רבי אברהם דנציג
| לידה |
ה'תק"ח דנציג |
|---|---|
| פטירה |
1820 (בגיל 72 בערך) ד' בתשרי ה'תקפ"א וילנא |
| מקום פעילות | וילנא |
| תחומי עיסוק | פוסק הלכה, דיין |
| חיבוריו | חיי אדם, חכמת אדם, נשמת אדם ועוד |
רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, נשמת אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
ביוגרפיה
נולד בשנת תק"ח לרב יחיאל מיכל בעיר דנציג (בימינו גדנסק שבפולין). בצעירותו למד אצל הרב יוסף ליברמן מפראג. בסביבות גיל שמונה עשרה עבר ללמוד אצל הנודע ביהודה ובאותה תקופה גם התחתן. לאחר חתונתו עבר לווילנה ועבד כסוחר ובאופן לא רשמי שימש כרב, כאידיאל שאין ליהנות מן התורה. לאחר שירד מנכסיו בסביבות שנת תק"ע שימש באופן רשמי כרב ודיין בווילנה.
והנה ידעתי כי יתלחשו עלי, ויאמרו הגם שאול בנביאים? הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ, פרנקפורט ולייפסיג יותר מט"ו שנים, ותורתו אימת נעשית? והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין! דע לך אחי, כי נסיעתי למרחקים לא היה לקבץ עושר חלילה, יעיד עליו אדון הכל, רק לפרנס בני ביתי. וירושה היא בידי מאבותי הקדושים הלא הוא אדוני אבי זקני הרב הגדול המפורסם בדורו לצדיק תמים מורינו הרב שמואל בעל המחבר ספר נחמות ציון ... זה היה דרכו כל ימיו לא נהנה מהתורה והיה לו עשרה בנים וכלכל אותם בכבוד ביגיע כפו, והיה דורש תמיד לרבים בדברי מוסר, ובצע כסף לא לקח. גם אני הלכתי בעקבותיו, ולא זזה הוראה מתוך ביתי זה יותר מעשרים שנה ולא נעשה דבר גדול בקהילתנו בלתי הסכמתי, לא בכסף ולא במחיר. עד זה שנתים שמטה ידי והייתי מוכרח לקבל עלי עול הוראה בקבלת פרס שהתירה התורה לתלמידי חכמים בזקנותם. וברוך אשר עשה לי הנפש הזה מעודי שלא לאהוב ממון.
— הקדמה לספר חכמת אדם
הרב אברהם דנציג בא בקשרי משפחה עם משפחת הגאון מווילנה אחר שבנו רבי יצחק נשא את בתו של רבי יהודה לייב קרמר (בנו של הגר"א). הוא גילה הערצה רבה לגאון וקרא לו "יחיד בדורו" ופירט את סדר לימודו בתחילת ספרו "זכרו תורת משה".
בשנת תקס"ד פרצה שרפה בסמוך לבית משפחת דנציג במחסן אבק שרפה, ושלושים ואחד אנשים נספו בה. לעומת זאת מבני המשפחה רק נפצעו. הרב אברהם דנציג תיקן לזכר הנס יום חג קבוע וכינהו פולווערפורים - "פורים של אבק שרפה". אז גם נדר שאחר שישיא בניו ובנותיו יעלה לירושלים אם יעלה בידו ולשם כך אף כתב את חיבורו "שערי צדק"[1].
ספרו "חיי אדם" נחשב כספר הפסיקה הנחשב ביותר במזרח אירופה[2] עד התפשטות הספר משנה ברורה. ברחבי ליטא ובלארוס התקיימו בריכוזים היהודיים חבורות מיוחדות בשם "חיי אדם", שמטרתם לימוד משותף, בדרך כלל עם רב או מגיד שיעור בספר "חיי אדם" הלכה למעשה. בערים רבות היו אפילו בתי כנסת מיוחדים - "קלויז חיי אדם"[דרוש מקור].
נפטר בד' בתשרי ה'תקפ"א בגיל שבעים ושלוש, היו שמצאו בזה רמז לספרו העיקרי שחיבר (חיי אדם בגימטריה שבעים ושלוש). נקבר בבית הקברות של שניפישוק בווילנה, בו טמון גם מחותנו הגר"א.
בניו היו רבי יצחק ורבי חייא.
הזמר אהרן רזאל הוציא שיר בשם "דעתי עליה"[3], מתוך הקדמתו של הרב דנציג לספרו "חכמת אדם", שאף כשהיה סוחר, הייתה דעתו על התורה.
ספריו
- חיי אדם - קיצור הלכות מחלק אורח חיים בשו"ע
- נשמת אדם - חלק העיונים מספר חיי אדם.
- חכמת אדם - קיצור הלכות מחלק יורה דעה בשו"ע. על ספרו זה קיבל הסכמה נדירה בכתב מרבי חיים מוואלוז'ין, שאף יעץ לו לערוך את הספר לפי סימני השולחן ערוך, ולא ב"כללים" לפי סדר ענייני.
- בינת אדם - חלק העיונים מספר חכמת אדם.
- קונטרס מצבת משה - בענייני אבילות.
- דנציג, אברהם בן יחיאל מיכל, 1748-1820, זכרו תורת משה, וילנה תקעז, באתר היברובוקסדנציג, אברהם בן יחיאל מיכל, 1748-1820, זכרו תורת משה, וילנה תקעז - קיצור הלכות שבת, באתר היברובוקס
- מצות משה - קיצור ספר חרדים
- שערי צדק - קיצור מצוות התלויות בארץ
- תולדות אדם - פירוש על הגדה של פסח
- בית אברהם - צוואתו
היה בכוונתו להוציא גם קיצור הלכות על דיני ממונות בשם משפטי צדק וקיצור הלכות באבן העזר בשם בית הנשים הוא לא סיים את הספרים הללו והחלקים שסיים צורפו לספרו חכמת אדם.
בכתב יד נשארו ממנו חיבורים על ספר איוב וספר משלי.
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר יחיאל מיכל דאנציג", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 18, באתר היברובוקס
- רבי דוד הלחמי, רבי אברהם ברבי יחיאל דאנציג מוילנה (בעל „חיי אדם”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רכ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- 'דנציג, ר' אברהם ב"ר יחיאל־מיכל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 42 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1240).
- כתביו
- חיי אדם
- חכמת אדם
- בינת אדם
- חיי אדם
משנת ה'תק"ע (הודפס בווילנא)
- חיי אדם ביידיש - הרב דוברוש בן משה אשכנזי, וילנא תרס"ג
- חיי אדם ביידיש
- חכמת אדם (ה'תקפ"ח)
- ובמהדורה חדשה יותר בת ימינו מה'תשל"ח
- חכמת אדם - כולל ספרו שערי צדק על הלכות התלויות בארץ בזמן הזה
- קיצור ספרי חיי אדם (ייתכן שאלו מהדורה מוקדמת של קיצור שולחן ערוך של רבי שלמה גנצפריד):
- בית אברהם - צוואה לבניו ולדורות, בצירוף הלכות אבלים וקבורה
- דרך אדם
- זכרו תורת משה - הלכות שבת (ורשה, ה'תקצ"ט) - קיימות באתר גם מהדורות חדשות יותר
- מצוות משה גם לספר זה מהדורות חדשות יותר הסרוקות באתר.
- שערי צדק - על מצוות התלויות בארץ קיימת מהדורה חדשה יותר באתר.
- קצור ספר חרדים - מניין המצוות
- חיי אדם השלם - מהדורת שנת הדר"ת באתר אשובה
- על כתביו
- הרב בנימין זאב כהן, חכם בחכמתו - הערות בספר חכמת אדם, מהדורת שטעטטין תרכ"ג, אתר בז"ך לבונה
אברהם בן יחיאל מיכל דאנציג (1748-1820), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ כן כתב בספרו חיי אדם בערך ”פורים”
- ↑ הוא מצוטט מספר פעמים גם בשו"ת חתם סופר (יו"ד חלק ב סימן שכז, סימן קפג, סימן שמ, ועוד). כמו כן הורה לבנו, הכתב סופר, כי כאשר ימהר ולא יהיה לו פנאי לבדוק שאלה ולהורות בכוחות עצמו, יפסוק על פי הספר "חכמת אדם"[דרוש מקור]
- ↑
דעתי עליה, בביצוע אהרן רזאל, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב.
אברהם דנציג36529413Q2909560