חנות נוחות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנות נוחות ביפן
חנות נוחות של רשת סבן אילבן באוקלהומה, ארצות הברית

חנות נוֹחוּת היא חנות קמעונאית לממכר מוצרי צריכה נפוצים מסוג משקאות קלים, עיתונים, סיגריות, חטיפים, מפות דרכים, ציוד למטיילים ועוד, הממוקמת על פי רוב במקום שבו תנועה חולפת ומזדמנת רבה. באופן טיפוסי נמצאות חנויות נוחות בצידי צירי תנועה ראשיים, בתחנות דלק, בתחנות רכבת ובצמתי תחבורה אחרים, וכן במרכזי אוכלוסייה צפופים. מגוון המוצרים המוצע בחנות נוחות עשוי להשתנות בהתאם למאפייני הצריכה של התנועה הרלוונטית החולפת במקום.

המוצרים בחנות נוחות נמכרים במקרים רבים במחירים גבוהים בהשוואה למכולת ולסופרמרקט, על פי מודל עסקי המניח שהנוחות שבזמינותו המיידית של המוצר בסמוך למקום הימצאו של הקונה מצדיקה עבורו תשלום גבוה במקצת ממחיר השוק המקובל[1]. כחלק מן ה"נוחות" והזמינות, חנויות אלה מתאפיינות גם בשעות פתיחה ארוכות מן המקובל, במקרים רבים 24 שעות ביממה ו-7 ימים בשבוע.

כיום משתייכות מרבית חנויות הנוחות, בבעלות או בזכיינות, לרשתות שיווק הנהנות מיתרון לגודל של פריסה ארצית או בינלאומית רחבה. רשת חנויות הנוחות הגדולה בעולם היא סבן אילבן, שהיא גם רשת הקמעונאות הגדולה בעולם מבחינת מספר סניפיה – למעלה מ-36,000 סניפים ברחבי העולם.

בישראל

בישראל הופיעו חנויות הנוחות בתצורתן האמריקאית החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. מרבית חנויות הנוחות בישראל משתייכות לרשתות בבעלות חברות הדלק הגדולות וממוקמות בתחנות הדלק של החברה האם, זאת בעקבות הרפורמה במשק הדלק שיזם שר האנרגיה והתשתית משה שחל החל מסוף שנות ה-80[2]. הרפורמה אפשרה לראשונה תחרות בין חברות הדלק, כולל הסרת המכסות אשר חילקו את השוק בין חברות הדלק הגדולות, צמצום הפיקוח על מחירי הדלק, ואפשרה כניסת מתחרות נוספות לשוק הדלק. יישום הרפורמה נמשך כמה שנים, עקב מאבקם של חברות הדלק הוותיקות נגדה והקשיים בהקמת תחנות דלק חדשות[3]. אחת החברות הראשונות שהקומו באותה עת, "אלון חברת הדלק לישראל", שיווקה את הדלק במחיר נמוך, אך הקימה בתחנות הדלק שפתחה חנויות נוחות בשיתוף רשת שופרסל, תחת המותג "סופר אלונית", במטרה לגוון את מקורות ההכנסה שלהם[4]. חנות הנוחות הראשונה שלה נפתחה בתחנת הדלק "גן הצפון", סמוך לקיבוץ הגושרים, בספטמבר 1993[5]. ב-1999 מוזגה "אלון" עם חברת "דור אנרגיה"[6], ועד 2003 כבר פתחה 50 סניפי "אלונית"[7].

בשנת 1996 החליטה חברת פז גם להקים חנויות נוחות בתחנות הדלק שלה, בעקבות השחיקה במרווחים ממכירת דלקים. לצורך כך שכרה חברת ייעוץ והקמה של חנויות נוחות אמריקנית. לפי המודל בארצות הברית, של הקמת קומפלקס כחלק מתחנת הדלק, שמכירת הדלק בו מהווה רק שליש מההכנסות, ושאר ההכנסות נובעות מהעסקים הנוספים. תחילה יצרה פז שותפות עם חברת אסם השקעות, בשם "אוספז", על מנת להקים ולהפעיל את רשת. פז ואוסם החזיקו כל אחת ב-50% ממניות החברה. במהלך 1997 אמורות היו להיפתח 4 חנויות, אך השותפות פורקה לאחר שהיו עיכובים בקבלת אישורי בנייה להקמת החנויות[8]. שנה אחרי פירוק השותפות עם "אסם" החלה פז להקים את הרשת בעצמה תחת המותג מותג "Yellow". החנות הראשונה נפתחה בתחנת הדלק במחלף הסירה, בכניסה להרצליה, על שטח של כ-150 מ"ר, שבצמוד לה הוקמה תחנת רחיצה ומסעדת בורגראנץ'[9]. רשת בורגראנץ' נרכשה כשנה קודם על ידי "פז", כחלק מתוכניתה של חברת פז להיכנס לתחום הקמעונאות[10]. עד שנת 2003 נפתחו כ-70 סניפי "Yellow"[11].

במהלך שנת 2001 השיקה חברת דלק את הרשת שלה תחת המותג "מנטה"[12]. ובמהלך 2004 השיקה סונול את הרשת שלה תחת המותג "סו גוד"[13]. אחר כך הקימו גם חברת הדלק "טן" וחברת הדלק "מיקה" רשתות משלהן. ב-2005 דיווחו חברות הדלק שחלק מחנויות הנוחות כבר תורמות 50% מהרווחים של תחנות הדלק שלהן[14]. נכון לשנת 2017 פועלים ברחבי ישראל כ–1,000 חנויות נוחות בצמוד לתחנות דלק[15].

פורמט נוסף של חנויות נוחות הנפוץ מאוד בישראל הוא חנויות ה"פיצוצייה", שהתפתחו כמעין הכלאה בין קיוסק ישראלי קלאסי לחנות נוחות בסגנון אמריקאי שעובדות מסביב לשעון. רשת AM:PM החלה את דרכה כרשת חנויות בפורמט של "פיצוצייה"[16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רותי לוי, מדוע משלמים עד 70% יותר על במבה או קולה בתחנות הדלק, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2011
  2. ^ עתי"ם, השר שחל: הרפורמה במשק הדלק תופעל גם ללא הסכמת החברות לפשרה שהוצע ע"י משרד האנרגיה, מעריב, 1 ביוני 1988
    עודד שורר, שחל: ההסכם על הרפורמה במשק הדלק יחתם כנראה מחר, מעריב, 26 במאי 1988
    משה הורביץ, מעקב: מה קרה לרפורמה בדלק, כותרת ראשית, 3 באוגוסט 1988
  3. ^ יוחאי רפאלי, חברות הדלק נאבקות נגד היתר שיווק בנזין לחברת הדלק החדשה - גל, מעריב, 28 באוגוסט 1990
    שרון שדה, מו"מ עם ראשי חברות הדלק להנהגת תחרות במחיר הדלק, חדשות, 26 באוגוסט 1992
  4. ^ סופר-אלונית תשלם 25 דולר למ"ר ליד ראש פינה, באתר גלובס, 13 באפריל 1998
    שלמה פרידמן, ‏כלל יוצאת מסונול ונכנסת לאלון; תרכוש 19% מביילסול ב-9 מיליון ד', באתר גלובס, 11 ביוני 1998
  5. ^ מנחם הורוביץ, תחנת דלק חדשה ומרכז מסחרי גדול ייחנבו היום בסמוך לקיבוץ הגושרים שבגבול הצפון. התחנה והמרכז הם בבעלות חברת הדלק "אלון", חדשות, 20 בספטמבר 1993
  6. ^ דוד חיון, ‏נדלק בקלות, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2000
  7. ^ שירות גלובס, ‏"סופר אלונית" מקב' אלון דור מתרחבת: בחודש האחרון נפתחו 3 סניפים חדשים בהשקעה של כ-3 מ' ש', באתר גלובס, 19 בפברואר 2003
  8. ^ זהבה דברת, ‏התפרקה השותפות בין אוסם לבין פז להקמת "חנויות נוחות" בתחנות הדלק, באתר גלובס, 2 ביוני 1997
  9. ^ זהבה דברת, ‏פז מקימה רשת חנויות נוחות בתחנות הדלק שלה, באתר גלובס, 28 ביולי 1998
  10. ^ זהבה דברת, ‏חלומות פז: מזללות בתחנות דלק, באתר גלובס, 9 בספטמבר 1997
    יצחק דנון וזהבה דוברת, ‏אושרה מכירת השליטה בבורגר ראנץ' לפז: ביהמ"ש דחה בקשת חב' אלון למנוע העיסקה, באתר גלובס, 29 בספטמבר 1997
  11. ^ שירות גלובס, ‏רשת YELLOW מתרחבת: תפתח 28 סניפים חדשים בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, באתר גלובס, 30 במרץ 2003
  12. ^ נורית שר, חברת דלק משיקה רשת חנויות נוחות ובתי קפה בשם "מנטה", באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2001
    ורד שרון-ריבלין, ‏דלק מקימה רשת חנויות נוחות בתחנות, באתר גלובס, 2 באפריל 2001
  13. ^ סיון קלינגבייל, סונול תשקיע 500 אלף דולר במיתוג חנויות הנוחות, באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2004
  14. ^ סיון קלינגבייל, "חלק מחנויות הנוחות תורמות 50% מהרווחים של תחנות הדלק", באתר TheMarker‏, 19 בספטמבר 2005
  15. ^ הדר קנה, על נוחות משלמים: למה כל כך יקר לקנות ב-yellow, אלונית, מנטה, Sogood, Ten ומיקה?, באתר TheMarker‏, 9 באוגוסט 2017
  16. ^ הרשת שכמעט הכפילה מכירותיה, באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2004
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0