חציית ים סוף (פוסן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית יצירת אמנות ריקה

חציית ים סוףאנגלית: The Crossing of the Red Sea) הוא ציור שמן על בד מאת האמן הצרפתי ניקולא פוסן, שנוצר בין השנים 1632–1634. היצירה נמצאת כיום בגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן.

תיאור היצירה

הציור מתאר את הרגע המקראי שלאחר חציית ים סוף, כאשר המים נסגרו על צבא פרעה הרודף, ובכך נושעו בני ישראל הנמלטים. הסצנה מבוססת על ספר שמות ומדגישה את גודל הנס האלוקי: החיילים המצריים טובעים בים, בעוד בני ישראל מביטים בנעשה וניצלים מידי אויביהם. הקומפוזיציה מאופיינת בשימוש נרחב בצבע ובמבנה מורכב, בהתאם לסגנונו הבשל של פוסן. היצירה הוזמנה על ידי אספן האמנות האיטלקי אמדאו דל פוצו, שביקש סדרת ציורים המתארים את חייו של משה לעיטור ארמונו בעיר טורינו. פוסן, שחי ופעל ברומא, נחשב בחירה אידיאלית בשל עיסוקו בהשראה קלאסית לצד גישה חדשנית. יצירתו נשענת על לימודיו מעולם העתיקות, אך מצטיינת בחיות ובדרמטיות מודרנית, תוך מיזוג בין מורשת הקלאסיקה לבין עקרונות אמנות הבארוק.[1]

פרשנות

במאמר שהתפרסם בשנת 2021 תוארה היצירה כמעוררת תחושת זיקה אישית וקולקטיבית גם בהקשרים מודרניים. האמן ראפת אישאק, ראש מחלקת הציור בקולג' הוויקטוריאני לאמנויות (VCA) במלבורן, ציין כי מצא בציור קשר ישיר למוצאו המצרי ולחוויה של מעבר בין תרבויות. לדבריו, החוויה של ישיבה מול היצירה בגלריה הלאומית של ויקטוריה הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו כאמן וכמרצה. בציור בולטת האווירה הדרמטית: שמיים קודרים מרמזים על אסון מתקרב, והצופה מתקשה להבחין אם הדמויות הולכות אל תוך הסערה או יוצאות ממנה. שילוב הצבעים הכהים לצד כתמי לבוש צבעוניים מעלה תחושה של אמונה ביכולת האנושית להתגבר על קטסטרופה באמצעות שיתוף פעולה. בכך משתקפת תפיסה קלאסית של כושר העמידה האנושי מול אסונות. אישאק הדגיש כי פוסן ביקש לשוב למסורת קלאסית ולבחון את המתח בין יסודות פגאניים לנוצריים. יצירתו נתפסה בידי ממשיכיו כביטוי לרצינות רפובליקנית ולתודעה אזרחית, אך למעשה נבעה מגישה פילוסופית אישית. היצירה נקשרה לקו השפעה רחב באמנות האירופית, מציורי המאה ה־19 ועד אמנים מודרניים, בשל הקפדנות הקלאסית והמודעות לתיאטרליות שמאפיינות את פוסן.[2]

השוואות

הציור "חציית ים סוף" נוצר כזוג (pendant) עם הציור עבודת עגל הזהב, המוצג כיום בגלריה הלאומית בלונדון. שני הציורים צוירו על ידי ניקולא פוסן בין השנים 1632–1634, בהזמנת אספן האמנות האיטלקי אמדאו דל פוצו, שביקש סדרה של יצירות המתארות את חייו של משה לעיטור ארמונו בעיר טורינו. כבר בעת יצירתם נועדו שני הציורים להיתפס כחלק מזוג נושאי, המדגים שני רגעים מנוגדים בסיפור יציאת מצרים: האחד את הישועה והגאולה האלוקית, עם סגירת מי ים סוף על צבא פרעה, והשני את חטא עבודת העגל שביצעו בני ישראל מיד לאחר מכן.

גם במסגרותיהם של שני הציורים קיימת זיקה ישירה. מסגרת הציור "חציית ים סוף"' שנוצרה בצרפת סביב 1710 תוכננה במכוון כזוג למסגרת היצירה "עבודת העגל הזהב". שתיהן נכללו ברכושו של ז'אן־בטיסט לה רגואה דה ברטונוויליה בפריז והוזמנו כחלק מתהליך עיצוב מחדש של דירותיו בסגנון הרז'נס. המסגרות המוזהבות והמפוארות, המעוטרות בעלי קישוטים, ערבסקות ומסכות, יצרו חוויה אחידה של פאר והדר והדגישו את הקשר האיקונוגרפי בין שתי הסצנות – נס החצייה מול חטא העגל.

שני הציורים גם חולקים קשר קומפוזיציוני: עיטורי הפינות והמרכז של המסגרת ב"חציית ים סוף" יוצרים צלבים ודיאגונלים המחזקים את התנועה המרכזית של הדמויות, והדבר נכון גם למסגרת של "עבודת העגל הזהב". בדרך זו נוצרת הקבלה סגנונית בין הציורים, המעניקה להם נראות אחידה הן כתכנים דתיים־מוסריים והן כאובייקטים אמנותיים שנועדו להיתפס כזוג מלכתחילה.[1][3]

שימור

בשנת 2021 הוצג הציור לאחר פרויקט שימור שנמשך שנה שלמה. זהו אחד מציורי המופת החשובים ביותר באוספי הגלריה הלאומית של ויקטוריה. השימור מומן בידי BNP Paribas Australia & New Zealand. הציור נוקה פעמיים במאה ה־20 – בשנת 1947 בעת שהיה עדיין באוסף פרטי, ובשנת 1960 בידי המשחזר הוראס באטרי בלונדון, לקראת תערוכת פוסן בלובר. במהלך עבודות אלו נוספו חלקים רבים של צבע מחודש, במיוחד בשמי הציור. בפרויקט השימור הנוכחי עבד קרל ויליס, משמר הציורים האירופיים של הגלריה מלפני 1800. הוא הסיר שכבות לכה ולכלוך שהחשיכו את המשטח והקשו על קריאת הקומפוזיציה. לאחר הניקוי נחשפו מחדש הצבעים האופייניים לפוסן, והקומפוזיציה נעשתה קריאה יותר. עם זאת, השימור חשף גם את ממדי הנזק: קטעים שלמים בשמי היצירה ובגלי הים התגלו דהויים עד לשכבת הקנבס. עזר משמעותי לעבודתו היה גילוי מחדש של העתק מדויק של היצירה, המיוחס לשארל לה ברן, שנמצא באוניברסיטת סטנפורד. העתק זה אפשר לשחזר אזורים פגועים תוך נאמנות למקור. גם המסגרת הצרפתית המפוארת מן המאה ה־18, שהוזמנה עבור היצירה בעת שהייתה בבעלותו של ז'אן־בטיסט לה רגואה דה ברטונוויליה, עברה שימור על ידי מרי־ג'ו לליבלד. השיקום כלל השלמת חלקים זעירים שאבדו בפיתוחים הדקורטיביים.[3]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Works | NGV | View Work, www.ngv.vic.gov.au (ב־Australian English)
  2. Kerrie O'Brien, Masterpiece reflects faith in humans overcoming catastrophe, The Age, ‏2021-01-01 (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 News | NGV unveils restored Poussin 'The Crossing of the Red Sea' - Melbourne Art Network, Melbourne Art Network - Art History in Melbourne, ‏2021-05-02 (באנגלית אמריקאית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חציית ים סוף (פוסן)41843160Q7728193