חצר אדר (אתר מקראי)
חצר אדר הוא אתר המוזכר בספר במדבר בגבול הדרומי של ארץ ישראל.
במקורות
חצר אדר מוזכר בתנ"ך פעם אחת, בתיאור גבולה הדרומי של ארץ ישראל המחולקת לשבטים[1]:
- "... זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה [וְהָיוּ] תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה."
תיאור מקביל מופיע בספר יהושע[2]:
- "וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם והיה [וְהָיוּ] תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב."
רב סעדיה גאון תרגם את "חצר אדר" ל"רפח", באופן דומה לתרגום של "חצרון", "חצור" ו"חצרים"[3].
שושנק הראשון ברשימת מסעו הידוע כ"מסע שישק", מזכיר מקום בשם "אדר", שיש שייחסו אותו לחצר אדר.
משמעות השם
בהתאם לתרגום של רב סעדיה גאון, היו שראו את הדגש בשם על המילה הראשונה "חצר", וראו את חצר אדר כשם נרדף ל"חצרון". לעומת זאת, היו שראו את "חצר" כשם לוואי שמתאר את המקום כחוות בודדים, ושמו את הדגש על השם "אדר"[4]. מנשה הראל מזהה את המונח "חצר" עם חד'ירה בערבית, המציינת מכתש[5].
זיהוי
יש שזיהו את "חצר אדר" עם חצרון, שמוקמה דרומית מזרחית לבאר שבע[6]. יוחנן אהרוני זיהה בשנת 1957 מצודה מעל עין קדיס, אותה הוא זיהה עם "חצר אדר". מצודה זאת נמצאת דרומית לעין קודיראת המזוהה עם קדש ברנע[7][8].
צבי אילן זיהה את חצר אדר בכונתילת עג'רוד[9], כ-50 קילומטר דרומית לקדש ברנע[10].
מנשה הראל מזהה את חצר אדר בעין מע'ארה[5].
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ד, פסוק ב'
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ג'
- ^ נחל גרר או רפיח, הצבי, 11 בנובמבר 1910
זאב וילנאי, מסעות ארץ ישראל, דבר, 9 בספטמבר 1938 - ^ חצר אדר, אנציקלופדיה יהודית דעת
- ^ 5.0 5.1 מנשה הראל, היכן הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל?, דבר, 31 בדצמבר 1971
- ^ יוחנן אהרוני, חצרון, אנציקלופדיה מקראית, כרך ג', 1958, עמ' 277
- ^ יוחנן אהרוני, מצודת קדש ברנע, דבר, 19 באפריל 1957
- ^ צבי אלון, נחשפה מצודת עין קדיס בגבול סיני, דבר, 6 בינואר 1977
- ^ צבי אילן, במות ומקדשים בישראל, דבר, 22 במרץ 1977
- ^ מצודת קודש שנחשפה במזרח סיני, דבר, 7 ביוני 1976
