, או רצון נואש לתשומת לב.
- אכיפת חוק וביטחון: תגובה מהירה בלכידת עברייני חיקוי יכולה לשבור את "גל ההשראה" ולמנוע מקרים נוספים. בנוסף הגברת נוכחות משטרתית באזורים או במצבים שבהם קיים חשש מוגבר לפשעי חיקוי כהרתעה, כמו ביצוע פעולות מודיעין ומעקב לזיהוי מוקדם של קבוצות או יחידים עם נטיות לביצוע פשעי חיקוי.
- תוכניות מניעה לנוער בסיכון: פיתוח והטמעת תוכניות לזיהוי וסיוע לנוער בסיכון בבתי ספר ובקהילה (למשל, כאלה עם היסטוריה של אלימות, בעיות התנהגות, או בעיות נפשיות) ולספק להם תמיכה וטיפול. תוכניות שיכללו: הקניית כישורי חיים, חיזוק חוסן נפשי, פעילויות חלופיות, טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי, תמיכה משפחתית וקהילתית, העצמה וביטחון אישי.
- שינוי תפיסתי חברתי: של הוקעת אלימות ופשיעה, מודלים חיוביים והפחתת סטיגמה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Peterson-Manz, Julie Grace. Copycats: Homicide and the press. The Claremont Graduate University, 2002.
- Surette, Ray. "Estimating the prevalence of copycat crime: A research note." Criminal Justice Policy Review 25.6 (2014): 703-718.
- Chadee, Derek, et al. "Copycat crime dynamics: The interplay of empathy, narrative persuasion and risk with likelihood to commit future criminality." Psychology of Popular Media Culture 6.2 (2017): 142.
- Helfgott, Jacqueline B. "Criminal behavior and the copycat effect: Literature review and theoretical framework for empirical investigation." Aggression and violent behavior 22 (2015): 46-64.
- Helfgott, Jacqueline B. Copycat crime: How media, technology, and digital culture inspire criminal behavior and violence. Bloomsbury Publishing USA, 2023.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Surette, Ray. "Copycat crime." Oxford Research Encyclopedia of Criminology and Criminal Justice. 2017.
- ^ 2.0 2.1 Helfgott, Jacqueline B. "Criminal behavior and the copycat effect: Literature review and theoretical framework for empirical investigation." Aggression and violent behavior 22 (2015): 46-64.
- ^ 3.0 3.1 Surette, Ray, Mary Chadee, and Derek Chadee. "Copycat crime behavior: Implications for research in the Caribbean." (2016).
- ↑ Meissner, Christian A., and Saul M. Kassin. "“He's guilty!”: Investigator bias in judgments of truth and deception." Law and human behavior 26 (2002): 469-480.
- ↑ Margolis, Howard. Patterns, thinking, and cognition: A theory of judgment. University of Chicago Press, 1987.
- ↑ Surette, Ray. "Estimating the prevalence of copycat crime: A research note." Criminal Justice Policy Review 25.6 (2014): 703-718.
- ↑ Arenella, Peter. "Convicting the morally blameless: Reassessing the relationship between legal and moral accountability." UClA l. reV. 39 (1991): 1511.
- ↑ Lederman, Eli. "Models for imposing corporate criminal liability: from adaptation and imitation toward aggregation and the search for self-identity." Buffalo Criminal Law Review 4.1 (2000): 641-708.
- ↑ Sayre, Francis Bowes. "Criminal Responsibility for the Acts of Another." Harvard law review 43.5 (1930): 689-723.
חיקוי פשיעה41358864Q109931