חמצון חוץ-גופי באמצעות ממברנה
חמצון חוץ-גופי באמצעות ממברנה, המוכרת בראשי התיבות ECMO - Extracorporeal Membrane Oxygenation, היא טכנולוגיה רפואית המאפשרת לחמצן את דמו של מטופל באמצעות מיכשור מלאכותי. הטיפול בטכנולוגיה זו מיועד למטופלים הסובלים מכשל קיצוני אך הפיך בתפקוד ריאותיהם, הפוגע בחמצון הדם דרכן, על מנת לאפשר לריאותיהם לנוח ולהתאושש. הטיפול מסוגל גם לתמוך במטופלים הסובלים בנוסף לכך גם מכשל קיצוני והפיך בתפקוד הלב, כדי לאפשר גם ללב להתאושש.
שיטת הטיפול
בשיטת ECMO נשאב מגופו של המטופל דרך וריד מרכזי דם דל בחמצן ומוזרם דרך מעגל סגור במכשיר האקמו לשם חמצון. הדם העשיר בחמצן מוחזר לגופו של המטופל דרך וריד או עורק.
הדם נשאב ממחזור הדם של המטופל באמצעות משאבה מכנית, מוזרם במכשיר דרך ריאה מלאכותית המבוססת על ממברנה סינתטית, המחמצנת אותו ומסלקת ממנו פחמן דו-חמצני, מועבר בהמשך דרך רכיב במכשיר המחמם אותו ומוזרם חזרה אל גופו של המטופל.
הגישה אל מחזור הדם של המטופל מושגת באמצעות החדרה ניתוחית של צינוריות (Cannulas) לכלי דם גדולים שלו. צינורית אחת מוחדרת אל וריד בצווארו של המטופל עד לוריד הנבוב העליון בכניסה לעלייה הימנית של הלב, ודרכה נשאב הדם אל מכשיר ה-ECMO. הדם מוחזר אל גופו של המטופל באחת משתי שיטות:
- דרך צינורית המוחדרת לווריד מרכזי אחר; שיטה זו מכונה V-V (Veno-Venous), כלומר "וריד-וריד";
- דרך צינורית המוחדרת לעורק בצוואר עד לקשת אבי העורקים, המצויה בצמוד למוצא מן החדר השמאלי של הלב; שיטה זו מכונה V-A (Veno-Artery), כלומר "וריד-עורק". היא מאפשרת להזרים בלחץ את הדם המחומצן ישירות לתוך מחזור הדם העורקי ובכך לפצות על הפגם בפעולת החדר השמאלי של הלב, במקרה שגם פעילותו היא כושלת, בנוסף לכישלון פעולת הריאות.
הצינוריות יכולות להיות מוחדרות לגוף המטופל גם דרך כלי דם במפשעה.
המגע בין הדם לבין הצינוריות והמכונה עלול להביא להיווצרות קרישי דם, אשר יסכנו את חייו של המטופל. לפיכך, כמרכיב קבוע של הטיפול מוזרק לזרם הדם של המטופל חומר נוגד-קרישה – הפארין. ההזרקה נעשית באמצעות רכיב מובנה בתוך מכונת ה-ECMO.
לצורך הטיפול ב-ECMO מאושפז המטופל ביחידה לטיפול נמרץ בבית חולים, וניטור קפדני ותכוף נערך אחרי סימני החיים החיוניים שלו, תפקודי הקרישה, רמות הגזים בדמו ומצב ריאותיו. גם מיקום הצינוריות בכלי הדם של המטופל נבדק באופן תכוף.
המטופלים המחוברים למכונת ECMO מגיעים לטיפול זה כשהם מונשמים בהנשמה מלאכותית באמצעות צינור שהוחדר לקנה הנשימה שלהם. במהלך הטיפול מופחתת עוצמת ההנשמה המלאכותית על מנת לאפשר לריאות לנוח מבלי להינזק כתוצאה מלחצי הנשמה גבוהים או אחוזי חמצן גבוהים. לאחר שמצבו של המטופל משתפר והוא מנותק מתמיכת ה-ECMO הוא יחזור להיות מונשם עד אשר ניתן יהיה לגמול אותו גם מן ההנשמה.
משך הטיפול ב-ECMO הוא ממספר ימים ועד למספר שבועות. אחוזי ההצלחה של הטיפול נעים בין 50% לבין 85% בהתאם למצבו של החולה.
הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפול כוללים:
- חדירת זיהום לגוף המטופל דרך פתחי הכניסה של הצינוריות;
- הופעת דימום פנימי כתוצאה ממתן התרופה נוגדת-הקרישה;
- חדירת בועות אוויר או קרישי דם הנוצרים במעגל ה-ECMO לתוך מחזור הדם של המטופל (אם כי האוויר מנוקז מן המכשיר בקפידה לפני תחילת הטיפול).
שיטת הטיפול ב-ECMO דומה לשיטת הטיפול במכונת לב-ריאה, המשמשת בניתוחי לב וחזה מסוימים, כתחליף ללב, אשר פעולתו מופסקת באופן זמני (עד לשעות ספורות בלבד). בניגוד לו הטיפול ב-ECMO נעשה ללא הפסקת פעולת הלב ולכן הוא יכול להיות ממושך הרבה יותר.
המטופלים להם מיועד הטיפול
בשל מורכבותו הרבה של טיפול ה-ECMO, הצוות הרפואי הגדול ובעל המומחיות הנדרש לקיומו, עלותו והסיכונים הכרוכים בו, הוא מיועד רק לחולים קשים מאוד, שלא הגיבו לטיפולים שגרתיים יותר ואשר סיכוייהם להישאר בחיים בלעדיו הם קלושים.
שיטת ה-ECMO פותחה לראשונה על מנת לסייע בטיפול בתינוקות ופגים הסובלים מכשל ריאתי או לבבי חמור עקב מגוון של מצבים רפואיים (בהם דלקת ריאות, שאיפת מקוניום[1] ומומי לב מולדים). הטיפול איננו אפשרי בפגים שמשקלם נמוך מכשני קילוגרם, שכן כלי הדם שלהם קטנים וצרים מכדי לאפשר זרימת דם מספקת לצורך הטיפול.
עם הזמן התברר שגם מטופלים מבוגרים במצב של כשל ריאתי עשויים להפיק תועלת מטיפול זה. בין השאר התברר כי הוא מסוגל לשפר את ההישרדות של מטופלים הסובלים מכשל נשימתי חריף בעקבות מחלת שפעת החזירים, מחלת נגיף קורונה 2019, מחלת הריאות של משתמשי מכשירי אידוי (סיגריה אלקטרונית) ומחלות דומות[2][3][4].
נכון לאוקטובר 2020, בישראל מצויות יחידות לטיפול ב-ECMO ב-13 בתי חולים, בהם המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, מרכז רפואי העמק, שניידר[5],שיבא, סורוקה, רמב"ם, וולפסון[6], הדסה עין כרם ושערי צדק.אסף הרופא, שמיר בסך הכל היו בישראל באפריל 2020 36 מכשירי ECMO[7], בספטמבר 2020 היו 62 מכשירים, באוקטובר 2020 היו 67 מכשירים, בינואר 2021 היו 76 מכשירים ובאוגוסט 2021 היו 82 מכשירים[8][9][10][11].
מקורות
- חוברת הדרכה בנושא ECMO באתר המרכז הרפואי שיבא
- Extracorporeal membrane oxygenation באתר MedlinePlus
- What is an ECMO Machine? באתר wiseGEEK.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו הרחבה.
- ^ מרדכי קרמר, ECMO עשוי לשפר הישרדות חולים עם אי ספיקה נשימתית חדה באתר e-med.
- ^ הידרדר מצבו של חולה קורונה בן 45 שמצבו קשה ואינו סובל ממחלות רקע - ynet
- ^ Ronald D. Baxter, Key Vaquera, Timothy J. George, Extracorporeal Membrane Oxygenation Support for Vaping-Induced Acute Lung Injury, The Annals of Thoracic Surgery 110, 2020-09, עמ' e193–e194 doi: 10.1016/j.athoracsur.2020.01.028
- ^ אלון נבט, טליה פולק, עובדי דגן, יחזקאל ויסמן, Extracorporeal Membrane Oxygenation as a Resuscitation Measure in the Pediatric Emergency Department., Isr Med Assoc J. 2015 Oct;17(10):639-41.
- ^ יחידה לטיפול נמרץ ילדים, באתר www.wolfson.org.il
- ^ אדיר ינקו, לא רק מכונות הנשמה: חשש ממחסור גם במכשירי "אקמו", באתר ynet, 8 באפריל 2020
- ^ מכלול אשפוז בשעת חירום, משרד הבריאות, 30 בספטמבר 2020
- ^ מכלול אשפוז בשעת חירום, ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות, 20 באוקטובר 2020
- ^
עידו אפרתי, לראשונה מפרוץ המגפה, חולי קורונה קשים לא קיבלו טיפול מציל חיים בשל העומס, באתר הארץ, 6 בינואר 2021
- ^ איציק וולף, 73% מחולי הקורונה המחוברים לאקמו - לא מחוסנים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 באוגוסט 2021
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
